האם בית"ר ירושלים בדרך לעונת שפל?
ההדחה המבישה מאירופה היא תמרור אזהרה לקראת פתיחת הליגה. המאמן שוב נכשל במשחק גדול, ויותר מדי שחקנים נמצאים בכושר רע. בלי רכש משמעותי, בעיקר בהגנה – זה ייגמר רע מאוד
היכולת המבזה של בית"ר ירושלים בצמד המשחקים נגד בוטב פלובדיב הבולגרית אמנם הייתה לא צפויה, אבל מי שראה את המשחק הראשון נגד וושאש ההונגרית לא יכול היה להתעלם מתמרורי האזהרה. בזמן שבמועדון רציני מפיקים לקחים, בבית"ר לא שינו כלום והמשיכו בשלהם. בשני המשחקים הראשונים מול שתי הקבוצות (ואשאש ובוטב) הקבוצה פתחה בלחץ ואפילו הצליחה לכבוש שער מוקדם שאמור היה להקל עליה בהמשך, אבל אז קצת הורדת קצב (לא מבין למה), החמצות ממצבים קורצים והפקרות בהגנה גרמו למשחק קל להפוך לאסון ספורטיבי. אם בהתמודדות נגד וושאש עוד המזל ובעיקר הלחות (ההונגרים לא עמדו על הרגליים ב־10 הדקות האחרונות וחטפו שלושה שערים) שיחקו לטובת המארחת והיא קיבלה מתנות והזדמנות שנייה, נגד הבולגרים נגמר המזל.
בית"ר הייתה חייבת להסיק מסקנות מהמחדלים במשחק נגד וושאש ולהפנים שלא כל יום היא תקבל מתנות. חבל שלמרות החשיבות של המשחקים הקבוצה הודחה בצורה מבישה - כל שלב שעוברים משפיע על הדירוג העתידי באירופה, ולכן להדחה יש השפעה בטווח הקרוב והרחוק. דווקא השנה היה אמור להיות לבית"ר יותר קל, כי היא הייתה מדורגת (לראשונה) בשני שלבים הראשונים, וגם בשלב הבא ההגרלה הייתה נוחה יחסית. הזדמנות בלתי חוזרת שהוחמצה.
(צילום: ראובן שורץ)
(צילום: ראובן שורץ)
בבית"ר חזרו והדגישו עד כמה ההתקדמות באירופה חשובה והציבו את העלייה לסיבוב הרביעי כיעד, שכן כל שלב מכניס לקופת המועדון כ־220 אלף יורו לפני מכירת כרטיסים וזכויות שידור. בפועל, הכתובת העייתה על הקיר: עדיין לא הביאו מחליף ראוי לשני העוגנים שעזבו – חסוס רואדה ודן איינבינדר. אם במקרה של הקשר אי אפשר היה למנוע את עזיבתו, אז במקרה של הבלם שדרוג של 100 אלף יורו היה משאיר את אחד משחקני ההגנה האיכותיים שהגיעו לכאן בשנים האחרונות. לדעתי הוא היה עושה את ההבדל ואיתו הקבוצה הייתה עולה לפחות עוד שלב־שניים. בכך המועדון היה מחזיר את ההשקעה ואולי אפילו יוצא ברווח. חבל שאלי טביב מחפש את המציאות החדשות במקום המוכר הטוב. רואדה גם תרם לא מעט שערים שספק אם מחליפו יצליח לעשות כך.
מה שמעצים את הכישלון ומכעיס עוד יותר זאת העובדה שלמשחק החוץ בבולגריה ליוו את הקבוצה לא פחות מ־1,300 אוהדים מסורים. רק בשבילם השחקנים היו חייבים להיראות הרבה יותר טוב, אבל אפילו טיפת מחויבות לא נראתה עליהם מקומם. אחרי המפלה בחצי־גמר הגביע בעונה החולפת מול מכבי ת"א, מימר שוב מפשל במשחק גדול ולא מכין את הקבוצה שלו כראוי. חשוב לציין שמאז שהמאמן הגיע לבית"ר הקבוצה השתפרה ונראתה לא רע ברוב המשחקים, אבל משהו קורה לה דווקא במאני טיים. השאלה היא אם למימר יש את הכלים להוביל את את הקבוצה לעונה טובה, לפחות כמו קודמתה. עם הסגל הנוכחי יהיה קשה מאוד, כי כמה שחקנים כבר בלטו בחולשתם. להלן הבולטים שביניהם:
אריק סאבו: אחרי פתיחת עונה שכללה פציעה בשריר החשק (הוא לא באמת רצה להיות כאן) הגיעו כמה משחקים שבהם הפגין יכולת טובה, ובבית"ר חשבו שהפוטנציאל של קשר נבחרת סלובקיה עומד להתממש. אלא שסאבו חזר לסורו ונראה מפוזר ולא מאופס, וחבל שמימר מתעקש להפוך אותו לבנאקר בהרכב, בטח כשיש את האופציה של קלאודמיר פריירה, שלפחות נלחם.
מרסל הייסטר: כנראה שהנוכחות של רואדה, שייצב את ההגנה, חיפתה גם עליו ונתנה לו ביטחון, כי מאז שרואדה עזב החולשה נחשפת פעם אחר פעם. אם בעבר לפחות משחק ההתקפה שלו עוד המתיק את הגלולה, עכשיו גם את זה הוא איבד. לכל אלה צריך להוסיף התנהגות חסרת אחריות וילדותית שבגינה הוא הורחק מהמשחק האחרון.
דן מורי: כנראה שלוקח לו זמן להוריד את החלודה בתחילת העונה, אחרת אי אפשר להסביר את הטעויות הקריטיות שלו בכל קמפיין אירופי. מי שאמור להיות המבוגר האחראי והעוגן בהגנה מרבה לטעות, ומספר שערים שבית"ר ספגה העונה רשומים עליו. במועדון צריכים להבין שבלי רכש בכמה עמדות העונה יכולה להידרדר למקומות לא טובים, מה גם שאחרי ההדחה המבישה הקהל יהיה פחות סובלני (ובצדק). נקווה לעתיד טוב יותר.
לפנייה לכתב/ת 
אוחנה
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
