מהומה בכנסת: ח"כים הוצאו מהדיון על חוק הלאום
ועדה משותפת דנה בהצעת חוק היסוד, שמגדיר את ישראל מדינה יהודית. ח"כ טיבי כינה את החוק גזעני - והוצא מהדיון ע"י יו"ר הוועדה אמיר אוחנה. הוא רמז שהדיון הוא ניסיון להסיט את תשומת הלב מהחקירות: "למה מיקי גנור לא כאן בוועדה?". ראש הממשלה ביטל הגעתו ברגע האחרון
חוק הלאום, שבמליאת הכנסת ניסו לזרז את חקיקתו אך הדבר לא צלח, נידון הבוקר (יום ד') שוב, והפעם בוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך זה. בדיון הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה אמור היה להשתתף ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הוא ביטל את הגעתו "עקב התייעצות ביטחונית דחופה". הדיון התפתח לטונים גבוהים כבר עם תחילתו וח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) הוצא מהאולם על ידי יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), לאחר שצעק כי החוק גזעני. בהמשך גם הח"כים אילן גילאון ומיכל רוזין (מרצ) נאלצו לעזוב את הדיון לאחר שהתפרצו לדבריו של השר ח"כ יריב לוין (ליכוד).
בדיון בהצעת החוק שיזמו ח"כ אבי דיכטר וח"כים נוספים משתתפים בין היתר שרת המשפטים איילת שקד, יו"ר ועדת השרים לנושא חוק הלאום לוין, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג ואחרים.
ח"כ אוחנה דיבר על חשיבות החוק: "מי שאומר שהחוק הזה הוא גזענות, אומר שהציונות היא גזענות". הוא אמר שיש במדינת ישראל מיעוטים ככל מדינת לאום, ובהם מיעוטים שקשרו את גורלם למדינה. " אנחנו לא מחוקקים כאן כל חוק אנחנו מגדירים את הדבר שקוראים לו מדינת ישראל למען הדורות הבאים. תעודת הזהות הזו תלווה את מדינת ישראל".
לוין דיבר בשמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שנעדר מהדיון: "החוק הזה לא בא לקבוע דברים חדשים אלא לעגן את הדבר במובן מאליו, שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מאז חקיקת חוק יסוד אדם וחירותו וחוק חופש העיסוק שהדגישו את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, נוצרה מציאות של חוסר איזון כאשר החקיקה שותקת לגבי זהותה היהודית של מדינת ישראל".
השרה שקד אמרה בדיון כי "החוק הזה הוא היסטורי, כל אחד שיושב כאן יצוק את התוכן שלו לתוך החוק, לכן חשוב מאוד לעשות כאן עבודה רצינית. כל ה' הידיעה וכל פסיק חשובים, זה יישאר איתנו לנצח נצחים".
יוזם החוק, ח"כ דיכטר, פנה ל"מי שזורק האשמות שההצעה 'פאשיסטית' - זה לא חוק היסוד היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל. כשבאים ומאשימים את הליכוד בצביעות – טלו קורה מבין עיניכם".
יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג תקף את אוחנה ואמר: "אתם משחקים באש. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי נקודה. זה ברור, זה כתוב במגילת העצמאות - מדינה שיש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי, אזרחים שווי זכויות. לימין יש את חוסר הביטחון הכי גדול לגבי העתיד של מדינת ישראל, כי אתם לא רוצים להיפרד מהפלסטינים. מגילת העצמאות קוראת לשוויון, איפה זה בחוק? אתם מכניסים אש זרה שתקרע את המדינה לגזרים".
הרצוג פנה לדיכטר: "אתה מוריד את אלמנט השוויון מהחוק, הסבר למה".
דיכטר: "זה לא חוק היסוד היחיד בספר החוקים".
ח"כ ציפי לבני הזהירה: "אבל מרגע זה כל דבר חקיקה יפורש לפי זה". היא התריעה: "החוק הוא קבורה למגילת העצמאות, אתם מבקשים לשלול את הזהות של המדינה. מגילת העצמאות קובעת שישראל היא מדינת העם היהודי שתקיים שיוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדלי דת גזע ומין. אם היום מוגשת מגילת העצמאות לממשלת ישראל הנוכחית אתם לא יכולים לחתום עליה. כי אתם אלה שמסרבים להכניס המילה שוויון לחוק".
היא פנתה ליו"ר הוועדה, ח"כ אוחנה: "אתה חבר גאה בקהילה הגאה, אתה הופך להיות שותף למהלך שבו המדינה תשלול ממך ומחבריך את השוויון. החוק הזה יחד עם חוקי המשפט העברי יהפכו את ישראל למדינת הלכה". לדבריה, "אתם משתמשים בז'בוטינסקי. הוא אמר 'הנני מוכן להשבע בשמנו ובשם צאצאינו שלא נפר לעולם שוויון זכויות, לא נעשה ניסיון לדחוק את רגליו של מישהו'. כשאתם חוזרים למצודת זאב תעיפו את פסל הבזלת כי לא אותו אתם מייצגים".
לאחר שהוצא מהדיון רמז טיבי שהדיון הוא ניסיון להסיט את תשומת הלב מהחקירות, וצייץ בטוויטר: "אכן, למה מיקי גנור לא כאן בוועדה. הוא אחראי להידרדרות בירושלים והוא אחד מיוזמי חוק הלאום".
ח"כ טלי פלסקוב (כולנו) הבהירה: "אתם מגדירים את המדינה כיהודית ולא כיהודית ודמוקרטית. לכך לא נוכל להסכים".
ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): "אין הגדדרה היום מה זה הבית הלאומי היהודי. בחוק הזה אחנו רוצים להגדיר אחת ולתמיד מה זה הבית שלנו, מה זה הבית הלאומי היהודי. אחר כך יהיה שוויון וכל הדברים, אבל קודם כל מה זה הבית".
מדינת הלאום של העם היהודי
הצעת החוק נועדה לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות. כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
כמו כן מוצע בחוק לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק היסוד. הצעת החוק קובעת כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.
ההצעה גררה ביקורת נוקבת בשל הנוסח המתגבש לפיו בג"ץ ייאלץ לפרש את חוקי הכנסת לפי הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית לפני הכול, ורק לאחר מכן כדמוקרטית. כלומר, בהתנגשות בין הערכים יגבר הערך היהודי על הערך הדמוקרטי.
נתניהו ביקש להשלים את הקריאה הראשונה עוד לפני היציאה לפגרת הקיץ, כלומר היום. אולם עו"ד אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, הודיע במכתב ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כי הצעה כמו זו לא ניתן לקדם בלוח זמנים צפוף כל כך: "הצעת חוק היסוד שבנדון היא המעשה החוקתי המשמעותי ביותר שעושה הכנסת מאז חקיקתם של חוקי היסוד בשנת 1992", הסביר.
לפנייה לכתב/ת 
