לא ללכלך ב"סלון"

בשיתוף עמותת אקואושן

600 קילו של פסולת נאספו בשבוע שעבר בשעות בודדות בשלושה מחופי ישראל כחלק מפרויקט "ים נקי", מיזם בינלאומי שלו שותפה מדינת ישראל אשר מוביל האו"ם כדי להילחם בנזקים הגדולים שגורמת האנושות לסביבה הימית.

ארגוני איכות הסביבה טוענים כי זו מלחמה קיומית. אולי במובנים אחרים ממה שלמדנו להכיר עד היום, מאחר שהאויבים שעומדים מולנו שונים מכרגיל, אך מלחמה. והאחדות הגלובלית סביב המטרה מעוררת פליאה. רק בפברואר האחרון הכריז ארגון האו"ם על הפלסטיק כעל האויב מספר אחד המסכן את משאב הים הטבעי. הוא השיק את קמפיין "ים נקי", הקורא לממשלות לאמץ מדיניות של הפחתת השימוש והצריכה בפלסטיק.

מדובר בבעיה שהולכת ומחריפה. ב־2015 יוצרו ושווקו בעולם למעלה מ-322 מיליון טונות של פלסטיק. לאן הם הגיעו? ההערכות מצביעות על כ-51 טריליון חתיכות מיקרו־פלסטיק שמצויות בימים ובאוקיינוסים. התוצאה: באו"ם מעריכים כי מדי שנה נגרם נזק של למעלה מ־8 מיליארד דולר למערכות האקולוגיות הימיות כתוצאה משמונה מיליון טונות פלסטיק שמושלכות לתוך האוקיינוסים בכל שנה.

(צילום: blue flag)

כדי לעורר את הציבור הישראלי להתגייס לטובת קמפיין "ים נקי", עמותת "אקואושן", המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים שילבו זרועות ויצאו יחד לשטח. החל מ"שבוע אדם וים" בתחילת חודש יוני, ערכו הגופים פעילויות הסברה וניקיון, כשלמעלה מ-100 אלף מתנדבים אספו שאריות אשפה גדולות בחופי ישראל. בתחילת יולי התקיים "שבוע סובב ים תיכון", מבצע ניקיון בהשתתפות 13 מדינות האזור. אחד מימי שיא בפעילות "ים נקי" התקיים בשבוע שעבר בשלושה מוקדים שונים ברחבי הארץ: חוף פלמחים, חוף גדור וחוף מדרונות יפו, שם נאספו כ־600 קילו של פסולת ימית בשעות בודדות.

(צילום: זהר שחר)

"על הים צריך לשמור במהלך השנה כולה, אלא שבעונת הקיץ פוקדים את החוף מתרחצים רבים, ולכן שיא הפעילות שלנו היא בחודשים האלה", מספרת מזי מגנאג'י־מוסקוביץ, מנהלת אגף ההסברה ברשות הטבע והגנים. "אחד מימי השיא היה בשבוע שעבר. לשלושת החופים הגיעו כמה מאות מתנדבים. מעבר לאיסוף הפסולת הם קיבלו הדרכה והסברים על לקיחת האחריות האישית. המסר שלנו ברור: אם אתם חלק גדול מהסיבה למצב העגום של הים, חשוב שתהיו חלק מהפתרון. במידה שכל משפחה, או כל משתמש חוף, יבין את החשיבות של ים נקי, לא נצטרך את ימי השיא המאורגנים. זו המטרה שלנו".

אבי גייר, אחד המתנדבים, הגיע עם שלושה מילדיו לחוף מדרונות יפו כדי לנקות את הים. "בחופש הגדול חשוב גם לעבור עם הילדים פעילויות חינוכיות, מעבר לכל הכיף. אנחנו, כמשפחה, פוקדים את הים לעתים קרובות, וכמובן שהרבה יותר נעים להגיע לים נקי מאשר להסתובב בין שקיות הפלסטיק והאשפה. הילדים שלי יודעים שאסור להשאיר זבל בחוף, ולכן הגענו להתנדב ולעזור", הוא מספר.

(צילום: blue flag)

המתנדבים גויסו בין היתר ברשתות החברתיות בקמפיין שכלל כוכבי רשת צעירים, שעודדו את הנוער לסייע בניקיון האשפה. "יש חשיבות רבה להעלאת המודעות אצל הנוער, לא רק כי הם דור העתיד של מדינת ישראל, אלא כי השפעתם על ההורים מכרעת", מסבירה מגנאג'י־מוסקוביץ. "אנחנו רואים ערך רב בכך שתהיה פה מנהיגות המשך שתדאג לסביבה הימית ותבין את החשיבות הרבה שלה. היה מרגש לראות קבוצה גדולה של משפחות שהגיעו לחוף פלמחים והודיעו לנו שלפני ההדרכה, הם רוצים לאסוף את האשפה".

ממשלת ישראל אשררה בשנת 2005 את אמנת ברצלונה, שמהווה מסגרת משפטית וחוקית שעיקרה הגנה על סביבת אגן הים התיכון. "זו השנה השנייה שאנחנו מקיימים פעילות ציבורית ענפה לניקיון החופים", מספר פרד ארזואן, סגן ראש אגף ים וחופים ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית. "המצב כיום הוא שהרשויות המקומיות קורסת תחת הנטל של איסוף האשפה הימית. אנחנו רואים היענות רבה מצד הציבור, אלא שעדיין משהו צריך להשתנות ב־DNA שלנו כחברה ובצורה שבה אנחנו מגיעים לבלות בחופי הים. אם מראש נביא יותר כלים רב־פעמיים לים, ונשתמש במשאב הטבע הזה בצורה חכמה, המצב עשוי להשתפר. התנאי היחיד הוא שהאזרחים יתחילו להבין שהם הבעיה, וגם הפתרון".

על פי החוק במדינת ישראל, כל רשות מקומית אחראית על ניקיון החופים בשטחה. אלא שמסתבר שבחופים הלא מוכרזים, שמשתרעים על פני 150 ק"מ, כמות הפסולת הימית גדולה מבחופים מוכרזים. כדי להתמודד עם התופעה, החל משנת 2005 מפעיל המשרד להגנת הסביבה את תוכנית "חוף נקי", שמטרתה לשמור על ניקיון חופי הים הלא מוכרזים. "גם בחופים הלא מוכרזים האוכלוסייה עושה שימוש. בין 60%־80% מהפסולת מקורה במתרחצים באזורים אלו. יתר האשפה מגיעה מהים, ממדינות שכנות או מניקוז עירוני. כדי להתמודד עם הבעיה אנחנו מפעילים את מדד חוף נקי, שהוא כלי להערכת מידת הניקיון של חופי ישראל. כנגד רשויות שלא מבצעות את חובתן, מתבצעות פעולות אכיפה", מספר ארזואן.

(צילום: blue flag)

"כל אחד חושב שהוא יודע לצייר את גבולותיה של מדינת ישראל", אומר ד"ר רוזנבלום. "אני רוצה להגיד שנפלה פה טעות. אם לוקחים בחשבון גם 20 ק"מ של מים טריטוריאליים ו-370 ק"מ של מים כלכליים, מתבררת תמונה חדשה: כ־50% משטחה של מדינת ישראל הוא אזור ימי. המים האלה מצילים אותנו מבחינה כלכלית, ביטחונית, ומשפיעים על איכות החיים שלנו. בעזרת המים המותפלים התגברו על משבר, בעזרת הגז הטבעי העתיד הכלכלי יושפע לטובה, לכן, אם נתחיל לחשוב על ישראל כעל מדינה שהיא חצי יבשה וחצי ים, אולי לא נזרוק ל'סלון' שלנו את האשפה, שגורמת לנזקים עצומים".