"מאושרים בשביל חולי הפרקינסון". שלושת החברים מאחורי אקזיט הענק
21 שנים לאחר שכימאי, נוירולוג וביוכימאי החלו לגלגל רעיון שישפר את חיי חולי הפרקינסון, רכשה ענקית תרופות מיפן את החברה שייסדו תמורת 1.1 מיליארד דולר. למרות הסכום העצום, כל אחד מהם יקבל "רק" מיליונים בודדים. "המניות שלנו דוללו", הסביר פרופ' הלמן. אז מה בעצם הם המציאו
מחברה קטנה בחממה הטכנולוגית באופקים – לאחד האקזיטים הגדולים שנרשמו במשק הישראלי : לפני 21 שנים שלושה מדענים-חברים החלו לגלגל רעיון לתרופה שעתידה לשנות לחלוטין את חייהם של מיליוני חולי פרקינסון. אתמול (ב') הם התבשרו כי חברת התרופות "מיצובישי פארמה" היפנית קנתה את חברת התרופות הישראלית "נוירודרם" תמורת 1.1 מיליארד דולרים - בעסקה הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בתחום הביומד בארץ.
"המוצר שלנו נותן פתרון לבעיה שלא הצליחו להתגבר עליה עד היום", מסביר אחד משלושת המייסדים, ד"ר משה קושניר, נוירולוג מומחה למחלת הפרקינסון ולהפרעות תנועה. "הצורך הוא החדרה של התרופה שנקראת 'לבודופה', שהופכת במוח לדופמין - שפרקינסון נגרם כתוצאה ממחסור בו. כיום הדרך היחידה לתת אותה באופן רציף היא באמצעות צינור שמחדירים בניתוח דרך הבטן לקיבה, ודרכו מכניסים קטטר שמגיע לתריסריון. ואז החולה מסתובב כל החיים עם חור בבטן, צינור שיוצא החוצה, פאוץ' ומשאבה שמחדירה לו את החומר באופן קבוע.
"'נויורודרם' היא החברה היחידה בעולם שנותנת את התרופה באופן רציף שלא דרך החדרה לקיבה, אלא דרך העור, במחט דקיקה שלא מרגישים בכלל ומשאבה מיניאטורית. השיטה הזו פותרת את הבעיה באופן יוצא מן הכלל, והיא עומדת להיות התרופה העיקרית למחלת הפרקינסון", מבטיח ד"ר קושניר.
ד"ר קושניר ומייסד נוסף, פרופ' אליהו הלדמן מהמחלקה לביוכימיה קלינית ופרמקולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהיה גם המדען הראשי של החברה בתחילת דרכה, ערכו את הניסוי הראשון בתרופה החדשה - על עצמם. הם הזריקו לעצמם את התרופה וראו שהיא אכן מעלה את מינון הדופמין במוח - דבר שאינו משפיע על אנשים שאינם חולים בפרקינסון.
הלדמן סיפר כי לפני הניסוי הוא סיכם עם קושניר, שעישן באופן אינטנסיבי, שאם הניסוי מצליח הוא מפסיק לעשן. ואכן, אותה המצאה שתקל על ההתמודדות של חולי הפרקינסון יכולה לרשום לעצמה הישג נוסף – גמילה מעישון של אחד מהוגיה.
"זה ישפר באופן דרמטי את חייהם של חולי הפרקינסון", חוזר פרופ' הלדמן לחשיבות הגדולה של התרופה. "מדובר במחלה שמצד אחד גורמת לחולה לקפוא, לא להיות מסוגל לזוז, וברגעים אחרים לתנועתיות יתר, שבהם הוא אינו שולט בתנועותיו. רק מתן רציף של התרופה תוך שמירה על רמה קבועה בדם יכול להתגבר על הבעיות האלה".
כיום החברה נמצאת בשלהי הניסוי בשלב השלישי של פיתוח התרופה, השלב האחרון לפני השיווק. הניסוי נערך בארצות הברית, ותוצאותיו עשויות להתקבל כבר השנה, וניסוי נוסף צפוי להיערך גם באירופה ותוצאותיו צפויות במחצית השנייה של 2018.
המכירה לחברה היפנית צפויה לסייע לתרופה לצלוח את השלב האחרון בפיתוח. "המכירה לחברת תרופות גדולה תאפשר השקעת משאבים באופן כזה שהמוצר יוכל לצאת לשוק מהר, ובהתאמה לכול הדרישות הרגולטוריות הרבות", אומר פרופ' הלדמן. "בנוסף, האקזיט בהחלט ייתן דחיפה גדולה לתחום בארץ, ותהיה לו השפעה מאוד חיובית על פיתוח המחקר הנוירולוגי בישראל".
"היה מקום לחשוב קצת יותר על המייסדים"
פרופ' הלדמן וד"ר קושניר, ביחד עם המייסד השלישי, הכימאי ד"ר חיים שלזינגר, כבר לא נמצאים כשבע שנים בתפקידים ניהוליים בחברה, אך כששמעו אתמול בבוקר על העסקה הגדולה, הרגישו שותפים מלאים להישג ושמחו בשמחת החברה. "כשהקמנו את החברה והגינו את הרעיון לא כל כך חשבנו על האספקט הכלכלי, אלא על האספקט המדעי והעזרה לחולים", אמר פרופ' הלדמן. "ולכן התחושה היום היא של הישג אדיר וסיפוק רב מאוד מכך שהצלחנו במחקר שלנו".
ד"ר קושניר הוסיף: "זו בהחלט מחמאה ואישור נוסף שמה שעשינו הולך להיות דבר מאוד חשוב וטוב. אבל הרגשות מעורבים, כי מצד שני זה קצת כאילו אתה מוסר את הילד שלך. זה הולך להתרחק מאיתנו ואנחנו הולכים להיות שייכים להיסטוריה של העניין".
למרות שסכום העסקה עומד על יותר ממיליארד דולרים, שלושת המייסדים יזכו לנתח קטן ביותר ממנו, של מיליונים בודדים. הם מציינים כי אף היו מצפים לקבל יותר, בתור הוגי הרעיון והאנשים שהיו אחראים לקידומו בשנים הראשונות. "המניות שלנו דוללו בצורה בלתי רגילה", אומר פרופ' הלדמן. "באיזושהו מקום היה מקום לחשוב קצת יותר על המייסדים. עברנו הרבה מהמורות ועבדנו קשה. היינו צריכים להיות מתוגמלים יותר. בנוסף זה די מתסכל שבפרסומים היום של החברה אפילו לא הזכירו אותנו. עם זאת חשוב לי להדגיש שאנחנו מאוד שמחים בהצלחה של החברה, ולא ממורמרים".
ד"ר קושניר הסכים: "זה נכון שציפינו לקבל יותר אבל בסופו של דבר אנחנו אנשים מהיישוב ולא מחפשים מאות מיליונים. אנחנו מאושרים בשביל החברה ובעיקר עבור חולי הפרקינסון, ובכל מקרה נמשיך לעבוד במקצועותינו".
לפנייה לכתב/ת 
