יותר תקציב להכשרת מורים ללשון, פחות לגננות
מוסדות שמכשירים מורים למקצועות שבהם קיים מחסור - כמו גם מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה - יקבלו יותר תקצוב כדי לעודד כניסה לתחום. מסלולי סוציולוגיה ותקשורת יקבלו פחות
פתרון מסוים לנושא אמור לטפל בכך שהמוסדות ינתבו את המורים לעתיד ללמוד את המקצועות שקיים בהם מחסור, ולא את המקצועות שבהם יש "הצפה" בחוץ. האמצעי: תקצוב שונה למסלולי ההכשרה.
משרד החינוך והמעוצה להשכלה גבוהה (מל"ג) החליטו כי החל משנת הלימודים הקרובה מרבית המכללות לחינוך ומסלולי הכשרת מורים באוניברסיטאות יתוקצבו כך שהמקצועות שבהם קיים מחסור במורים יקבלו מימון גבוה יותר. כבר בשנת הלימודים שמסתיימת כעת התוכנית נכנסה לתוקף בחלק מהמוסדות, היא תימשך בשנת הלימודים שתחל באוקטובר ותיושם באופן מלא לפי התכנון עד תשע"ט.
עד כה כל המגמות במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות שמכשירות את עובדי ההוראה תוקצבו באופן שווה - עבור 90% מהסטודנטים שלמדו במגמה. מגמה להוראת הגיאוגרפיה שבה למדו 30 סטודנטים זכתה לתקצוב עבור 27 מהם. על פי נתוני משרד החינוך במקצועות לשון ליסודי, לשון לתיכונים, אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה וכימיה קיים מחסור גדול מאוד במורים, ולכן אלה יתוקצבו במימון מלא של 100%. מקצועות ביולוגיה, מדעי המחשב ומדע וטכנולוגיה יתוקצבו בסך 95% מהסטודנטים. מקצועות ספרות וגיאוגרפיה יתוקצבו בסך 90% מהסטודנטים, ואילו מקצועות בהם לא קיים מחסור והמערכת גם לא צופה שיהיה בהם מחסור במהלך השנים הקרובות, כמו גננות, חינוך מיוחד, תקשורת וסוציולוגיה – יתוקצבו בסך 70%-80% מהסטודנטים.
רבקה ודמני שאומן, חברת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במל"ג, הסבירה את המהלך: "ההחלטה של ות"ת על עדכון התעריפים לתעודות הוראה תאפשר למערכת החינוך למקסם את הפוטנציאל של עתודת המורים בישראל, ולנתב את המורים הצעירים לטובת המקצועות שבהם קיים מחסור של מורים".
אייל רם, סמנכ"ל עובדי הוראה במשרד החינוך, הוסיף: "לקח לנו שנתיים להגיע עם המכללות לחינוך להסכמות. בסך הכול זה עבר בשלום ובהבנה, אבל לא לכולם זה פשוט כי הם נדרשים לעשות שינויים. כל הדבר הזה מייצר מוטיבציה למכללה ביום הפתוח שלה, בשיווק שלה - לשים את התחומים הנדרשים בפרונט".
יערה בר און, נשיאת מכללת אורנים שאמורה ליישם את ההחלטה החל משנת הלימודים הבאה, יודעת ש"באופן מעשי אני אצטרך לקבל למכללה סטודנטים במקצועות המועדפים, אחרת אקבל פחות כסף. הבעיה העיקרית בעיניי היא שאני לא יודעת כיצד מחליטים באילו מקצועות יש מחסור, ומי מבטיח שהמצב הנוכחי יעמוד בעינו בעוד 5-4 שנים כשהסטודנטים שלנו יסיימו ללמוד? הרפורמה של שר החינוך נפתלי בנט בלימודי המתמטיקה, למשל, יצרה צורך במורים למקצוע, אבל מה יקרה אם יגיע הבא אחריו וישנה זאת? הביקושים ישתנו בהתאם?".
לפנייה לכתב/ת 
