ה"בנים של" שרוצים לחקות את אבא
הנה כמה מהצעירים העולים בכדורגל שמהרגע בו פקחו את עיניהם לראשונה, ראו איך תהילת אביהם המאיימת מלווה אותם לכל מקום
תווית היורש של אגדת כדורגל נוסטלגית מודבקת על פני כוכבים צעירים עוד לפני שקרעו זוג נעליים. מכאן ואילך, הלחץ מכה בהם ולרוב זה מסתיים בכישלון, או תחושת פספוס טורדנית לכל היותר. מנגד, ישנם ילדי פלא נוספים ששמם נקשר לאגדת כדורגל ולא בגלל כישרונם – אלא מפני שהאגדה הזו היא זו שהביאה אותם לעולם. הנה כמה מהצעירים העולים בכדורגל שמהרגע בו פקחו את עיניהם לראשונה, ראו איך תהילת אביהם המאיימת מלווה אותם לכל מקום.
"צ'וליטו" – חלוץ הגנתי
ג'ובאני סימאונה, ג'יו כפי שמכונה, הוא חלוץ מטרה שגדל בריבר פלייט הארגנטינאית ופרץ בעונה החולפת בגנואה מהסרייה א', שם כבש 16 שערים ב-36 הופעות, כולל צמד מרשים בניצחון הגדול והמפתיע על יובנטוס בנובמבר. במדי נבחרת ארגנטינה זכה באליפות דרום אמריקה לנבחרות עד גיל 20, כשהוא מסיים כמלך השערים של הטורניר עם 9 כיבושים.
יכולת הסיום של ג'יו הצעיר מול השער היא חדה ומלוטשת, והמהירות שלו מסחררת. אך למרות שהחלוץ בן ה-21 משחק בחוד ההתקפה, דמו של צ'ולו הזורם בעורקיו לא מניח לו להרפות מהאספקט ההגנתי במשחק - אתה יכול אולי להוציא את סימאונה מההגנה, אבל אתה לא יכול להוציא את ההגנה מסימאונה. הילד ג'יו מביא איתו אקס פקטור לחלק ההתקפי בדמות לחץ אגרסיבי ושטח עבודה רחב יריעה, ובעונה החולפת הצליח לשמור על ממוצע גבוה של תיקולים פר משחק, כשהוא מגלם את האופי העיקש והנשכני בזמן שהכדור לא בשליטתו - בדיוק כמו אבא דייגו. שחקן העבר אלסנדרו קוסטקורטה התמוגג ב-SKY italia מסימאונה הצעיר כשסיפר: "אביו היה שחקן קשוח ואני חטפתי ממנו כמה מרפקים. אפשר לראות שזה הבן של דייגו לפי האופי הלוחמני על המגרש".
"לג'ובאני יש איכויות שאני אוהב מאוד", ציין דייגו "צ'ולו" סימאונה, מאמן אתלטיקו מדריד. ומה לגביישיתוף פעולה אפשרי עם אבא? דייגו פחות מתרגש מהמהלך והצהיר בלב שלם: "הוא בהחלט יהיה שחקן כדורגל גדול, אבל לא בקבוצה שלי. זה יהיה קורבן גדול מדי וכדורגל לא צריך להיות כזה".
שושלת מאלדיני: החולצה מספר 3
השם מאלדיני מלווה את הכדורגל האיטלקי בכלל ואת מילאן בפרט כבר קרוב לשבעים שנה. הוא טומן בחובו דינסטיה מלכותית שהחלה לה אי שם בשנות ה-50' עם הסב צ'זארה מאלדיני, הראשון לשם המהולל ששלט בהגנת הרוסונרי במשך 12 שנים. צ'זארה רכש את אהבת הקהל המילאנזי והעניק לו בתמורה ארבע צלחות של הסקודטו בנוסף לגביע אירופי ראשון בשנת 63'. הוא פשט מגופו את החולצה מספר 3 כדי לפצוח במסלול אימון, והותיר אחריו חלל עמוק בחלק האחורי של הקבוצה. את החלל הזה תפס בנו פאולו לאחר שני עשורים כמעט יתומים מתארים במילאן.
מאלדיני השני ירש את החולצה מספר 3 של אביו בשנת 85', שם ערך את הבכורה שלו כשהוא בן 16 בלבד. תחילה נכנס פאולו בחשש לנעליו הגדולות של אביו, אולם בחלוף השנים הוא הצליח לצמוח בתוכן עד שהפכו קטנות מדי עבורו. 902 הופעות ערך פאולו מאלדיני במדי מילאן, בהן הצליח לקטוף 26 תארים, כשחמישה מהם גביע אירופה לאלופות (שני רק לחאנטו מריאל מדריד).
כשירד המסך על הקריירה של פאולו לאחר 24 שנים במילאן, החולצה מספר 3 נתלתה לה גבוה למעלה עד שיגיע הבן הבא למשפחת מאלדיני, שימשיך את שושלת המלוכה הנערצת. הנה חלפו להן רק שנים אחדות, והחולצה הזו אולי תשוב לככב בסן-סירו בקרוב מאוד. הפעם היא עתידה לעטוף את בנו הבכור של פאולו ונכדו של צ'זארה, כריסטיאן מאלדיני השלישי.
הילד הבכור מצמד הבנים של פאולו משחק במחלקת הנוער של מילאן בתפקיד הבלם, וגם שימש כקפטן הקבוצה הצעירה. אך אם לשפוט לפי הכיוון בו הרוח נושבת - כריסטיאן בן ה-21 עדיין לא הוכיח שהוא ראוי ללבוש את החולצה המשפחתית וכרגע משחק בליגה הרביעית באיטליה. אך ממש מעבר לפינה, מחכה גם האח הקטן דניאל בן ה-16. באיטליה מספרים כי הוא מחזיק בפוטנציאל גדול יותר לכך מאשר אחיו. בינתיים, כשהבן הבכור של מאלדיני מתקשה להתקרב אל הרף הגבוה באילן היוחסין המשפחתי, ודניאל הקטן מטפס במחלקות הנוער של מילאן, אוהדי הרוסונרי מחכים בקוצר רוח לרגע בו החולצה האלמותית תופיע בשלישית על כר הדשא בסן סירו, והשם מאלדיני הגדול יחזור שוב לחיים.
הקולגה מבית של ריבאלדיניו
לא צריך להרבות במילים באשר לזהות כוכב העבר שהביא לעולם את ריבאלדיניו הצעיר. רק נאחל לילד שישאף לחקות את כישרונו של אביו החקוק בסלע עם המספרת המדהימה מול ולנסיה, ולא את כישורי התיאטרליות הרדודים שהציג בתקרית ההיא מגביע העולם 2002. ריבאלדיניו כבר הספיק להיכנס לדפי ההיסטוריה ביחד עם אבא ריבאלדו, כשהפכו לצמד האב והבן הראשון אי פעם אשר שיחק ביחד במשחק רשמי. זה קרה בעונת 2015 במדי מוג'י מירים מהליגה השנייה בברזיל, שם החל ריבאלדיניו את הקריירה. האבא והבן שמו את ידם על עוד פיסת היסטוריה קטנה ולא פחות מרגשת, כאשר זכו לכבוש יחדיו באותו משחק, בניצחון 1-3 על מקאה.
חלוץ המטרה בן ה-22 עדיין בתחילת דרכו, אך כבר הספיק לנדוד לבואבישטה הפורטוגלית וחזר לברזיל כדי להמשיך לטייל בין עוד קבוצות מהליגה הראשונה. במאזנו 11 כיבושים מתוך 47 הופעות בסך הכול, והקיץ שוב ינסה את מזלו באירופה לאחר שחתם בדינמו בוקרשט מרומניה. ריבאלדו, שניסה לקדם את בנו דווקא לאיטליה, אמר: "יובנטוס, רומא, אינטר, מילאן, לאציו - כל הקבוצות האלה יהיו טובות עבורו. אבל הוא צריך לעבוד קשה קודם כדי להוכיח את עצמו ולהפגין את הכישרון העצום שיש לו, ולא בגלל שהוא הבן שלי".
משפחת זידאן עושה את מדריד
כבר הרבה שנים שהכדורגל מחפש אחר היורש של זידאן. כישרונות צעירים הוטחו בפנינו במעטפת שקרית של "הזינדין זידאן הבא", ואלו נפלו כמו זבובים אחד אחרי השני – החל מיוהאן גורקוף בבורדו, דרך סמיר נאסרי במארסיי ועד לברונו שיירו בליברפול. כולם נזרקו אל המים העמוקים כשעל ידיהם מצופים מבטון, ולאחר שלא הצליחו להצדיק את התואר המחמיא נדבקו באות קלון שירדוף אותם עד שיתלו את הנעליים. נאסרי סיפר על ההשוואה הזו לזידאן שעשתה לו עוול: "אני לא חושב שזה הוגן להפיל כזה לחץ על שחקן צעיר. יש רק זינדין זידאן אחד". הגיעה העת, והמשא האדיר והתובעני של השם זידאן מצא לעצמו עכשיו קורבן מבית, ונחת הישר על כתפיו של בנו הבכור של זידאן - אנזו פרננדס.
ארבעה בנים נולדו למאמן הצרפתי, וכולם נקלטו כבר ב"קאנטרה" של ריאל מדריד ומחכים לפריצה שלהם בעתיד. אנזו הבכור בן ה-22 שאל את שם המשפחה מאמו כדי לנסות ולחמוק מההשוואות המתבקשות אל האבא, בעוד שמו הפרטי נבחר על ידי זיזו כמחווה לאליל האורוגוואי שלו - הפליימייקר הנהדר אנזו פרנצ'סקולי. אנזו ערך העונה את צעדיו הראשונים בקבוצה הבוגרת תחת הדרכת אביו, ואף כבש בהופעת הבכורה שלו כמחליף בניצחון על לאונסה הקטנה בגביע המלך.
הבכור של זידאן משחק בעיקר באגפים ,אך לעיתים גם כקשר התקפי כמו זיזו. הוא היה אחד משני הקפטנים של ריאל מדריד ב' המשחקת בליגה השלישית בספרד. בעונה החולפת כבש חמישה שערים אליהם הוסיף חמישה בישולים ב-32 הופעות בקבוצת המילואים של הבלאנקוס. אך את קפיצת המדרגה בקריירה הוא לא יוכל לעשות בריאל מדריד, גם לא עם אבא על הקווים. חבריו ממחלקת הנוער מרקו אסנסיו ולוקאס ואסקס מקדימים את אנזו בהיררכיית הספסל של הבלאנקוס, ובכדי לקבל דקות משחק בלה-ליגה הוא יודע שהוא חייב לעזוב את בית אביו, וכך עשה השבוע כשחתם באלאבס, סגנית מחזיקת הגביע הספרדי.
הרומנטיקה וההתרפקות על העבר לעולם ילכו יד ביד עם הכדורגל. הענף הזה גדוש בהצלחות הבנים של כוכבי עבר כגון - דימיטרי פאייט, דייגו פורלאן, האחים אלקנטרה, קספר שמייכל, איידור גודיונסון, צ'אבי אלונסו ועוד שמות גדולים שלא קרסו בשעת מבחן. אך בל נשכח גם את הסיכון המצוי בסיטואציה המורכבת הזו, סיכון שמתפקד כסוכן כפול בראשם של הצעירים. דוגמאות לכך גם כן ניתן למצוא בשפע - אדיניו (בנו של פלה) הצליח להכתים במעט את השם הדגול של אביו, סטפן בקנבאואר, הבן של הקייזר, ואפילו ברוקלין בקהאם שפצח בקריירה קצרצרה של שנתיים כושלות בכדורגל. נחזיק אצבעות מכאן לאותם כישרונות צעירים שצוינו למעלה ששם משפחתם לא יהווה מכשול מנטלי עבורם, אלא יסייע להם להחזיר אל המסך שלנו לפחות קמצוץ מן הקלאסה הנשכחת של האבא.
לפנייה לכתב/ת 
