האסונות האקולוגיים הגדולים בדרום: הטבע משלם את המחיר
מתוך האסונות הסביבתיים הגדולים שאירעו בנגב, רק במקרה אחד הוגש כתב אישום - ובאיחור ניכר. בעברונה, המערכת האקולוגית גם לא מצליחה להגיע לאיזון. בעקבות האסון הסביבתי בנחל אשלים
האסון הסביבתי שאירע בנחל אשלים במדבר יהודה בסוף השבוע שעבר מחזיר אותנו לאסונות אקולוגיים גדולים נוספים שהיו בדרום. האם מישהו שילם את המחיר? והאם הטבע הצליח להשתקם?
עד כה, מתוך האסונות הסביבתיים הגדולים שהיו בנגב, האסון האקולוגי בעברונה ודליפת הדלק הסילוני הגדולה בנחל צין, רק במקרה אחד הוגש כתב אישום - ובאיחור ניכר. בפן האקולוגי - המערכת האקולוגית בנחל צין הצליחה אמנם להשתקם אבל בעברונה, המערכת האקולוגית לא מצליחה להגיע לאיזון, כשעצי השיטה סובלים ואוכלוסיית החרקים הידלדלה.
שמורת עברונה: עדיין בחקירה
בשבוע הבא יציגו החוקרים את תוצאות הליך הניטור הראשוני של שמורת עברונה, אותה זיהמה חברת קצא"א. הממצאים מטרידים, אך מה שמטריד עוד יותר הוא, שבמהלך הליך הניטור התגלה כי עוד בשנת 1975 אירע אסון סביבתי דומה ואפילו גדול יותר.
האסון, מסבירים החוקרים המנטרים את עברונה כיום, היה כמעט זהה בגודלו לזה שב-2014, אז זרמו 5,000 קוב נפט בשטחי השמורה. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לאחר האסון אמר מנהל מחוז דרום של רשות הטבע והגנים (רט"ג), רביב שפירא, כי באירוע ב- 75 זרמה כמות נפט גדולה פי שניים.
החוקרים חברים ב"מארג", גוף שנבחר על-ידי רט"ג לבצע את תוכנית הניטור, במטרה להעריך את ההשלכות האקולוגיות של דליפת הנפט ותהליכי השיקום הטבעיים של המערכת. החוקרים בדקו לא רק את שטח האסון שאירע לפני שנתיים וחצי, אלא גם את זה שאירע לפני 42 שנה. מדובר בתכנית חמש שנתית במסגרתה נערכת השוואה בין שטחים שזוהמו בנפט ושטחים שלא זוהמו בנפט.
עם התקדמות תהליך הניטור עלה כי באזור האסון של 1975 אין עצי שיטה צעירים, ובאזור שזוהם ב-2014 אין כל נביטה. בנוסף, אוכלוסיית החרקים שאמורה ללוות את השיטים הידלדלה אף היא.
"בעצים שלא זוהמו באסון עברונה ב-2014, אוכלוסיית החרקים הייתה גבוהה פי 5 מאשר בעצים שזוהמו", הסביר עידן שפירא, מנהל תחום ניטור יבשתי אקולוגי במארג. "דברים מעניינים החלו לצוץ עם התקדמות הניטור. נראה שהנפט, בהקשר של עצי השיטה, משפיע בצורה שלילית גם על פעילות של חרקים. יש פחות חרקים ופעילות העטלפים הניזונים מהם, לפחות בקיץ, מאוד נמוכה".
מדוע קמילתם של עצי השיטה צריך להדאיג אותנו? "עצי השיטה הם בין היחידים שנותנים מזון למערכת בקיץ. בלעדיהם המערכת במצב רע", הסביר יהושע שקדי, המדען הראשי של רט"ג. "אומנם מתו רק בודדים, אבל אם אין התחדשות זאת אומרת שאני דן את המערכת למותה. בעוד 100 שנה, כשהעצים ימותו, המערכת תהיה במצב קשה". בינתיים, באסון אשלים, עדיין קשה להעריך את הנזק.
דגימות קרקע מאזורים ספוגי נפט העלו ממצא בולט נוסף. בעוד שאוכלוסיית המיקרואורגניזמים בקרקע נקיה הייתה עשירה, בקרקע המזוהמת הם לא נמצאו. לטאות הפעילות ביום, דוגמת שנונית הנחלים, נמנעה מלבוא במגע עם החול המזוהם. יחד עם זאת לטאות ליליות מצאו את שטחי הנפט אטרקטיביים, לדעת החוקרים בגלל שהשטח מקרין חום. "שפיכת הנפט הייתה שוק מאוד גדול", אומר שפירא. "אבל הדבר הכי חשוב בתור חוקר ומדען זה להיות זהירים. אנחנו רואים אינדיקציות המעידות על השפעה שלילית על השטח אבל אולי זה לא נוראי כמו שחשבנו בהתחלה".
לאחר אסון עברונה, יותר מ-55 אלף טון אדמה מזוהמת פונו מהשמורה ומחוצה לה. כעת בוחנים הליך שיקום ביולוגי – פעולה עדינה יותר באמצעותה חיידקים ייעודיים בקרקע שמפרקים את הנפט. חמש חברות ביצעו פיילוט ראשוני בשטחים קטנים, של כ-10 מ"ר. עתה ממשיכים לפיילוט בקטע שטח גדול יותר. ארבע חברות ניגשו למכרז להוכחת יכולות לסילוק הנפט בשטח בגודל דונם. החודש יבחרו חברה, שעתידה לטפל בכל השטח המזוהם (144 דונם). עלויות שיקום עברונה נאמדות בכ-30 מיליון שקל.
לאחר האסון התקבלה הצעת מחליטים לתקצוב שיקום השמורה בעשרות אלפי שקלים. מבדיקה עולה כי הרוב המוחלט של התקציב הועבר לידי המשרד להגנת הסביבה ולרשויות. המשרד להגנת הסביבה קיבל תקציב כולל של 5.3 מיליון שקל, מתוכו 3 מיליון הועברו להצטיידות לצורך רכש של חפ"ק נייד (שנמצא כעת בהליך הרכש). 300 אלף התקבלו עבור הקמת מנהלת לשיקום עברונה, אך זו פעלה עד כה ללא עלות ולכן התקציב לא מומש.
בעוד שהמערכת הביולוגית בעברונה לא מצליחה להגיע לנקודת איזון, גם מערכת אכיפת החוק לא הצליחה למצות את הדין עם האחראים על דליפת הנפט. ברט"ג מסבירים כי המשטרה הירוקה (הג"ס) מנהלת את ההליך הפלילי בשיתוף פעולה עמם. "תוך מספר שבועות היא צפויה להשלים את החקירה ולהגיש המלצותיה בנושא", נמסר. גורמים במשטרה הירוקה מציינים כי הליך החקירה נמצא בשלב רגיש במיוחד, וכי יש גורמים שצפויים להיות מוזמנים שוב לחקירה.
נחל צין: כתבי אישום אחרי 5 שנים
קצב התקדמות החקירה האיטי בעברונה מעלה חשש כי במשטרה הירוקה ובפרקליטות ישחזרו את הטיפול בתיק כמו באסון בנחל צין. רק בשנת 2016, כמעט 5 שנים לאחר אחד האסונות הסביבתיים הגדולים בדרום, הוגש נגד קצא"א ואחרים כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע.
באסון בנחל צין דלפו כמיליון ליטר דלק סילוני לאחר שנפגע צינור הובלה במהלך עבודות שיפוץ בחודשים יוני וספטמבר 2011. אורכו של הקו שנפגע הוא 150 ק"מ, וחלקו עובר באפיק נחל צין. עקב תקלות במעטפת הצינור החלו בעבודות שדרוג, במהלכם אירעו שתי דליפות. גורמים בפרקליטות הסבירו כי הזמן הרב שלקח להגיש כתב אישום מקורו בהשלמות חקירה שהמשטרה הירוקה נדרשה לבצע ובבעיות חיסיון.
"ההליכים הפליליים זו שערוריה", מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין" עמית חכם. "המדינה מחליטה לפתוח בהליך פלילי, בעברונה וגם באסון אשלים, ולוקח להם שנים. בסופו של יום זו מריחה אחת גדולה כי הציבור לא יודע מה עלה בגורל התיקים. זה בעייתי שהליכים כאלה לוקחים שנים. והחשש הכבד הוא שגם החקירה נגד רותם אמפרט תיקח שנים. ואין סיבה".
התיק של נחל צין מנוהל אצל השופטת שרה חביב, שדרשה מהצדדים לקיים דיונים רצופים. עו"ד אריה נייגר, המייצג את קצא"א, הגיש בקשה לקבלת חומרי חקירה ובהם העלו את האפשרות כי פקח של רט"ג אחראי על הנזק שנגרם.
היות שההליכים הפליליים נגד החברות המזהמות לוקחות זמן רב כל-כך, למשוואה נכנסים עורכי הדין הפרטיים והציבור. התביעות הייצוגיות הן דרך להשיג מעט צדק. עו"ד אסף פינק עסוק בימים אלה בהליך גישור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מול חברת קצא"א בעקבות תביעה ייצוגית שהגיש נגדם לאחר אסון עברונה.
"אין ספק שאחת המטרות המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות היא אכיפה אזרחית והרתעה מפני הפרת הדין. נדמה שבעשור האחרון מספר התובענות הייצוגיות המוגשות בתחום המפגעים הסביבתיים משקף אוזלת יד של הרגולטור- המשרד להגנת הסביבה- באכיפה. פעם אחר פעם אנחנו נתקלים בחקירות ארוכות שנמשכות שנים רבות. ולבסוף או שהן נסגרות בלא כלום או שהן מניבות כתבי אישום מדולדלים שנסגרים בעסקאות טיעון אחרי עשרות שנים".
אשלים: עצים מתו זקופים
אסון אשלים, לדברי אנשי רשות הטבע והגנים, הוא נרחב הרבה יותר מאשר עברונה. הזיהום נפרס על מעל 20 ק"מ של נחל. העובדה כי מדובר בחומצה ולא בנפט, שניתן לפירוק באמצעים ביולוגיים (חיידקים מקומיים), הופך את ההתמודדות למעט יותר מורכבת. בנוסף, יש חשש להימצאות של הרבה מתכות כבדות במקום.
בנחל אשלים, בניגוד לעברונה, יש בתי גידול רבים יותר. בעוד שבעברונה השיטות מאותתות לנו על מצב המערכת האקולוגית, באשלים יש מגוון ביולוגי גדול יותר. "עצים מתים זקופים", אומר שקדי. "גם אם ימותו ייקח זמן. שם, הבעיה היא לא עצי השיטה".
כאשר הולכים על אדמת נחל אשלים היא מתפצפצת. הקרקע שבירה, והעצים והצמחים מכוסים במעטה כהה ופריך שהופך לאבק כשנוגעים בו. המשטרה הירוקה פתחה בחקירה פלילית נגד חברת רותם אמפרט, שמצדה חזרה לפעילות כמעט סדירה. כעת פועלים לשאוב את מי החומצה מהגבים ובעיקר מחכים לראות מה יהיה הנזק לטווח ארוך. ברט"ג מעריכים כי הנחל יישאר סגור לפחות עד אמצע 2018. לא ברור כמה זמן תיערך החקירה וכמה זמן התיק ישכב בפרקליטות. דבר אחד ברור הוא שבמאבק נגד החברות הפרטיות והממשלתיות המזהמות- הציבור שוב פעם הפסיד.
בעקבות אסון אשלים הגישה החברה להגנת הטבע, ביוזמת חברי כנסת, הצעת חוק חדשה, הקובעת כי יהיה ניתן להגיש לבית המשפט תביעות אזרחיות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים וכי בית המשפט יוכל לקבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לטבע ולסביבה, שיוקדשו למטרות של שמירת טבע. כיום החוק לא מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים, כמפגע סביבתי.
"אירועים של פגיעה בסביבה הטבעית – כדוגמת זרימת נפט גולמי לשטח שמורת עברונה מצינור קצא"א, או זרימתם של שפכים חומציים לנחל אשלים ממאגר תעשייתי שדופנו נפרצה – הצביעו על חוסרים ביכולתו של הציבור להגן על סביבתו ולתבוע את עלבונה מידיהם של הפוגעים בה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
"תנאיה הייחודיים של מדינת ישראל – צפיפות גוברת והולכת, וצרכי פיתוח גדולים, בצד מגוון ביולוגי עשיר ועתיר ערכי חי וצומח – מעמידים אתגר גדול לשמירת הטבע בה", מסביר עו"ד טל צפריר, יועץ משפטי בחברה להגנת הטבע. "אכיפה אזרחית יעילה היא אחד האמצעים החיוניים להשגתם של יעדי שמירת הטבע שהציבה בפניה ישראל. את הליקויים העקרוניים בחקיקה הקיימת, יש לתקן באופן מיידי, לתועלת הסביבה והאדם בישראל".
לפנייה לכתב/ת 
