ריקי גל: "פרידה יכולה לגרום לי לרצות למות"

ריקי גל היא זמרת, יוצרת ושחקנית, מבין הבולטות בתרבות המוזיקה הישראלית שחלק משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל. יחד עם זאת, היא נושאת עמה משא כבד, טראומטי, שהחל בילדות המאוד מוקדמת שלה, עת הוריה נאלצו להעבירה מביתה למוסד וכאשר לאורך הזמן נאלצה להמשיך לעבור ממסגרת אחת לאחרת. כמעט לאורך כל שנות ילדותיה גדלה ללא נוכחות קבועה של אם ואב והיא מספרת על ההתמודדות עם ההשלכות של ילדות כזו בבגרותה. בימים אלו ריקי גל מציינת 30 שנה לאלבום הבכורה שלה בהופעות חגיגיות, במסגרתן תארח את יהודה פוליקר ומירי מסיקה.

אירועים טראומטיים יכולים להתרחש גם בילדות, אף המוקדמות מאוד, ולהשפיע על המשך ההתפתחות של כל אחד מאתנו. יש מקרים בהם האירוע בולט וברור- כמו פרידה של ההורים, אך הקושי המשמעותי הוא לזהות את אותם מצבי הטראומה הנסתרים מעין המבוגר, בעיקר משום שילדים אינם מבטאים עצמם כמו מבוגרים וודאי שאינם יכולים לומר באופן ברור את אשר עובר עליהם ובכך לאותת על מצוקה.

קראו עוד ב"יד על הלב":

רובי פורת-שובל: "בגלל המוות של הוריי הפכתי להיות חרדתית"

השחקנית תמרה קלינגון: "שמרתי על אימא שלא תתאבד"

"לידה שקטה זה להתאבל על מה שבעט בתוכך וכבר איננו"

כשמאבדים שליטה: החיים עם הפרעת אישיות גבולית

רבים מאתנו חוטאים במחשבה כי פעוטות וילדים אינם זוכרים אירועים שקרו להם ולכן ככל הנראה אינם מושפעים מכך. לרוב, ההיפך הוא הנכון. ילדים מושפעים רבות מאירועים מסביבם. אמנם לילדים יכולות התמודדות טובות, אך טעות לחשוב כי הם אינם מושפעים, בוודאי אם מדובר בחוויה של גירושי ההורים, מחלה, מעורבות בתאונה, חיים בצל מצב ביטחוני מתוח או אף מלחמה.

לפעמים, הזיכרון העיקרי של ילדים הוא מה שמכונה זיכרון תחושתי. זיכרון זה עשוי להיות רדום שנים רבות ולהתעורר לאחר זמן רב במצבים שדומים לאירוע המשפיע. מעבר לכך, לאירועים טראומטיים שליליים השפעה משמעותית על התפתחות הילד, לרבות על ההתפתחות המוחית שלו ולכן כל כך חשוב לשים לב ולהתייחס לסימנים במידה והם מופיעים.

איך נדע אם הילד חווה טראומה - סימנים לזיהוי

1. החרפה והעצמה של דפוסי התנהגות - ילדים מופנמים הופכים למופנמים עוד יותר, כמעט "קפואים" או אפטים, בעוד שילדים עם מזג פעיל הופכים לאחוזי תזזית, תוקפניים או אלימים, עשויים לדבר בלי הפסקה וללא קשר לסיטואציה ולגרום לתגובות של כעס או דחיה מהמבוגרים סביבם.

2. שינוי קיצוני בטמפרמנט והרגשה כאילו אישיותו של הילד השתנתה.

3. היצמדות למבוגרים, קושי משמעותי להיפרד ותגובה קיצונית כלפי ניסיונות פרידה של המבוגר. היצמדות לגננת גם היא אופיינית כמו גם היעדר היכולת להשתתף בפעילות של הגן או של בית הספר בשל החרדה המציפה.

4. מיחושים גופניים וריבוי תלונות על כאבי גופניים.

5. בכי רב ולא אופייני כמו גם בכי מתמשך, מונוטוני וקולני.

6. צחוק לא מותאם ומוגזם.

7. התפרצויות זעם המופיעות באופן פתאומי ולא צפוי. לעיתים מלווה התפרצויות הזעם בתוקפנות ואלימות כמו גם השחתת צעצועים ורכוש.

8. שינויים באכילה - היעדר תיאבון או הימנעות מאכילה או אכילה בולמוסית ובלתי אופיינית.

9. שינויים בשינה - אי שקט במהלך השינה, קושי להירדם, יקיצות מרובות, בכי מתוך שינה ועוד דפוסי שינה לא אופייניים, כמו גם עייפות יתר והירדמות במהלך היום ותוך כדי פעילות, יכולים להעיד על מצב מצוקה.

10. התנהגויות רגרסיביות - כמו הרטבה, חזרה למוצץ, היצמדות להורה, בכי רב, דיבור תינוקי ועוד הם דוגמאות לרגרסיה בהתנהגות. כשמזהים חלק מסימנים אלו מומלץ להתייחס לכך- בבית, במסגרת החינוכית ובטיפול נפשי.

לעתים, אפילו טיפול נפשי ממוקד יכול לסייע לילד להתגבר על המצוקה ולמנוע השלכות ארוכות הטווח על חייו. היכולת של ילדים להסתגל לשינוים ולהיעזר בטיפול היא במקרים רבים גבוהה יותר מזו של מבוגרים וכאשר שמים את האצבע על הדופק ניתן להימנע מהתפתחותם של קשיים רגשיים בילדות המאוחרת יותר כמו גם בבגרות.

הורה - דמות מיטיבה ומתסכלת

באחד משיריה המפורסמים "אילו יכולתי" שרה גל על הקונפליקט שבין הצורך הבסיסי בקשר עם אמה לבין הקושי בהתמודדות עם החיים והילדות בלעדיה:

"אמא,

שיר הערש ששרת מזמן רודף אותי, לאן אברח, לאן?

אילו יכולתי, הייתי שוכחת איך באתי לכאן.

אמא,

איך רציתי שתחבקי ותלטפי ותאמיני בי,

אילו יכולתי הייתי עוקרת אותך מליבי"

ריקי גל

הצורך הבסיסי, המולד של תינוקות בקשר עם אם, או עם דמות קרובה וקבועה אחרת - בין אם זה אב, אחד מהסבים כמו גם אח או אחות גדולים, הוא אחד מהיסודות של תיאוריית ההתקשרות, לה השלכות ומשמעויות רבות, בתחום הטיפולי אבל לא רק.

התינוק, החל מלידתו, מחפש אחר קרבה לאותה דמות משמעותית, על מנת למצוא מקור של הגנה וביטחון. היכולת של התינוק למצוא דרך להרגיע את עצמו ולהשיג את אותה תחושת ביטחון מתפתחת עם הזמן עד שהוא מצליח, בילדותו ומאוחר יותר בבגרותו, למצוא את דרכים יעילות בתוך עצמו להשיג את אותה תחושת ביטחון.

מידת הזמינות של ההורה

אינטראקציות חיוביות וטובות עם הדמויות הקרובות והמשמעותיות לתינוק, הגורמות לו בכל פעם מחדש להשיג את אותה תחושת ביטחון והגנה במצבים שונים, יוצרות רצף של התנסויות משמעותי. התנסויות אלו בונות בו את היכולת להתמודד באופן יעיל ומסתגל עם תחושות של כעס, חרדה, פחד, עצבות, אכזבה, תסכול ועוד. יכולת זו של הילד, ולאחר מכן המבוגר, היא מה שמהווה תפקיד משמעותי בוויסות רגשי מוצלח של האדם במצבים שונים.

חלק מכך שאינטראקציות בין תינוק לדמות המשמעותית לו יהיו טובות ויעזרו לו להצליח לפתח יכולות ויסות רגשיות מוצלחות היא מידת הזמינות, הרגישות וההיענות של הדמות המשמעותית לצרכים של התינוק. היכולת של ההורה, לצורך העניין, לתמוך, להגיב ולהיות רגיש למצבים בהם התינוק מאותת כי הוא זקוק להגנה מאפשרות לו להרגיש תחושה של ביטחון והגנה לאורך זמן.

לעומת זאת, קושי של ההורה להיות זמין לילד, להבין את המצוקה שהוא מביע ולהגיב אליו כשמביע צורך בקרבה, עשוי לסדוק את חומת הביטחון וההגנה שהילד זקוק לה ובכך לפגוע גם ביכולת שלו ליצור תחושת מסוגלות עצמית וגם ביכולת שלו לווסת את רגשותיו במצבים שונים. יש לציין כי התסכול מהדמות ההורית, גם הוא חיוני במידה והוא מגיע במנות קטנות אשר הילד יכול לעכל בהדרגה. פעמים רבות טראומה לילד היא מצב בו התסכול והדחייה מהדמות שאמורה להעניק בטחון הם גבוהים ולמעשה בלתי ניתנים להכלה על ידי הילד, ומכאן התפתחות של חוסר אמון וחוסר בטחון עצמי.

קושי בוויסות רגשי הוא נדבך משמעותי ביכולת שלנו להתמודד עם מצבים שונים בחיינו - הדרך בה נגיב לאירועים מלחיצים, לאכזבות, תסכולים, פחדים ועוד משפיעה במידה ניכרת על היכולת שלנו להסתגל למציאות של היום יום ולכונן מערכות יחסים יציבות ובריאות עם אנשים אחרים.

לבחור בהתנהגות הרצויה

אנשים שחוו אירועים טראומטיים בילדות או שלא הצליחו לבסס דפוס התקשרות בטוח עם הדמויות המשמעותיות בחייהם עשויים לסבול מכך במישורים שונים ובעיקר במערכות יחסים עם אנשים אחרים, בין אם בחברה בכלל או בעבודה ולרבות, מערכות יחסים זוגיות.

כך למשל, אנשים כאלה עשויים לחוות חוסר יציבות, קושי להסתגל למערכת יחסים זוגית והיעדר סיפוק במערכות יחסים זוגיות כמו גם קושי לתת אמון, ליצור מחויבות או קרבה עם אנשים אחרים וכן היעדר היכולת להרגיש ראוי לקרבה ואהבה. בעבודה הם עשויים לחוש לא מוערכים, יתקשו ליצור מערכות יחסים יציבות עם הקולגות שלהם ותפוקת העבודה שלהם תושפע מאופי היחסים שלהם עם העובדים איתם ועוד. בהקשר נוסף של מערכות זוגיות בסיס של התקשרות לא בטוחה מהילדות קשור בדפוסי התנהגות נוקשים ולא פעם הרסניים כלפי התנהגויות שליליות של בן הזוג.

אבל גם אם החוויות עם הדמויות המשמעותיות בילדות היו לא מיטיבות, ניתן לשנות את ההשלכות שלהן בבגרות. גל, מספרת על מערכת יחסים שלה עם בתה ומתארת כיצד היא נעזרת בזיכרונות הילדות הלא פשוטים שלה כמנגנון שעוזר לה לווסת את התחושות ואת ההתנהגות שלה ולבחור בהתנהגות אחרת, כזו שהיא בוחרת ורוצה בה. אנו מאמינים כי אדם, בכל גיל ובכל מצב, יכול לבחור בדרכי חשיבה, רגש והתנהגות שיסיעו לו להרגיש טוב יותר.

אחת הדרכים הטובות להצליח לשנות דפוסי התנהגות או לאמץ דפוסים טובים יותר לוויסות רגשי היא טיפול רגשי. טיפול רגשי הוא עולם מלא של תובנות אישיות ורגשיות, ובו לומדים להבין מהם דפוסי ההתנהגות שלנו שמביאים למצוקה, שמפריעים או מקשים על ניהול של מערכות יחסים עם אחרים וכיצד לאמץ דפוסי התנהגות אחרים, עד שאלא ההופכים למודלים פנימיים קבועים ויציבים.

כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל - רובם קשורים לעמותת אנוש, והם בחרו לדבר במסגרת פרויקט "יד על הלב" כדי לטפל בסטיגמה שממנה סובלים מטופלי הנפש בישראל