זהבי לא מצליח בנבחרת באשמת המאמנים
אם כל מה שכל המאמנים שלו בנבחרת עד היום לא הביא להצבתו בעמדה האופטימלית שבה הוא יכול לספק את הסחורה, אז משהו בסיסי בגישה צריך להשתנות
כידוע, זהבי שנוי במחלוקת ויש הטוענים כלפיו כי "לא הצליח בפאלרמו ובנבחרת ישראל". יש מקום לבדוק את הטענות לעומקן. ראשית, אף ישראלי לא הצליח בליגה האיטלקית מעולם. שנית, אוחנה הצליח במכלן והיה הכוכב כאשר הם לקחו גביע אירופי. רוזנטל הצליח בליברפול, אמנם כמחליף (סופר סאב), אבל הכריע משחקים ולקח אליפויות. גם אבי כהן ז"ל הצליח בליברפול כשחקן הגנה מוביל. חמד הצליח בליגה הספרדית התחרותית לא פחות מהאיטלקית, שבה זהבי לא הצליח, מואנס דאבור מצליח בשווייץ, ברקוביץ' היה ההעברה הגדולה בתולדות סקוטלנד, בן חיים הבלם השתלב בצ'לסי הגדולה, בניון לא נכשל בחו"ל, וסליחה אם שכחתי מישהו. אז ניתן לומר שהיו גם היו לנו גם הצלחות עם הלגיונרים, ויש לא מעט גם כיום.
איך זה ששחקן מצליח בחלק מהמסגרות ולא מצליח בשאר? אני מציע לערוך בדיקה. בהפועל ת"א "הדורסת" זהבי הצעיר היה משני לשכטר שהיה אז בשיאו. זהבי לא היה חלוץ המטרה אלא שיחק ליד או מתחת לחלוץ, כמו שהוא אוהב, ולמרות שלא היה הכוכב הגדול, זו הייתה הצלחה. שם הוא התחיל, שם הוא התגלה, למרות שעדיין לא היה בשיאו. זהבי היה חד, שיחק קצת רחוק מהשער אבל מסר היטב והיה מלך הבישולים של הקבוצה ההיא. למה לא הצליח בפאלרמו? הפציעה למשל, וזה שלא ממש בנו עליו, וגם חוסר מזל.
משם הוא רק התקדם. גם במכבי וגם בגוואנגז'ו הוא שובר שיא אחרי שיא, אבל ממשיך לא להצליח בנבחרת. בראיון איתו לא מזמן הוא נזהר לא למתוח ביקורת על מאמניו בנבחרת, שם הוא משחק כחלוץ יחיד ולא מצליח להביא תוצאות. זהבי נותן הכל, רץ הכי הרבה, מתקל, בונה, אבל לא מבשל ומבקיע. למה? לפעמים הנבחרת משחקת מול נבחרות ברמה גבוהה כמו איטליה וספרד, וניתן להבין מאמן שעולה עם חלוץ יחיד במטרה לא לספוג תבוסה. אך האם יש פתרונות שבהם נוכל ליהנות מהאיכויות הנדירות שלו ומצד שני ולא להיענש?
לדעתי זהבי מספיק טוב כדי לערוך ניסיונות, לעשות חושבים, לשנות שיטת משחק ותוכנית משחק בשביל ליהנות מהיכולות שלו ברמת הנבחרת. ראשית, לא כל המשחקים הם נגד ספרד ואיטליה. אפשר לשנות שיטת משחק ולהתאים את התוכנית ליריב. מעבר לכך, נכון שבנבחרת צריכים לשחק השחקנים הכי טובים ומי שנמצאים בכושר שיא, אבל לא בושה לבנות נבחרת מסביב לכוכב.
לדעתי, תומר חמד עשה לעצמו שם של חלוץ שעושה הגנה, לפחות בתחילת הקריירה ולפני הפציעה המשמעותית. תומר משחק כחלוץ מטרה ולכן צריך להתאים כמו כפפה ליד, לשחק עם ולפני ערן זהבי. אולי הוא לא החלוץ המצטיין כרגע, אבל המטרה של הנבחרת היא לא רק לתת במה לכל מי שמצטיין כרגע, צריך גם לשאוף להצלחת הנבחרת. ולכן זו לא בושה לומר לדאבור למשל, שבעצמו מתאים לשחק מתחת לחלוץ ולא כחלוץ מטרה, ומצד שני לא מצטיין בתמיכה בהגנה, שהוא פחות מתאים לשחק עם ערן זהבי. במצב כזה דאבור יכול לעלות מהספסל כמחליף לזהבי או חמד, ולסיים משחקים כמו שהיה עושה רוני רוזנטל שהתמחה בכך.
אני מעיד על עצמי שכדורגל זה לא הענף הראשי שלי והתעניינותי בענף מוגבלת, אז במקום להתמקד ולהתמקח על הפרטים הקטנים, כדאי להתמקד ברעיון הכללי. צריך וכדאי להגמיש כמה חוקים וכללים בשביל למצות את האפשרויות וליהנות מערן זהבי גם בנבחרת ישראל. אני מבקש לחלוק על הקביעה הנוקשה ש"בנבחרת ישחק רק מי שבכושר שיא". לדעתי הרכב הנבחרת צריך להיקבע ע"פ הסיכויים הטובים ביותר להצלחה, על דעת המאמן ועוזריו, ובהסכמה עם שאר הגורמים. אם כל מה שכל המאמנים שלו בנבחרת עד היום לא הביא להצבת ערן זהבי בעמדה האופטימלית שבה הוא יכול לספק את הסחורה, אז משהו בסיסי בגישה (לגבי מי ישחקו ובאיזו שיטה) צריך להשתנות. אחרת נתעורר בעוד שנתיים-שלוש וערן זהבי ימשיך להיות בשבילנו אניגמה.
לפנייה לכתב/ת 
