השופט מתח ביקורת על הפרקליטות, ונפסל מדיון בתיק
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אליהו ביתן אמר כי הפרקליטות הייתה דורשת מאסר בפועל לו הנאשמים היו ערבים. התוצאה: בית המשפט העליון פסל אותו מהמשך דיון בתיק
בית המשפט העליון פסל ביום חמישי האחרון את שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע אליהו ביתן מדיון בתיק שבו הגיעו הצדדים להסדר טיעון מקל, לאחר שמתח ביקורת על ההסדר וטען לאפליה של הפרקליטות בענישה, העושה איפה ואיפה בין נאשמים יהודים וערבים. הסניגורים של הנאשמים, עו"ד קובי סודרי ואלי בניה, ביקשו לפסול את השופט, בקשה שהגיעה עד לערעור בעליון בפני הנשיאה מרים נאור.
השופט הזה מתח ביקורת על הסדר עם מהנדס המטענים של דומרני
תחילת הפרשה בכתב אישום חמור שהגישה הפרקליטות לפני כשנה נגד הנאשמים, צעירים בשנות ה- 20 לחייהם מהדרום, בגין שוד והתפרצות בנסיבות מחמירות. השניים פרצו לביתו של קשיש ממושב בית הגדי, אך לאחר שנעצרו החזירו את הרכוש הגנוב ואף ביקשו מחילה מהקשיש. הוא, בצעד חריג, החליט לסלוח להם ואף ביקש שלא ירצו עונש מאסר על מנת שיוכלו להשתקם. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שלפיו ירצו השניים עונש של חצי שנת עבודת שירות והם יורשעו בכתב אישום מתוקן בעבירות קלות יותר.
בחודש אפריל האחרון הוצג הסדר הטיעון בפני השופט ביתן. בתגובה הודיע השופט כי לטעמו הסדר הטיעון המוצע בלתי סביר באופן משמעותי לנוכח מהות העבירות של הנאשמים. השופט פנה אל נציגת הפרקליטות, עו"ד אלין שקף, וציין כי לו היו הנאשמים נקראים "אבו אלקיעאן" - כלומר ממוצא בדואי - היא לא הייתה מגיעה להסדר דומה אלא עותרת לעונש מאסר של שנים רבות. השופט אף תהה האם חל שינוי במדיניות הענישה. הפרקליטות עמדה על קיום הסדר הטיעון. בעקבות תקלה במדפסת, הפרוטוקול לא נמסר לצדדים, וכשזה הגיע לידיהם הופתעו עורכי הדין לגלות כי הערות השופט לא נכללו בו. כאמור, עו"ד סודרי ובניה, הגישו בקשה כי השופט יפסול את עצמו.
השופט קבע בתגובה: "הערתי איננה מבטאת בשום פנים ואופן 'דעה נעולה' באשר לעונש המסוים שיש להטיל על כל אחד מהנאשמים". עוד ציין כי גזירת עונש ששונה מהמחשבה הראשונית של השופט היא חלק משגרת השיפוט "ואיננה דבר נדיר". הסנגורים לא ויתרו, עתרו לבית המשפט העליון, ואף קבלו על הפרוטוקול החסר.
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור קיבלה את הערעור, למרות התרשומת החסרה בפרוטוקול. "רק במקרים נדירים ביותר יביאו התבטאויותיו של שופט היושב לדין לכדי חשש ממשי למשוא פנים ויהוו ראייה לכך", קבעה. במקרה של ביתן, עלול היה להיווצר הרושם שהוא גיבש דעתו לגבי העונש, ושעל זה לכלול מרכיב של
מאסר. זאת בניגוד להלכה לפיה כאשר עסקת טיעון מובאת לידיעת בית המשפט, אל לו להביע דעה לגביה - "ולו ברמז". הנשיאה נאור ציינה כי ייתכן שכל כוונתו של השופט הייתה להביע ספק לגבי העונש שעליו הוסכם, אך גם כך מדובר בתופעה שאינה רצויה.
עו"ד קובי סודרי אמר בתגובה: "אדם שמגיע לבית המשפט מקווה, לפני הכול, להישפט באופן צודק והוגן, שהשופט נותן לו הזדמנות אמיתית ושווה, שהצדק גם ייעשה וגם ייראה. חבל שהיה צריך להיאבק מאבק ארוך ועיקש כדי להבטיח את הזכות הבסיסית הזאת".
מהנהלת בית המשפט נמסר: "החלטת בית המשפט העליון מדברת בעד עצמה". מהפרקליטות נמסר כי "אין לנו אלא להפנות לדברי הנשיאה נאור בהחלטתה: 'במקרה דנן לא ניתן להתרשם מהאמירות עצמן נוכח אופיו המצומצם של פרוטוקול הדיון'". יש לציין כי תגובת הפרקליטות לא לוקחת בחשבון את העובדה שהנשיאה נאור קיבלה את הערעור ופסלה את השופט בעקבות אותן התבטאויות שהובאו בכתבה, למרות הפרוטוקול החסר.