גם למטופלים המאושפזים בכפייה יש זכויות
לוועדות שדנות באשפוז אסור להביא מטופל קשור, נדרש ייצוג על ידי עו"ד, החלטת האשפוז תימסר בע"פ ובכתב. חברי הוועדות לא יסמסו בנייד ויתמקדו רק במטופל. אלו הן רק חלק מההנחיות חדשות להתנהלות דיוני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות
לפני שבועיים קבע משרד הבריאות כללים והנחיות חדשות להתנהלות דיוני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות, המאשרות אלפי אשפוזים בכפייה מדי שנה במוסדות פסיכיאטריים.
בישראל מתקיימים מדי שנה כ-20,000 אשפוזים פסיכיאטריים מתוכם כ-5,900 אשפוזים בכפייה. חשוב לציין, שכאשר מדובר באשפוז של נערים הצורך להקפיד על זכויותיהם משמעותי כדי לא להדביק להם להמשך חייהם דימוי עצמי בעייתי במיוחד במקרים שניתנים לטיפול ושיקום.
אשפוז פסיכיאטרי, לפי ההגדרות הכלליות של משרד הבריאות (אתר המשרד), נועד לאנשים עם הפרעות או מחלות נפשיות שאינם יכולים לשהות בביתם מהסיבות הבאות: מסוכנים לעצמם או לסביבתם, התנהגותם חסרת שיפוט (מביכה או מאיימת), סימפטומים מדאיגים בולטים, דרישה להשגחה אינטנסיבית ומתן תרופות הרגעה.
קראו עוד:
השרים אישרו: אשפוז בכפייה לחולי אנורקסיה
תקופות האשפוז יכולות להמשך חודשים ושנים, בהתאם למצב המטופל, כולל גם נערים הלוקים בנפשם. עד כה אשפוז כפוי התבצע בכמה מסלולים: בהסכמה, בהוראת הפסיכיאטר המחוזי, מנהל בית החולים פסיכיאטרי, בית בית המשפט, וועדות אשפוז. במקרים רבים החלטות נקבעו במהירות עם פרוטוקולים לקויים דבר שעורר ביקורת, מקצועית.
ד"ר טל ברגמן, מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, העבירה לגורמי האשפוז שתחת אחריות משרד הבריאות מסמך הכולל חמישה סעיפים המתייחסים למרכיבים חשובים בניהול הדיונים וההחלטות שבסופם נשלחים מטופלים לאשפוז. הסעיפים החדשים מנחים את חברי ועדות האשפוז שלא לדבר עם הרופא – פסיכיאטר המטפל מטעם בית החולים המאשפז ללא נוכחות עורך דינו של המטופל.
עורך הדין יכול להעלות שאלות והסתייגויות לרופא המטפל, דבר שחברי הוועדות צריכים להאזין ולקחת בחשבון בקבלת החלטותיהם. בנוסף, נקבע כי על הוועדה להקריא למטופל ולעורך דינו את החלטתה ולמסור אותה בכתב.
במקרים חריגים כשמטופל במצב קשה, ההחלטה צריכה להימסר לעוה"ד. מטרת המסירה בכתב היא הגשת מסמך רפואי עליו, במידת הצורך, אפשר לערער.
בפועל שנים רבות נמנעו הוועדות ממסירת מסמך או מהקראת החלטתם למטופל. הצגת ההחלטות והקראתם נועדה גם להגביר את תחושת הביטחון והאמון של המטופל ובני משפחתו בצוות הפסיכיאטרי, דבר שבעבר לא ניתן לו משקל מספק.
להפחית מתחים בדיונים על אשפוז
הנחיה נוספת היא שאין להביא לוועדות מטופל כשהוא קשור, פרט למקרים שבהם קיימת הערכת מסוכנות משמעותית. כידוע קשירת מטופלים עוררה בעברה סערה ציבורית וחילוקי דעות מקצועיים חריפים בקרב אנשי המקצוע. מניסיוני כפסיכולוג רצוי להפחית מתחים במיוחד בדיונים חשובים כאשפוז ולכן, ככל שניתן, עדיף לא לקשור מטופלים.
הנחיה נוספת אוסרת על חברי הוועדה לדבר בטלפון נייד או לעסוק בפעילות אחרת שאינה נוגעת לדיון. הנחיה זו מבוססת על "התנהלות שאינה מכבדת את המטופל או את עורך דינו". כפסיכולוג מנוסה אני יכול להעיד שתשומת לב היא דבר חשוב שמטופל משתוקק לקבל מהמטפלים וברור ששימוש בנייד או הסתמסות מסמלים סוג של קלות דעת מיותרת לחלוטין.
הוועדות הפסיכיאטריות כוללות שני פסיכיאטרים ומשפטן המתכנסים בבתי החולים אחת לשבוע. הוועדות שומעות ובוחנות את מצבו הרפואי של המאושפז, של משפחתו ושל בית החולים. בסוף התהליך נדרשות הוועדות להכריע אם להשאיר את המטופל באשפוז בכפייה או לשחררו.
חובה לזכור שכאשר אדם חולה במחלת נפש, או נמצא במשבר ודיכאון, הוא אינו פנוי לבחון את זכויותיו. אנשי הוועדות הרפואיות הם אלה שצריכים לבחון את הזכויות ולהבין שבחינה זו חשובה כמו שמירה על זכויות אנושיות של כל אדם.
בית המשפט העליון אמר בפסיקה הנוגעת לאשפוז כפוי: "אשפוזו של חולה בבית חולים לחולי נפש קשה ומר למאושפז ולמשפחתו, משנעשה האשפוז שלא מרצונו של המאושפז, יש בו משום אחת הצורות המדכאות והחמורות של שלילת חירות של אדם". רצוי שכל הגורמים המטפלים באשפוז יחרטו על ליבם את דברי בית המשפט וינהגו במשנה זהירות וכבוד במטופלים שגורלם לא שפר עליהם.
פרופ' עמי שקד, פסיכולוג מומחה, סגן דיקן בי"ס לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים – מל"א ודיקן הסטודנטים
לפנייה לכתב/ת 
