"מה? זה העונש על השחתת נשמה של ילד?"
"לא יכול להיות שבן בליעל כמו בסרטון שהופץ השבוע בחדר המדרגות בבני-ברק שביצע עבירות מין שהופכות את הבטן ומחלחלות את הנשמה בילדה בת 6, לעיני מצלמה - משוחרר למעצר בית". שני שטלריד, מסייעת לנפגעי תקיפה מינית, בטור אישי
"איך זה יכול להיות"? שאלה אותי פעם אחר פעם קצינת היוהל"ם לאחר ההרצאה שלי, מסרבת להאמין שזו המציאות. "יש לי ילדים קטנים בבית. זה לא יכול להיות. איך זה יכול להיות שאלה העונשים? את בטוחה?! כי זה ממש לא מסתדר לי. לא מסתדר לי שמישהו פוגע בילדים קטנים ומשוחרר למעצר בית אחרי, ולא מסתדר לי שמישהו פוגע בילדים ומכניסים אותו לכלא לשנה וחצי או חמש. מה? זה העונש? זה העונש על השחתת נשמה של ילד?".
הטורים הקודמים:
גברים בשירות הציבורי - מבחן הבת
"ממי, תוכל להישאר על הקו עד שאגיע לאוטו"?
גלריה מצמררת: בגדים לא אשמים באונס, אנסים כן
עורכי דין? מספיק עם השחרת דמות המתלוננת
עוד לא קרה שסיימתי הרצאה ולא הגיעו חיילים ומפקדים עם סיפורי זוועות חדשים על פגיעה מינית בהם או בשלהם. מספרים על פגיעות מיניות בהם בילדות או בגיל הנעורים, מספרים על פגיעות מיניות בבנותיהם, בניהם, האחיינים, האמא שנפגעה בעברה, האחות, ליווי של חיילים שנפגעו בעברם. טרם קרה שלא הגיעו אליי עוד ועוד ארועים קשים והכמויות הזויות, בלתי נגמרות. ומצד שני, אין מענה. פשוט אין מענה במשטרה, בפרקליטות, ברווחה, בבתי המשפט ובמשרד החינוך למגיפת עבירות המין המשתוללת.
הרי אם אדם מגיע לבית משפט בעקבות עבירות תנועה, הוא נשפט בבית הדין לתעבורה. אם אדם מגיע להישפט לדוגמא על אי-תשלום מזונות, הוא יישפט בבית הדין לענייני משפחה. אבל אין בית-דין לעבירות מין. וזה הרי לא מאד מסובך להבנה. בית דין שבו השופטים, הפרקליטים, כל העוסקים בעבירות מין, עוברים הכשרה מיוחדת שתלמד על רגישות מיוחדת במקרי פגיעות מיניות, שתלמד על המכשולים הנפשיים-רגשיים של קורבנות העומדים בעימות מול התוקף שלהם. ומה יותר הגיוני מזה?!
זה מנוגד לכל טיפת הגיון בריא
אין מי שעוסק בהחמרת ענישה ומיצוי הדין עם עברייני מין ארורים. לא יכול להיות שבן בליעל כמו בסרטון שהופץ השבוע בחדר המדרגות בבני-ברק שביצע עבירות מין שהופכות את הבטן ומחלחלות את הנשמה בילדה בת 6, לעיני מצלמה - משוחרר למעצר בית. לא יכול להיות שהוא יישב בניחותא על הספה בביתו ויצפה בטלויזיה. זה מנוגד לכל טיפת הגיון בריא.
לא יכול להיות שסבא שאנס את חמשת נכדיו, כל אחד ואחת במשך כמה שנים, ישתחרר מהכלא אחרי שנה ושמונה חודשים. לא יכול להיות שמי שפוגע בעשרות נשים על ידי סם אונס יקבל שישה חודשי עבודות שירות ואז רק לאחר ערעור, יקבל שנה מאסר בפועל בניקוי חצי השנה בה חיכה לגזר דינו במעצר. לא יכול להיות שהעונשים הכבדים היחידים שמקבלים עברייני מין בארצנו הם בני-מיעוטים, כאילו שיש קשר בין המוצא לבין העבירות הארורות שביצעו.
לא יכול להיות שאין מענה לקורבנות עצמם, על ידי בית המשפט. שליחה לשיקום, על חשבון המדינה, טיפול תרופתי או נפשי-רגשי. הרי לא יכול להיות שהמדינה תרשיע עבריין מין ותממן את שיקומו בכלא, ולא את של קורבנו. ויש לא מעט קורבנות תקיפה מינית במצבים קשים שנאבקים לסיים את החודש בעקבות טיפול יקר.
ומהצד השני - עוד לפני הטיפול בפשעים - אין מי שעוסק בחינוך למניעה במשרד החינוך.
חייבים להכניס את נושא הכבוד הגופני ההדדי, חינוך לחיים בטוחים מינית, לא רק נגד מחלות, אלא גם קווים מותרים ואסורים. חייבים ללמד מגיל ילדות, בדיוק כפי שבגן יש את "גופי ואני", כך ללמד גם "גופך ואת/ה", ללמד על אינטימיות מתוך האוטונומיה של אדם על גופו, להכין ספרי ילדים, תכניות חינוכיות בבית ספר יסודי, הרצאות ושיעורי חינוך בחטיבה ובתיכון, סימולציית מצבים ומניעתם ועוד. כי עד שמשרד החינוך יתעורר ויחליט לקחת על עצמו את הנושא החיוני הזה, נמשיך לקרוא עוד ועוד כותרות מחרידות.
מישהו חייב לשבור את מעגל ההתעללות
רק השבוע זעקו הכותרות - "בני 15 תקפו מינית לוקה באוטיזם בזמן שחברם צילם את מעשיהם", או "חשד: בן 14 ביצע מעשה מגונה בילדה במחנה הצופים", "מדריכת פנימייה נאשמת באונס שתי חניכות בנות 11 ו 14 במשך שנים", ונכתבו כתבות שמגוללות מסע התעללות פיזית ומינית בחסות נערה בת 16, או על אב ובנו שהתעללו מינית בילדות המשפחה. ואיך לא?! מי מלמד אותם אחרת? התפקיד של מי?
ילדים שמגיעים מבתים בעלי רקע פיזי ומיני בעייתי זקוקים למבוגרים אחרים משמעותיים בחייהם שילמדו אותם אחרת, לפני שיהפכו לפוגעים בעצמם. מישהו חייב לשבור את מעגל ההתעללות שהם חווים, כדי למנוע את הפיכתם לעברייני מין בעצמם או למנוע את פגיעתם בעצמם, מה שגם קורה לא מעט בקרב קורבנות התעללות מינית בילדותם, לצערי.
ילדים ובני נוער חייבים כתובת שאפשר לסמוך עליה שתעזור להם. הם חייבים לדעת שגם אם מי שפוגע בהם הוא אדם קרוב, מותר להם לספר, חשוב שהם יספרו, והבנה כזו יכולה להגיע רק כשיש שימת לב גדולה לנושא.
אחרי כמעט שלוש שנים שאני פעילה בתחום המאבק בתקיפות מיניות, אני מרגישה שאלה שני הדברים החשובים ביותר שצריכים להשתנות כאן ודחוף. הקמת בית דין לעבירות מין והכנסת חינוך למניעת עבריינות מין בבתי הספר. וזה לא בשמיים.
- שני שטלריד,
אימא של עמית וטל. לאחר שחשפה בתקשורת את סיפור האונס האישי שלה והשיקה את ״קמפיין האותיות״ ו״לא לבושה״, היא הקימה את עמותת ״אות הזדהות למען נפגעי תקיפה מינית״. מאז היא פעילה במאבק נגד תקיפות מיניות, מלווה מאות נפגעים ומעבירה הרצאות בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
