"מפקד מיוחד עם חיוך ענק". נפרדים מהקצין שנהרג בתאונת אימונים
אבל כבד ירד על הישיבה שבה למד בעבר סגן דוד גולובנציץ, קצין גולני שנהרג מפליטת כדור בחברון. מכריו סיפרו על חיוכו הרחב: "כל מה שרצה הוא השיג בדרך טובה". גיסו העיד: "הוא פשוט היה הדבק של המשפחה". הוא יובא למנוחות אחר הצהריים בהר הרצל
סגן דוד גולובנציץ, שנהרג אמש (יום ג') מפליטת כדור בחברון, בלט כבר בילדותו בזכות כישורי המנהיגות שלו. מכריו סיפרו ל-ynet על חיוך כובש ולב רחב. הוא יובא למנוחות היום ב-16:00 בהר הרצל בירושלים.
אביב רסקר, שנשוי לאחותו של גולובנציץ, סיפר כי הבשורה המחרידה הגיעה אליו לאחר שחמיו חיפש אותו כמה פעמים. "ראיתי שהיה איזה עדכון על משהו בחברון וקצת נלחצנו. החלטתי לחפור ברשת, בפייסבוק, לנסות למצוא תשובות וקיוויתי עד שהם יגידו שזה משהו אחר, שזה לא יגיע עד אליו, אבל לצערי ברגע שראיתי 'מ"מ מגולני', ידעתי שזהו. אני ואישתי נפלנו על הרצפה. חמי התקשר אחרי כמה דקות והודיע לנו רשמית".
רסקר סיפר על התחושות הקשות: "כולם פשוט שבורים. זה ילד דבש, ילד מתוק אש שרק ידע לעשות טוב. כל פעם שהוא היה מגיע הוא היה עושה עבודת בנייה למשפחה. הוא בנה לי בית לפני שנה ברגילה שלו. הוא היה מגיע גמור אחרי שלוש שעות שינה ונסיעות באוטובוס, רץ, עולה למעלה לתקן סתימות ומזגנים. הוא פשוט היה הדבק של המשפחה". הוא הוסיף כי היה לו מזג חיובי, "דחף את האנשים, איחד אותם, הוא פשוט ילד מדהים. זה מה שכל כך עצוב, היה לו אופי כל כך כל כך גדול. איבדנו מישהו ענק. הוא אהב כל רגע שהוא היה בצבא, וזה הפך אותו לבן אדם עוד יותר טוב".
מח"ט גולני הגיע אמש לבית המשפחה ופירט לפניה את שאירע. מבירור ראשוני עולה כי מרובהו של אחד החיילים נפלט כדור. מייד לאחר הירי הוא קפץ יחד עם חבריו לעבר מפקדו הפצוע כדי לנסות להגיש לו עזרה, אך כעבור זמן קצר הורחק מהמקום כיוון שהיה נסער מאוד. המ"מ התמוטט לנגד עיניו. נשקו האישי, מסוג תבור, נלקח ממנו.
קב"ן של החטיבה פגש בלוחם שירה בטעות במפקדו והגיש לו ולחבריו בשטח סיוע ראשוני. בחטיבה המרחבית חברון יתירו היום ללוחמי הפלוגה מגדוד 12 לצאת להלוויית הקצין, ומפקדים בחטיבה יערכו שיחות עם לוחמי המחלקה והפלוגה שבה אירעה הטרגדיה, כדי לסייע לחיילים להתאושש מהאסון ולשוב למילוי משימות הביטחון השוטפות בחברון.
גולובנציץ גדל בירושלים, אך לפני כמה שנים עברו בני המשפחה להתנחלות אפרת שבגוש עציון. הוא למד בישיבת בני צבי בבית אל והתגייס לחטיבת גולני. "היה לי ברור מההתחלה שגדל אצלי בכיתה מנהיג, מפקד. זה היה בולט לכל אורך לימודיו", סיפר הרב איתמר ליברמן, שהיה מחנכו של גולובנציץ בתיכון.
לדבריו, "הוא היה ילד שובב מצד אחד ומצד שני עם המון דרך ארץ ורצון לתרום. הכי בולט היה החיוך שלו, אתה חייב לזרום עם החיוך שלו - כל מה שרצה הוא השיג בדרך טובה. תמיד בלט בכיתה לטובה ברצון שלו לתרום".
ליברמן תיאר מקרה שממחיש לדעתו יותר מכול את אופיו המיוחד של גולובנציץ: "לפני כמה שנים פנה אליי מכר שראה את דוד מסתובב בירושלים בשעה מאוד מאוחרת. הוא הציע לי לפקוח עליו עין, 'מה יש לו לחפש בעיר בשעות כאלה?'. עשיתי בירור וגיליתי שהוא ובחור נוסף יצאו בכל יום חמישי לקנות אוכל בסופר ולחלק אותו לנזקקים בעיר. הם היו מסיימים את החלוקה בשעה מאוחרת ואז כשישבו לאכול הבחור ההוא ראה אותם. זה היה דוד".
עוד סיפר כי הפגישה האחרונה שלהם נערכה לפני חודש וחצי, כשגולבנציץ התארח בביתו בערב שבת. "הוא סיפר שהוא מסיים קורס קצינים והסיבה שהוא הלך להיות קצין כי הוא מבין שככה אפשר לחנך הכי טוב בעם ישראל. הוא אמר לי, 'הרב, זה לא חינוך כמו בכיתה שיושבים ומלמדים אלא דרך מה שאתה עושה, אתה הופך להיות דוגמה אישית וככה אני מחנך את החיילים שלי'. זה היה מדהים, אני זוכר שפשוט התרגשתי".
מנהל הישיבה, הרב משה שמרלינג, אמר כי לדוד הייתה נוכחות שקשה להתעלם ממנה: "דוד הוא איש גדול וחזק, ממש בריון, קשה היה להתעלם ממנו. כשהוא פתח את הפה מייד הדימוי השתנה. הוא היה מאוד נעים ורך והחיוך שלו פשוט גרם לך ללכת אחריו. אדם מיוחד. אבל כבד בישיבה".
חבריו ליחידה הוכו בתדהמה נוכח הידיעה. "דוד הוא מפקד מיוחד, תמיד ידע לתת מילה טובה כשצריך, איש חזק וגיבור. ממש מקרה טרגי, כולנו המומים", מסרו.
ראש מועצת אפרת עודד רביבי הגיע לבית המשפחה עם קבלת ההודעה על מותו. לדבריו, "התחושה קשה, זו טרגדיה נוראית שאי אפשר לתאר. זו משפחה חזקה ומאמינה. אנשים מיוחדים. היישוב כאן כדי לעזור בכל מה שיצטרכו".
לפנייה לכתב/ת 
