חויב לשלם מזונות בגלל בדיקת אבהות שגויה בבילינסון
באופן חריג בדיקת אבהות שבוצעה בביה"ח בילינסון התגלתה בדיעבד כשגויה. נגד ה"אב" נפתח תיק בהוצאה לפועל בגין אי תשלום דמי המזונות ורק לאחר שביהמ"ש ביטל את אבהותו נסגר התיק. כעת הוא תובע פיצויים מביה"ח וטוען: "הטעות גרמה למשבר משפחתי. נאלצתי ליטול הלוואות למימון המזונות"
שש עובדות על בדיקת אבהות:
ג', תושב אזור המרכז בשנות ה-60 לחייו הגיש באחרונה תביעה נגד שירותי בריאות "כללית" בה הוא מגולל סיפור יוצא דופן – בדיקת אבהות, שעל בסיסה חויב בדמי מזונות, התגלתה כשגויה. כעת הוא תובע פיצויים וטוען כי השגיאה בבדיקה גרמה לקרע עמוק בינו ובין בני משפחתו וכי הוא נאלץ ליטול הלוואות כדי לממן את דמי המזונות.
ג' מתאר בתביעה כי הוא עבד כנהג עבור האישה שטענה לאבהותו. בשנת 1993 ילדה האישה תינוק. בשל יחסי הידידות ביניהם, מספר ג' כי הוא "הסכים להשתתף בבדיקת רקמות לגבי אבהות בנה". לטענת ג', האישה הסבירה לו כי הבדיקה נחוצה "לצורך קבלת זכאות לקצבה מהמוסד לביטוח לאומי".
כשנה לאחר ביצוע הבדיקה קבעה חוות דעת של בית החולים "בילינסון" כי התובע הוא האב של הילוד, וזאת למרות שג' מדגיש בתביעתו, אשר הוגשה על ידי עו"ד אורן נמני, כי הוא מעולם לא קיים יחסי אישות עם אימו של התינוק. על סמך תוצאות בדיקת האבהות הגישה האישה נגד ג' תביעה לתשלום דמי מזונות בסך של כ-2,700 שקלים בחודש.
בתביעה מתאר ג' כי הוא כפר באבהותו בדיון בבית המשפט לענייני משפחה ודרש לערוך בדיקת רקמות חוזרת. בית המשפט נעתר לבקשתו אך לטענתו "החלטה זו לא הובאה לידיעת התובע מאחר שבא כוחו בזמנים הרלבנטיים ניתק עימו כל קשר".
בד בבד, כך משחזר ג', החליטה אם התינוק לבטל את תביעת המזונות, החלטה שלדבריו של ג' ייתרה את הצורך בביצוע בדיקת הרקמות השנייה.
בשנת 2009 קיבל ג' אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בגין חוב בדמי המזונות. התובע מתאר כי התברר לו שהאם "לא ביטלה את תביעת המזונות והלכה למעשה קיבלה את דמי המזונות מהמוסד לביטוח לאומי, בעוד חובו של התובע למוסד הלך ותפח".
בעקבות ההתראה פנה ג' לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה שיורה על ביצוע בדיקת אבהות. בשנת 2010 ערך התובע בדיקה שנייה שהוכיחה כי הוא לא אבי בנה של האישה.
כשנה לאחר מכן הורה בית המשפט על ביצוע בדיקה שלישית שגם זו קבעה כי הוא אינו האב. על סמך שתי הבדיקות המאוחרות פסק בית המשפט לענייני משפחה כי התביעה לתשלום מזונות מבוטלת.
בחוות דעת מומחה, שמצרף ג' לתביעה, קובעת המומחית כי הטעות של "המעבדה בבילינסון יכולה לנבוע מטעות בתוצאת הבדיקה או מטעות סופר בדיווח". עוד כותבת המומחית כי הבדיקה בבית החולים בילינסון בוצעה, ככל הנראה, בשיטה פחות מדויקת מהשיטה בה נקטו בשתי הבדיקות המאוחרות.
ג' טוען בתביעה כי רשלנותו של בית החולים באה לידי ביטוי בין היתר כי זה "לא וידא כראוי ובאופן מקצועי מעל לכל ספק כי תוצאות הבדיקה שהתקבלה על ידו הינן נכונות", וכן שמבצעי הבדיקה ערכו אותה "תוך זלזול בחשיבות תוצאות הבדיקה לתובע".
התובע מתאר כי דרישת תשלום דמי המזונות של האישה גרמה לקרע עמוק בינו ובין משפחתו. בשל החוב לביטוח לאומי נאלץ ג' גם ליטול הלוואות מחברים ומבני משפחה.
מבית החולים בילינסון נמסר בתגובה: "בית החולים מצר על התקרית. עיכוב רב בפנייתו של התובע מעלה תמיהה כי התובע בחר לעורר את נושא את עניין בדיקת האבהות שנים רבות לאחר הבדיקה הראשונה ואז המתין שבע שנים נוספות עד למועד הגשת התביעה הנוכחית.
"מפאת הזמן הרב שעבר, התביעה אינה רלוונטית לאור ההתיישנות – ולכן גם הוגשה בקשה לדחיית התביעה. נגיב כמקובל במסגרת ההליך המתנהל בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
