משקמים את ההריסות
מכבי תל אביב הגיעה למסקנה שבמקום להחתים שמות גדולים ונוצצים שלא מתאימים מבחינה מקצועית או חברתית עדיף פשוט להחתים שחקנים עם ראש על הכתפיים שיתאימו למערכת. בינתיים שגב נשאר, סמית' ולנדסברג מתנדנדים ומלבדם אף אחד לא ימשיך. איך נראה הקיץ של הצהובים מאחורי הקלעים?
"לא נמצא בתוכניות" הוא המשפט הנפוץ ביותר בהודעות הרשמיות של מכבי תל אביב בקיץ הנוכחי. אחרי העונה הגרועה בתולדות המועדון החליטו הצהובים לעשות חריש עמוק בסגל השחקנים, ובזה אחר זה גם כאלה בעלי חוזים מובטחים נשלחו לקבוצות אחרות. אז מי נשאר? מי מקבל את ההחלטות? מה תפקידו של ניקולה וויצ'יץ'? וכמה סבלנות תהיה הפעם להנהלה?
מהסגל של העונה שעברה נשאר בוודאות רק שחקן אחד, איתי שגב, כשעתידו של דווין סמית' עדיין לא ברור. הפורוורד חתום על חוזה עתק אבל עם שכר שהולך ויורד, כך שבעונה הקרובה הוא צפוי להרוויח כ-400 אלף דולר. בעקבות הפציעות המרובות שמהן הוא סובל, בקבוצה היו מעדיפים להשתחרר מחוזהו ונכון לעכשיו מנסים לעשות זאת בדרך מכובדת במטרה להגיע להסדר על התשלום.
שחקן נוסף שלא ברור מה יעלה בגורלו הוא סילבן לנדסברג, לו יש חוזה לעונה נוספת בסביבות ה-450 אלף דולר. בקבוצה לא מסתירים את חוסר הרצון להשאירו אך פרידה תיאלץ את המעורבים בעניין לחפש לו קבוצה אחרת שתסכים לשלם לו את השכר הגבוה, או לפחות חלק ממנו.
שחרורם של הישראלים הבכירים גיא פניני, יוגב אוחיון וגל מקל הצליח להפתיע לא מעט אנשים מסביב אבל לא את האנשים שבתוך המועדון. הם הכינו מראש את תוכנית המגירה לעונה הבאה בלעדיהם. הרצון הראשי היה להזרים דם חדש וצעיר, בעיקר בעקבות האכזבות בשלוש השנים האחרונות בזירה המקומית. מי שתפסו את מקומם הם ג'ון דיברתולומאו, כרם משעור, אלכס טיוס וג'ייק כהן. המהלכים הללו עלו למועדון כ-3.5 מיליון דולר בנוסף ל-350 אלף דולר שאותם היו צריכים לשלם כפיצוי של אוחיון וכהשלמת השכר של מקל בגראן קנאריה.
אל שחקני הרכש יצטרפו איתי שגב ויובל זוסמן, ששייך למועדון אך הושאל בעונה שעברה למכבי רעננה מהליגה הלאומית. בקבוצה עדיין יש לבטים לגבי השאלתו של אחד מכוכבי נבחרת העתודה לעונת התחשלות נוספת, אבל החליטו לשים דגש על ישראלים צעירים. במכבי תל אביב נתנו כדוגמה את עונת 2006/7 שהייתה העונה הראשונה של ליאור אליהו בקבוצה. בהדרכתו של נבן ספאחיה קיבל אליהו קרדיט גדול והעמיד ממוצעים יפים.
הניקוי לא התרחש רק בגזרת הישראלים, אלא גם בסגל הזרים. במכבי תל אביב בחרו בגישה שונה לעומת העונות הקודמות, שבהן הנחיתו שמות גדולים בסכומים גבוהים גם אם לא התאימו מבחינה מקצועית או לא היו מתאימים בדיוק למשבצת החסרה. אחרי הקיץ הקודם שבו הביאו ראשי הצהובים להיכל את אנדרו גאודלוק, מאיק צירבס, קווינסי מילר וסוני ווימס, הם התחילו להבין שהשלם גדול מסך חלקיו.
עד עכשיו כל שחקן נבחר בקפידה ועל פי התאמה לשאר השחקנים בסגל מבחינה מקצועית ומנטלית. אמנם המטרה הייתה להצעיר את הסגל, אבל גם לבחור שחקנים שלא עלולים להיות "טראבל מייקר" אלא רגועים יותר מבחינה מנטלית, כמו אנשי משפחה עם ראש על הכתפיים. המטרה היא ליצור חדר הלבשה בריא יותר לעומת העונה שעברה, ולהימנע מבעיות אגו או ממקרים כמו פרשת הסמים של סוני ווימס.
מי שהתאימו לתוכניות עד כה הם פייר ג'קסון, מייקל רול ודשון תומאס שכבר חתמו בקבוצה, בתוספת לג'ונה בולדן שנמצא במגעים מתקדמים. השאיפה היא לצרף לסגל עוד שלושה שחקנים (סה"כ בין 6 ל-7 זרים) - סנטר, גארד ופורוורד.
עד עכשיו הכול נשמע ורוד וקל, אבל במציאות זה לא בדיוק פעל בצורה הזאת. מכבי תל אביב התחילה לבנות את הקבוצה בשלבים מאוחרים יותר מקבוצות אחרות באירופה, מאחר שראשי המועדון רצו שכל ההחלטות יאושרו על ידי המאמן. להחלטה של דייויד בלאט קוראים עדיין בקבוצה "הברזה". הצדדים כבר סיכמו את כל התנאים המקצועיים והכספיים אך לבסוף בלאט החליט לוותר על ההצעה בדקה האחרונה והשאיר את ההנהלה המומה. ימים לאחר מכן כבר סוכמה העסקה עם נבן ספאחיה, אבל מכבי תל אביב איבדה זמן יקר.
עוד שתי בעיות שנוצרו בגיוס הן ההמתנה הממושכת לטייריס רייס וההברזה של בר טימור. אחרי שהשחקן לא הגיע עם הפועל ירושלים להסכמה כספית, מכבי תל אביב הגישה הצעה גבוהה יותר ועודדה את השחקן להסכים. הצדדים קיימו פגישות, החליפו הודעות, עברו על הפרטים הקטנים בחוזה ומחלקת הדוברות כבר התכוננה לשגר את ההודעה הקבועה "ברוך הבא" - אבל באותו בוקר הגארד החליט לעשות "אחורה פנה" משיקולים רגשיים והצהובים נותרו שוב המומים ובעיקר כועסים.
במלחמה אחת בין שתי הקבוצות דווקא הצהובים ניצחו. לדשון תומאס שחתם אתמול בשורות המועדון הייתה הצעה מהפועל ירושלים. יש אפילו האומרים שהעסקה הגיעה לסיכום, אך הצהובים הגישו הצעה גבוהה יותר (יותר מ-150 אלף דולר) בתוספת להזדמנות לשחק במפעל הראשי באירופה, היורוליג, מה שהפך את ההתלבטות של השחקן לבחירה חד-משמעית.
אז מי בעצם קובע את הסגל? הרצון הראשוני היה שהמאמן הראשי, נבן ספאחיה, יהיה הסמכות העליונה. הוא כבר הבהיר במסיבת העיתונאים הרשמית שבה הוצג שלא היה מסכים להגיע לקבוצה אם הסגל מהעונה שעברה היה ממשיך. ספאחיה לא היה בארץ תקופה ארוכה של עשר שנים, ובעקבות זאת הוא החליט לקחת מסביבו את העוזרים גיא גודס וטל בורשטיין שיעזרו לו בבניית הסגל הישראלי, בענייני החוק הרוסי ובהתמודדות מול הקבוצות המקומיות.
מי שמנהל את בורסת השמות הוא המנהל המקצועי, ניקולה וויצ'יץ', יחד עם העוזרים וצוות הסקאוטינג שמנתח כל שחקן ושחקן ומשאיר לספאחיה להחליט מי הכי מתאים ואת מי הוא מעוניין לאמן. ברגע שהמאמן הקרואטי נותן את האישור הסופי, מי שמנהל את כל המשא ומתן, השיחות והפגישות עם הסוכנים, נציגי השחקנים ושאר הקבוצות בענייני שחרורים הוא וויצ'יץ'.
השינוי הבולט ביותר נעשה גם הוא בעקבות העונה שעברה. אחרי התערבות בלתי פוסקת של ההנהלה בקביעת סגל השחקנים ובהחלטות במהלך העונה החליטו ראשי הצהובים לקחת צעד אחורה. עד כה, לטענת המעורבים בעניין, ההנהלה קבעה רק דבר אחד - התקציב שלפיו פועל הצוות המקצועי.
כפי שאפשר לראות, הקבוצה נבנית מאפס. ההנהלה תצטרך לקחת בחשבון שדברים מסוימים ייקחו זמן, כמו היכולת לחבר קבוצה ולהריץ אותה. לבינתיים ההנהלה סבלנית ובעיקר רוצה להפסיק לפעול מהבטן בכל הקשור למעמד המאמן, אבל מה יקרה ברצף ההפסדים הראשון? את זה נדע במהלך העונה.
לפנייה לכתב/ת 
