כמו חלום רחוק: ההישג הגדול מכולם
נבחרת ישראל עשתה מסע מופלא ביורובאסקט 1979 וסיימה במקום השני. רפאל נאה נזכר איך מיקי ברקוביץ' הדהים את יוגוסלביה, איך גומלסקי חשש שעשינו לו תרגיל, ולמה רלף קליין ניסה לפרוץ לאולם באמצע הלילה
לקראת כל אליפות אירופה אני נזכר מחדש באליפות ההיא ב-1979 באיטליה, אז הנבחרת הטובה ביותר של ישראל בכל הזמנים הגיעה למקום השני אחרי שהפסידה בגמר לנבחרת ברית המועצות.
הרבה שמות גדולים עיטרו את הנבחרת: מיקי ברקוביץ האחד והיחיד, בועז ינאי המושבניק הצנוע מנהלל שהטביע את חותמו על עולם הכדורסל הישראלי, סטיב קפלן עם היד המדהימה, בארי ליבוביץ' הנפלא, מוטי ארואסטי, שוקי שוורץ ועוד. על כולם ניצח המאמן האגדי רלף קליין ז"ל. המאמן העניק לשחקנים את ההרגשה שאפשר לנצח כל יריבה, וזה תמיד עבד לו, גם במכבי תל אביב.
זה התחיל טוב מהמשחק הראשון, עם ניצחון על פולין 78:86, אחרי חמש אליפויות שישראל לא הצליחה לגבור על הנבחרת הזו. הפסד במשחק השני נגד צרפת 92:83 סיבך את הנבחרת, ששחקניה הבינו כי אם ברצונם לא להגיע למשחקי הדירוג 12-7 יהיה עליהם לגבור במשחק השלישי על אלופת העולם דאז, יוגוסלביה, עם כל סוללת הכוכבים שלה.
ב-11 ביוני 1979 באולם הדחוס והמחניק בגוריציה נפל דבר בכדורסל האירופי, כאשר נבחרת ישראל ניצחה את אלופת העולם יוגוסלביה 76:77. בהמשך בבית הגמר בטורינו השאירה ישראל מאחור מעצמות כמו ספרד ואיטליה, כל הדרך לגמר שם הובסה על ידי נבחרת ברית המועצות 98:76. למרות ההפסד בגמר, ההישג של נבחרת ישראל היה ענק.
אף אחד לא האמין שישראל תנצח את יוגוסלביה. רלף קליין שלח את עוזר המאמן בוב גונן ואחרים לראות את היריבות שאמורות לשחק נגדנו במשחקי הדירוג 7-12. בדרך חזרה למלון הם הבינו שהחמיצו את משחק חייהם, ופרצו בבכי כשחברי המשלחת שיחזרו בפניהם את מה שהיה. קליין רצה לחזור באמצע הלילה לאולם ולצלם את התוצאה ההיסטורית, אבל הוא כבר היה נעול. אחרי ניסיונות רבים, המאמן נאלץ לרדת מהעניין. זה לא מנע ממנו להגדיר את הלילות בגוריציה ובטורינו כ"הלילות הגדולים של המאה".
היוגוסלבים כבר הובילו 71:76, 2:30 דקות לסיום, אבל ישראל הצליחה לחזור עד ל-75:76 - אז מיקי ברקוביץ' קלע סל ניצחון, שהביא אותנו לבית הגמר. המנהל המנוסה עמירם שפירא נזכר: "סל הניצחון היקר של מיקי ברקוביץ' נגד יוגוסלביה היה מהמוזרים שראיתי בחיי. הכדור פגע בכיסא שהוצב קרוב לקו החוץ, משם הגיע לידיים של קפלן שהעביר למיקי. אם לא הכיסא ההוא, מי יודע איך המשחק היה מסתיים".
את בית הגמר פתחה ישראל עם הפסד לאיטליה (80:78), אבל ניצחה את ספרד 84:88 ואת צ'כוסלובקיה 93:94 אחרי הארכה, ולמרות הפסד לברית המועצות (92:71), עלתה לגמר מהמקום השני. רלף קליין שיחרר מהמשחק מול בריה"מ את בועז ינאי. אלכסנדר גומלסקי, המאמן הרוסי האגדי, חשש כי קליין מנסה להטעות אותו לקראת הגמר. השלטונות ברוסיה לא היו רואים בעין יפה עוד הפסד לנבחרת ישראלית, אחרי ששנתיים קודם לכן מכבי תל אביב גברה על צסק"א מוסקבה במשחק האגדי ההוא בווירטון.
קליין הנמיך ציפיות ואמר: "אני אף פעם לא מרים ידיים , אבל לרצות לנצח את ברית המועצות בגמר זו חוצפה. ספק אם ניתן לעצור את ולדימיר טקאצ'נקו". סטודנטים ישראלים רבים הגיעו לגמר בטורינו וניסו לדחוף, אבל זה לא היה כוחות. ישראל הובסה, אך יצאה עם הישג שספק אם ישוחזר.
כולם החמיאו לבחורים בכחול-לבן אחרי האליפות. מזכ"ל פיב"א בורה סטנקוביץ שלח ברכה מיוחדת: "ההישג של הישראלים מופלא". עדל עבדול, מאמן זמאלק המצרית, הוסיף: "לא האמנתי שהכדורסל הישראלי ברמה כל כך גבוהה". יובי בראון, מאמן אטלנטה הוקס, אמר: "נבחרת ישראל נתנה פה כמה תצוגות בלתי רגילות. אם ברקוביץ' היה אצלי בקבוצה, הייתי עושה ממנו גדול יותר".
והמענקים? צנועים. ראש המשלחת איציק פוקס ז"ל חילק מענק של 250 דולרים לכל שחקן, אבל האיגוד לא אישר והפרסום שלי על אודות המהלך עשה הרבה מאוד בלגן. באיגוד נרגעו לבסוף, כי פוקס כיהן גם כגזבר, אז כנראה שזה בסדר.
בארץ אוהבים להיזכר בהישגים הגדולים של קבוצות ישראליות, אבל משום מה ההישג של הנבחרת נשאר בצד. ספק אם נראה נבחרת כמו זאת שוב, עם שחקנים ווינרים בעלי מוטיבציה אדירה להצליח ולייצג את המדינה בכבוד. היום הישג כזה נראה כמו חלום רחוק.