אברמוב, איפה הרכש שהבטחת?
במקום למנף את הזכייה בגביע ולהפוך את בני־יהודה לקבוצת צמרת, הבעלים שיחרר את מרבית הסגל ולא עמד בהצהרותיו להביא שחקנים איכותיים. בינתיים הוא בונה לנו קבוצה של מושאלים
כל אוהד של בני יהודה יזכור כל חייו את ליל ה־25.5.17. באותו ערב בלתי נשכח הפתיעו הזהובים את מכבי ת"א ואת המדינה כולה וזכו בגביע השלישי בתולדות המועדון. ועם הזכייה גם הציפיות הרקיעו שחקים. לפני כשנה וחצי, כאשר ברק אברמוב רכש את בני יהודה ממשה דמאיו, הוא הצהיר מעל כל במה אפשרית על הרצון שלו לראות קבוצת צמרת, על שחקנים מובילים שיוחתמו ושהוא כאן לשנים רבות. בעונה הראשונה היה ניסיון רציני להחתים שחקנים, אך בפועל רכבת של שחקנים עברה במועדון מהשכונה, ואת כיסא הקטר איישו לא פחות מחמישה מאמנים.
למרות כל זאת, הקבוצה שרדה ואף זכתה בגביע, אותו גביע שהיה יכול לעזור למנף את הקבוצה מבחינת שחקנים איכותיים, אוהדים רבים יותר ואפילו ספונסרים גדולים יותר. גם ברק אברמוב יכל היה להיות משודרג לרמת אליל בעיניי האוהדים. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. לקראת עונת 2017/18 שיחררה בני יהודה את מרבית הסגל, ובתוכם גם אליל האוהדים פדרו גלבאן. המהלך גרר זעם רב בקרב האוהדים, אך למרות זאת זכה אברמוב לתמיכת ארגון אוהדי הקבוצה ולשקט תעשייתי יחסי. תמיכה זו הושגה בעיקר עקב החתמת יוסי אבוקסיס, אחד המאמנים הותיקים והמוערכים בליגה. אברמוב שוב הבטיח תקציב של 20 מיליון עם סעיף שחקנים של 9.7 מיליון שקל – סכומים שמעולם לא נשמעו בשכונת התקווה.
מי שחשב שיגיעו שחקנים מובילים (כמו שהובטח) או זרים איכותיים, התאכזב לגלות בעיקר מושאלים חסרי ניסיון או שחקני ליגות נמוכות. המשותף לכולם: הגיעו בחינם. הרכש הכתום היחיד היה בן תורג'מן, אשר הגיע מהאלופה תמורת 100 אלף שקל. רשימת המושאלים עד כה כוללת את אעיד חבשי ממכבי חיפה, מאוויס צ'יבוטה ומתן חוזז ממכבי ת"א. רכש? מתן בלילתי ויובל אשכנזי. סה-טו. אותם שחקנים, טובים ככל שיהיו, עדיין חסרי ניסיון רציני בליגת העל. זרים? שחקנים מובילים? לא כרגע. בבני יהודה עוד ממתינים לשחקנים נוספים שיגיעו בהשאלה מסגנית האלופה כדי לעבות את הסגל. על הפרק: שגיב יחזקאל (שמצטיין ומבקיע במיוחד נגד... בני יהודה), אוליאל פרץ, דור פרץ, משה פרץ, קובי פרץ ושיראל... בני יהודה הפכה לספרייה העירונית של ת"א: מושאלים בלבד.
בארבעה משחקים רשמיים ששיחקו הזהובים עד כה תחת אבוקסיס, הצליחה הקבוצה להעפיל לסיבוב השלישי של מוקדמות הליגה האירופית (מול טרנצ'ין הסלובקית), להפסיד בסיבוב השלישי לזניט סנט-פטרסבורג הרוסית ולהפסיד גם למכבי ת"א בגביע הטוטו. באותם משחקים ניתן בקלות היה להבחין בדבר בולט מאוד: השחקנים נלחמו. למרות הנחיתות האיכותית, השחקנים עמדו יפה מאוד על המגרש וידעו את התפקיד שלהם. נחישות והקרבה נראו מכל שחקן שהיה על הדשא.
למרות ההפסד לרוסים, הקהל הכתום עמד בסיום המשחק ומחא כפיים לשחקנים (בצדק מוחלט). "יש עם מי לצאת למלחמה העונה", נאמר בקבוצה וגם בטריבונות, אבל אי אפשר לבנות על מלחמה עונה שלמה. צריך גם איכות, צריך גם שחקנים שידעו לנהל משחק ולהבקיע שערים. אז יש בשער את זובאס, ללא ספק השוער הטוב בארץ, ויש גם את ואלסקיס בחוד, שיודע איך לחורר רשתות. אבל מה שביניהם? דורש חיזוק משמעותי ורציני. צריך זרים שישדרגו את הקבוצה (כרגע יש רק שלושה) ודרושים גם ישראלים עם ניסיון בליגת העל, כאלה שיישארו בשכונת התקווה כמה שנים טובות.
אז לבינתיים, יוצאים יוסי אבוקסיס וחבורת לוחמי הספרייה העירונית למשחק הגומלין ברוסיה עם הבנה שהסיכוי קלוש ביותר, בהנהלה יחפשו חיזוק נוסף (וזול) לקבוצה והאוהדים? הם ימשיכו לקוות לעוד עונה ללא מלחמות הישרדות. עם הסגל הזה, קשה לחשוב על פלייאוף עליון.
לפנייה לכתב/ת 
