9 שינויים באורח-חיים שיפחיתו ב-35% הסיכון לדמנציה
רוב הסיבות להופעת דמנציה אינן ניתנות לשינוי, אולם 35% מהן נמצאות בידיכם. מחקר חדש מציג את 9 השינויים באורח החיים שיפחיתו דרמטית את הסיכוי שלכם ללקות במחלה
אפשר למנוע דמנציה בדרכים פשוטות: כך קובעים מומחים במאמר, שבו הם מדגישים כי אחד מכל שלושה מקרי דמנציה ניתן למניעה באמצעות הקפדה על אורח חיים בריא. המאמר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת The Lancet והוצג גם בכנס הבינלאומי לאלצהיימר שהתקיים באחרונה בלונדון.
במחקר הציגו המדענים תשעה גורמי סיכון מובילים לדמנציה:
כל אלה שניתנים למניעה ולטיפול, מסתכמים לכדי 35% מאחוזי הסיכון לדמנציה. 65% מיתר הסיכון לדמנציה מיוחס לסיבות שאינן ניתנות למניעה (כמו למשל נטייה גנטית).
החוקרים הבהירו כי קיימים גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לדמנציה, הכוללים גם מחלות לב וכלי דם וסרטן, אך לא צויינו האחוזים המדויקים שלהם בהגברת הסיכון לדמנציה.
לדברי החוקרים, תשעת גורמי הסיכון הללו ניתנים לשינוי והם מהווים כ-35% מכלל הגורמים לדמנציה. שאר 65% הוגדרים כ"בלתי ניתנים לשינוי".
"השינויים המובילים לדמנציה מתחילים לרוב להתפתח שנים לפני המחלה", אמר פרופ' גיל ליבינגסטון, ראש צוות החוקרים מה"יוניברסיטי קולג'" שבלונדון.
המאמר שילב מסקנות ממחקרים להם היו שותפים 24 צוותי מומחים ברחבי העולם. מצא עוד כי 85% מהוצאות הטיפול בחולה דמנציה נופלים כנטל על משפחתו ועל טיפול רפואי וסיעודי. עורכי המחקר הזהירו שדמנציה עלולה להיות גורם התמותה מספר אחד של המאה ה-21.
בישראל: 1 מכל 5 קשישים סובלים מאלצהיימר
דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-80 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה.
בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.
לפנייה לכתב/ת 
