חשש בצל הפסקת האש: איראן תמשיך לקדם את המסדרון היבשתי ללבנון
לכל הצדדים הלוחמים בסוריה וגם אלה שלא, כמו ישראל וירדן, יש אינטרס שהפסקת האש שתתחיל היום לא תופר. החשש הוא שכאשר הסורים והאיראנים ירגישו שהם חזקים יותר, הלחימה תתחיל מחדש ותציב את ישראל בפני מצב קשה, עם מאחז איראני בגולן הסורי
מנקודת ראות ישראלית, הסכם הפסקת האש בדרום-מערב סוריה שאמור להיכנס לתוקפו היום בצהריים הוא התפתחות חיובית - אבל לא מספיק חיובית.
ההסכם מקפיא את הקווים שבהם נמצאים צבא המשטר הסורי, המיליציות הפועלות בשליחות איראן וחיזבאללה וכמובן גם את הקווים שבהם נמצאים המורדים. הקפאה זו של המצב בדרום-מערב סוריה והפסקת האש מונעת מאיראן והמיליציות הנאמנות לה וחיזבאללה מלהתקדם לעבר הגבול העיראקי. על ידי כך גם האיראנים ושלוחיהם אינם יכולים לפי שעה ליצור מסדרון יבשתי רצוף שיחבר בין טהרן לביירות וייאגף את ירדן וישראל.
בנוסף לכך, הפסקת אש תגרום להפסקת ה"זליגה" של אש הצבא הסורי והמורדים אל רמת הגולן ואל שטח ירדן. ישראל מגיבה על כל מקרה של זליגה כזאת וגם ירדן, ולכן המשך הזליגה עלול לגרום להתלקחות כללית באזור. אם תהיה הפסקת אש, לא תהיה זליגה וסכנת ההסלמה תפחת. היתרון השלישי של הפסקת האש שהושגה בין רוסיה לארצות הברית הוא הקלת המצב ההומינטרי בגולן הסורי ושל הפליטים בגבול ירדן סוריה.
עם זאת, להסכם יש מגרעת חמורה בנקודת ראות ישראלית. הוא מקפיא את הקווים הגיאוגרפיים שבהם נמצאים המיליציות האיראניות וחיזבאללה אבל לא מוציא אותם כליל מהאזור, כפי שניתן היה להניח שישראל דרשה מאחורי הקלעים. המשמעות של עובדה זו היא שאם וכאשר תופר הפסקת האש יוכלו הכוחות הפועלים בחסות איראן וחיזבאללה להתקדם כמו קודם אל הגבול הסורי-ירדני ואל הגבול הסורי-עיראקי באופן שיאפשר להם להשיג את המסדרון האסטרטגי לים התיכון. מה שחמור יותר הוא שהם יוכלו להתקדם וליצור לעצמם מאחז ברמת הגולן.
חיסרון נוסף של הסכם הפסקת האש הוא שצבא אסד והרוסים יהיו אחראים לביצועו בשטח. לשני גורמים אלה יש אינטרס להשאיר את אסד ואנשיו בשלטון, ואם אסד נשאר בשלטון בסוריה - גם איראן וחיזבאללה יישארו שם. ההסכם מעניק לגיטימציה למשטר אסד לשלוט בסוריה והאמריקנים מסכימים לכך בניגוד לעמדה של ממשלת ישראל שדורשת ש"הקצב מדמשק" לא יישאר שם, על פי כל הסדר שיסיים את המלחמה.
הסכם הפסקת האש בדרום-מערב סוריה הושג בשיחות ישירות בין ארצות הברית לרוסיה וסוכם סופית בין נשיא רוסיה פוטין לבין נשיא ארצות הברית טראמפ בפגישתם שלשום. זאת במקביל למשא ומתן שיזמה רוסיה באסטנה בירת קזחסטן בשותפות ובערבות של איראן וטורקיה. המשא ומתן באסטנה השיג "אזורים מופחתי אלימות" ברחבי סוריה. באזורים הללו יש עדיין לחימה אבל על אש נמוכה ואם יצליחו להגיע שם להפסקת אש לפי התוכנית הרוסית, הם יהפכו לאזורי ביטחון שאליהם יגיעו פליטים מאזורי הלחימה וישמשו בסיס להסדרה המדינית בסוריה שתביא לסיום מלחמת האזרחים שם.
המשא ומתן באסטנה עוד רחוק מסיום כשם שמשא ומתן נוסף שמתקיים בז'נבה בחסות האו"ם, על הסדר פוליטי בסוריה, רחוק מסיום. אבל מה שמייחד את הסכם הפסקת האש הטרי בדרום-מערב סוריה הוא שזו הפעם הראשונה שבה יש שיתוף פעולה מדיני בין ארצות הברית לרוסיה במה שנוגע לאזורי ההשפעה בסוריה. המודל של הפסקת האש שתיכנס לתוקפה היום עשוי לרמוז על האופן שבו ארצות הברית ורוסיה יחלקו ביניהן את האזורים שנמצאים, ושהיו, בשליטת דאעש.
האינטרסים של הצדדים
ארצות הברית הודיעה רשמית שאין לה שום אינטרס אחר בסוריה ובעיראק - מלבד סילוק דאעש ומיגורו. זאת למרות שתבוסת דאעש וסילוקו ממאחזיו בעיראק ובסוריה לא יגרמו לחיסול קיומו של דאעש כרעיון איסלאמיסטי אלים, שימשיך לייצר פיגועי טרור כמעט בכל העולם. הצבא העיראקי צפוי להכריז היום על השלמת כיבוש מוסול והכוחות הכורדיים והערביים שפועלים בחסות ארצות הברית בסוריה מתקדמים במהירות לכיבוש א-רקה, הבירה הסורית של דאעש. לכן חשוב להתייחס ההסדר אליו הגיעו פוטין וטראמפ שלשום לגבי דרום-מערב סוריה, כדי לקבל מושג מה תהיה תמונת ההסדר הפוליטי והצבאי שתתעצב בסוריה אחרי שדאעש ייעקר משם. אנחנו רואים את המאפיינים הבאים:
מוסכם על שתי המעצמות שבשאר אסד, לפחות בתקופה הקרובה, נשאר השליט הלגיטימי והמוכר של סוריה. עובדה זו היא בניגוד מוחלט לעמדה הישראלית שראש הממשלה נתניהו חזר עליה פעם אחר פעם בשיחותיו, כולל בסוף השבוע שחלף.
הכוחות האיראניים, המיליציות הנאמנות להם וחיזבאללה יורשו להישאר ולפעול בסוריה, אבל הם לא יורשו להתקרב לגבול עם ישראל ברמת הגולן. נראה שהם יישארו במקומות בהם הם נמצאים כעת, כלומר במרחק 40 קילומטר מ"הקו הסגול" ברמת הגולן.
הכוחות האיראניים והמיליציות הנאמנות להם לא יורשו להחזיק במעברי גבול בין סוריה לעיראק כדי למנוע מסדרון אסטרטגי מטהרן לים התיכון.
הפיקוח על ביצוע הסכמי הפסקת האש ייעשה באמצעות מל"טים, לוויינים, כוחות רוסיים וצבא סוריה, מה שמאוד לא מספק את ישראל. היא הייתה רוצה שכוחות אמריקניים יהיו בשטח וייפקחו על ביצוע ההסכם בשטחים הגובלים ברמת הגולן.
עדיין קיימת תמיהה למה בעצם הסכימו רוסיה, ארצות הברית וירדן שהיו שותפות גלויות למשא ומתן, ומדוע הסכימו לו ישראל וסוריה, שהיו על פי AP שותפות סמויות לגיבוש ההסדר הזה. התשובה היא שההסדר משרת את האינטרסים של כל הצדדים. רוסיה רוצה למנוע הסלמה באזור, שתחייב אותה להגביר את המעורבות הצבאית ואולי תכניס אותה לעימות עם ירדן, ישראל ואפילו עם ארצות הברית. לרוסיה אין עניין כרגע להתעמת עם ארצות הברית והסדרת המצב הנפיץ בדרום-מערב סוריה משרתת את מטרתו של פוטין בעניין הזה.
האינטרס האמריקני דומה. ארצות הברית דואגת לקליינטים שלה, ישראל וירדן, שזליגות הלחימה והמצב ההומניטרי בדרום-מערב סוריה עלולות לגרום להן להסלים את תגובותיהן הצבאיות. ארצות הברית לא רוצה לכבות שריפות כדי לעזור לקליינטים שלה כי זה עלול לחייב אותה להתעמת עם סוריה ועם עיראק. ישראל וירדן – להן יש אינטרס זהה למנוע הסלמה ולמנוע מאיראן להתקרב אל גבולן.
למשטר הסורי, לחיזבאללה ולאיראן יש אינטרס אחר לגמרי לרצות בהפסקת האש: אסד והאיראנים נוכחו שהם לא מסוגלים לכבוש את העיר דרעא על גבול ירדן וכי המורדים - כדי להקל את הלחץ על דרעא - תוקפים אותם בהצלחה לא מבוטלת סמוך לקוניטרה החדשה ברמת הגולן, שם היו הזליגות שישראל הגיבה עליהן. הצבא הסורי לחוץ באזור קוניטרה, לא מצליח להתקדם בדרעא למרות סיוע איראני, חיזבללאי ורוסי, ולכן מסכים בלית ברירה להפסקת אש.
זו גם הסיבה לחשוש שהפסקת האש הזו לא תחזיק מעמד הרבה זמן, מפני שברגע שהמשטר הסורי והאיראנים יגיעו למסקנה שהם חזקים מספיק לחזור ולכבוש את דרעא ואת מעברי הגבול בין סוריה לעיראק - הם יעשו זאת ללא היסוס. ישראל אומנם לא שותפה ישירה למגעים בין רוסיה לארצות הברית אבל אם להסתמך על מקורות זרים אנחנו משפיעים שם לא רק בדרג של נתניהו-טראמפ אלא גם בדרגי עבודה נמוכים יותר בינינו לנציגי הממשל האמריקני, שעוסקים במצב הסורי. לעומת זאת ישראל לא שותפה למשא ומתן באסטנה מפני שאיראן משתתפת בו ולכן ישראל לא תכיר בתוצאותיו, כך לפחות אומר גורם בטחוני ישראלי בכיר מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
