למה החלטת בג״ץ בנושא דירה שלישית מתעכבת?

באופן עקרוני לחמשת שופטי בג״ץ קיימות לפחות שלוש חלופות להחלטה בחמש העתירות שהוגשו, בנושא מיסוי דירה שלישית: האחת, לקבוע שהחוק בתוקף מלא ומחייב למרות כל הפגמים שנפלו במהלך חקיקתו ולמרות פגיעתו בזכות הקניין המוגנת; השנייה, לקבוע שנפל פגם מהותי בהליך חקיקת החוק ולכן החוק בטל מעיקרו וגם בגלל שהוא פוגע בזכות הקניין; והשלישית, לקבוע שאין פגם מספיק מהותי בחקיקת החוק (ותוך שהכנסת מתחייבת להקפיד על הליכי חקיקה עתידיים) והחוק יכול להישאר בתוקף, אך מפני שהוא פוגע בזכות הקניין תחולתו תהיה על רכישת דירות שבוצעה מיום קבלת ההחלטה על-ידי הממשלה באוגוסט 2016 או מיום תחילתו של החוק מינואר 2017.

נראה שהרכב חמשת שופטי בג״ץ הדן בחמש העתירות שהוגשו בנושא לא מצליח להגיע לרוב מוסכם של שלושה שופטים על מנת להכריע בנושא - כך למשל ייתכן ששני שופטים בדעה שלא נפל פגם מספיק מהותי והחוק נשאר בתוקף, לעומתם שני שופטים אחרים בדעה שנפל פגם מהותי מאוד ולכן החוק בטל מעיקרו ולעומת אלה ואלה שופט אחד סבור שלא נפל פגם מהותי, אך קיימת פגיעה בזכות הקניין ולכן החוק יחול אך ורק על רכישות של דירות החל ממועד חקיקתו.

בימים הקרובים התמונה כנראה תתבהר ותינתן החלטה, שמבין שלוש החלופות לדעתי היא הראויה ביותר - שהחוק יחול על רכישות חדשות בלבד החל ממועד חקיקיתו בלבד; אולם אם בג״ץ יחליט על הרחבת ההרכב נדע כי ככל הנראה שאין רוב מכריע בהרכב חמשת השופטים שדנים בעתירות לאף חלופה מבין שלוש החלופות האלו

ג'ק בלנגה, עו"ד ורו"ח סגן נשיא ויו"ר ועדת המיסים בלשכת רואי חשבון.