חושבים קדימה: העורבים שמתכננים את העתיד
חוקרים משבדיה גילו כי עורבים מסוגלים לבחור אמצעי שיאפשר להם להשיג מזון בעתיד, ואף מוותרים על מזון זמין ונחות עכשיו, תמורת מזון טוב יותר שיישמר למועד מאוחר יותר
בני אדם מבלים חלק לא קטן מחייהם בתכנון אירועים עתידיים והכנה לקראתם: קונים מצרכים לארוחת הערב של יום שישי, מזמינים כרטיסים לקונצרט או מפקידים כסף בקרנות פנסיה. לתכנן לעתיד זו לא משימה פשוטה. היא דורשת חשיבה מופשטת על דברים ומקומות שלא נמצאים בטווח הראייה שלנו, יכולת להתאפק ולוותר על פעולות שייתנו לנו רווח מידי תמורת רווח גדול יותר בעתיד, והבנה כיצד מה שאנחנו עושים עכשיו ישפיע על התוצאות העתידיות.
האם בעלי חיים מסוגלים לתכנן לעתיד? מינים מסוימים מטמינים מזון על מנת לאכול אותו מאוחר יותר, אך לא ברור עד כמה התנהגות זו אינסטינקטיבית ועד כמה מדובר בתכנון ממש. מחקרים הראו שקופי אדם, בעלי החיים הקרובים אלינו ביותר, אכן מראים חשיבה ותכנון לטווח רחוק גם בתחומים שאינם עושים באופן טבעי, אך קופים לרוב לא. במחקר חדש, חוקרים משבדיה הראו שגם בעל חיים שאינם קרובים אלינו אבולוציונית כלל, כמו עורבים, מסוגלים לחשוב על העתיד באופן דומה לשלנו.
למרות המרחק האבולוציוני, הייתה לחוקרים סיבה לבחור דווקא במין זה. העורבים השחורים (Corvus corax) שייכים למשפחת העורביים (Corvidae), שחבריה ידועים כחכמים במיוחד וטובים מאוד בפתרון בעיות. החוקרים לימדו חמישה עורבים להוציא מזון ממתקן באמצעות הכנסת של אבן לתוכו, וגם לבחור אסימון מסוים מתוך כמה חפצים, שתמורתו הם תמורתם קיבלו מזון טעים. ואז החל המבחן האמיתי.
בשלב הבא נדרשו העורבים לבחור באחד מכמה חפצים, בהם האבן, בחדר אחר מזה שבו היה מתקן המזון. רק אחרי 15 דקות, ובניסוי נוסף אחרי 17 שעות, ניתנה לעורבים גישה למתקן המזון ואפשרות להשתמש באבן שבחרו. ניסוי דומה נערך עם האסימונים: העורבים יכלו לבחור אסימון או חפץ אחר, ורק כעבור זמן ובמיקום שונה הם קיבלו אפשרות להחליף אותו במזון. ברוב המוחלט של המקרים בחרו העורבים בכלי ובאסימון הנכונים, וכך היו מוכנים מראש להשיג את הפרס העתידי.
עופות עם חזון
בניסוי הזה הראו החוקרים שהעורבים אכן יודעים לבחור את החפץ שיעזור להם בעתיד להשיג את מטרותיהם. בניסוי הבא הם בדקו את יכולתם להתאפק ולדחות סיפוקים: בין החפצים שהוצעו לעורבים עם הכלי או האסימון הייתה גם פיסת מזון, קטנה יותר וטעימה פחות מזו שניתנה להם כפרס. למרות שהמזון היה מונח לפניהם, ב-73 אחוז מהפעמים העורבים בחרו להשאיר אותו במגש, ולקחת במקום את האבן או האסימון שיאפשרו להם להשיג מזון טוב יותר בעתיד.
אם העורבים עברו בדרך אל המגש עליו הוצגו החפצים לבחירה באזור בו יכלו לראות את המתקן או את החוקר אתו הם נוהגים להחליף אסימונים במזון, כלומר הם ראו את ההזדמנות לקבל פרס, הם לקחו את הכלי או האסימון בכל הפעמים. כך הראו החוקרים שהעורבים לא סתם אוהבים מאוד את הכלי והאסימון ומעדיפים אותם על פני המזון שהוצע להם, אלא הם לוקחים בחשבון את האפשרות להשתמש בהם כדי לקבל את הפרס הנחשק.
אמנם בינתיים מדובר במחקר קטן, שבחן מספר מצומצם של עורבים בתנאים מוגדרים מאוד, אך הוא רומז על יכולת תכנון מרשימה של בעלי הכנף האלו. העורבים לא רק ידעו מה עליהם לבחור כדי להשיג מטרה עתידית, שאותה לא יכלו לראות בזמן שביצעו את הבחירה, אלא אף התגברו על סיפוק מידי עבור פרס גדול יותר בעתיד.
השושלות שהובילו אלינו מצד אחד ואל העורבים מצד שני התפצלו כבר לפני 320 מיליון שנה. קשה לתאר שלאב הקדמון המשותף שלנו הייתה יכולת תכנון מרשימה, ולכן נראה שהעורבים, ואולי ציפורים נוספות, פיתחו את היכולת הזו באופן בלתי תלוי, במקביל אלינו. ככל שנבין יותר את הדרך שבה עורבים, וציפורים בכלל, חושבים ומתכננים, אולי נוכל לדעת גם יותר על איך התפתחו התכונות האלו אצלנו.
ד"ר יונת אשחר, כתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
עוד על עולם בעלי החיים באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד
לפנייה לכתב/ת 
