דייהטסו מאטריה (2007-2010)

קטגוריה: מכוניות קומיקס שהתממשו.

דגמים: חמש דלתות, חמישה מקומות.

טווח מחירים: מ-15 אלף לאחת מ-2007, ועד ל-29 לאחת מ‭) 2010-‬מחירון לוי יצחק‭.(

(צילום: אלי שאולי)

תעודת זהות: המיניוואן הקטן של דייהטסו, יורש מודרני לגרנד מוב העתיק, נמכר ביפן גם תחת סמלי טויוטה וסובארו. למרות שבארץ הוא די נשכח, ביפן הייצור שלו הופסק רק בשנה שעברה.

פרטים טכניים: מנוע בנזין, 1.5 ליטר ‭105)‬ כ"ס‭,(‬ גיר אוטומטי (ארבעה הילוכים‭,(‬ הנעה קדמית.

זיהום אוויר: 176 גרם C02, קבוצת זיהום 8 מ-15. נוקמת בסביבה על העיצוב שקיבלה?

בטיחות: סבירה בלבד. ארבעה מתוך חמישה כוכבים במבחן הריסוק האירופי, רק ארבע כריות אוויר, וללא בקרת יציבות (‭,(ESP‬ שכבר הייתה די נפוצה גם בתקופתה. ABS כסטנדרט.

שמירת ערך: פחות מהממוצע היפני, עם ירידת ערך ממוצעת של כ-15%‬ לשנה. גם העובדה שכמעט אף אחד לא זוכר שיש מכונית כזאת ושהיא נמכרה במספרים קטנים יחסית, לא עוזרת.

מה לבדוק לפני שקונים: אמינה בדרך כלל ומזדקנת היטב. למרות הפסקת יבוא דייהטסו, אין קושי להשיג חלפים מתכלים לטיפולים. המנוע למשל זהה לזה של הטריוס הנפוץ יותר, ושניהם רגישים להתחממות. חלקי גוף, לעומת זאת, נדירים יותר.

למי היא מתאימה: לחובבי עיצוב, חובבי צומי או קברנים.

למה כן: קצרה יותר ממכוניות סופר-מיני, מרווחת כמו משפחתיות, בעיקר במושב האחורי. דשבורד במרכז המכונית, כמו במיני. מכללים מוכחים ואמינים, עיצוב שאף אחד לא נשאר אדיש כלפיו, בעיקר ילדים.

למה לא: נוחות נסיעה בינונית, ביצועים סבירים בלבד, התנהגות כביש עמומה וחסרה את ההשראה של העיצוב. תא הנוסעים אפלולי ונעדר פתרונות אחסון מתקדמים המצופים ממיניוואנים. נהגים גבוהים מתקשים להגיע למוט ההילוכים הנמוך. תא המטען הקטן (181 ליטר) בעייתי עבור מכונית משפחתית שצריכה לבלוע עגלת ילדים.

למחפשי מציאות: ניסאן נוט וטויוטה יאריס ורסו שימושיות וחסכוניות יותר, אבל מחירן כפול.

השורה התחתונה: העיצוב הרבה יותר מוצלח מהמכונית.

ציון: שלושה כוכבים

הכתבה התפרסמה בידיעות אחרונות