בריכה שלא לבטלה / ד"ר לכדורגל
אליפות העולם בשחייה סימנה את המשך עליית הרף בכל ההיבטים. השחיינים נדרשים להתעלות על עצמם, ובינתיים הם גם עושים זאת. כיילב דרסל, שרה שוסטרום ואדם פיטי השאירו אותנו פעורי פה
אז הרי סיכום החדשות ועיקרן תחילה: הדנובה הכחולה, לבנה ואדומה, או במילים אחרות - נו ניוז. האמריקאים, שהראו עומק ועוצמה, המשיכו לשלוט בבריכת השחייה. הם יצאו מהמים עם קרוב לחצי ממדליות הזהב וכשליש מסך כל המדליות. הסינים המשיכו את שליטתם בקפיצות למים והבלקנים הראו את האופי הבלתי מתפשר שלהם בכדורמים, כשהפעם קרואטיה לקחה את הזהב בגברים.
במאבק שמתרחש תחת האמריקאים, חולקות סין ורוסיה את המקום השני. מעבר לכך, נראה שהמגמה של מעבר הכוח מאוסטרליה לאירופה שנראתה בריו ממשיכה ואולי מתחזקת. ההופעה החלשה של האוסטרלים הניבה שמונה מדליות, רק אחת מהן מזהב. אצל הגברים התמונה עגומה ביותר - מדליית כסף אחת להורטון ב-400 מטר חופשי. על אף ששבע המדליות הנוספות הגיעו מהנשים: סיבוהם הוותיקה והאמינה זכתה בזהב ב-200 מ' גב ובארד, ואֵמה מקיואן בשתיים מכסף. עוד שלוש מדליות הגיעו במשחי השליחות והמעורב, אבל עדיין יש בהחלט סיבה לדאגה אצל האוסטרלים.
כמו כן, נמשכת גם ההיעלמות של גרמניה מהמפה. עד לפני עשור היא הייתה מעצמה, ובאליפות הנוכחית היבול של הגרמנים עומד על מדליית ארד אחת ב-200 מ' פרפר נשים. השבר העמוק משתקף בעובדה, ששחיינים גרמנים השתתפו בארבעה משחי גמר אישיים בלבד ובאפס משחי גמר בשליחים, מה שמעיד על כך שגם העתיד נראה עגום מבחינתם.
הזווית הישראלית באליפות הייתה צנועה אם לא מטה מזה. יונתן קופלב היה היחיד שהצליח להתברג למשחה גמר (ב-50 מ' גב) ובכך עשה היסטוריה קטנה. הוא הישראלי הראשון שמשתתף בשני משחי גמר (היה בגמר באותו משחה גם לפני ארבע שנים). לצידו אפשר לציין גם את אנדי מורז שהעפילה לחצי הגמר ושברה את השיא הישראלי ב-100 מ' חופשי. יעקב טומרקין רשם גם כן הופעות בשני חצאי גמרים.
השחיינים הבולטים
אצל הנשים, שרה שוסטרום היא ללא ספק הכוכבת הראשית של התחרות. השוודית שנראתה שמחה וקלילה הפגינה ביצועים אדירים: ארבע מדליות אישיות (שלוש מזהב ב-50 וב-100 מטר פרפר וב-50 מ' חופשי, וכסף ב-100 מ' חופשי) ושני שיאי עולם (ב-50 מ' וב-100 מ' חופשי). לו רק הנבחרת השוודית הייתה מעט טובה יותר היו לה יותר מדליות.
לעומתה הכוכבת השנייה, קייטי לדקי, הסתפקה באליפות פושרת ביחס ליכולתה. מבחינת מדליות, גם ללדקי יש ארבע אישיות (שלוש מזהב ב-400, 800 ו-1500 מ' חופשי, וכסף ב-200 מ' חופשי), לצד עוד שתיים מזהב בשליחות. שלל זה העלה את מאזנה של לדקי ל-15 מדליות (14 זהב) באליפות העולם, ובכך היא עקפה את מיסי פרנקלין בתור השחיינית האמריקאית המעוטרת ביותר באליפויות עולם.
עם זאת, הביצועים שלה בבריכה היו פחות משכנעים מבעבר. ההישג הבולט שלה היה שבירת שיא התחרות ב-400 מ' חופשי (פעמיים). אלא שבשלושת המשחים האחרים היא השיגה תוצאות פחות טובות בהרבה מאשר בריו (1500 מ' לא נכלל בתכנית לריו, אבל כן יהיה בטוקיו 2020).
בגמר ה-800 מ' לדקי נראתה לרגע אנושית כאשר התקשתה לנער מעליה את הסינית לי בינגז'י בת ה-15 (הגיל שבו לדקי זכתה בזהב אולימפי ראשון). היא גם חוותה את ההפסד הראשון שלה בתחרות גדולה מאז 2012. הניצחון של האלילה פדריקה פלגריני ב-200 מ' חופשי על לדקי (שעשרים וחמישה מטרים לסיום נראתה בדרך לניצחון), היה פיצוי קטן ומתוק לכך שבריו היא נותרה מחוץ לפודיום.
השעון מספר את הסיפור בדייקנות: התוצאה של פלגריני 1:54.73 דק', איטית בשנייה אחת בדיוק מהזהב של לדקי במשחקים האולימפיים. היא אפילו איטית יותר מאשר ה-1:54.69 שקבעה לדקי בחצי הגמר יום קודם. סיבה אחת אפשרית לתוצאות המאכזבות שלה יכולה להיות עומס המשחים ששחתה בהשוואה לריו. סיבה אחרת היא שלדקי באה לחפש תארים ולא תוצאות.
אחרות שדווקא כן שברו שיאים הן לילי קינג האמריקאית, שלקחה זהב ב-50 וב-100 מ' חזה, יחד עם שני שיאי עולם (ואפילו נהגה בנדיבות מנצחים כלפי יוליה יפימובה), וקיילי מאס הקנדית, זוכת הארד מריו ב-100 מ' גב, שעשתה קפיצה משמעותית עם זהב ושיא עולם חדש.
אי אפשר לסכם מבלי להזכיר את אהובת הקהל: גברת הברזל, קטינקה הוסו. היר סיפקה למקומיים רגעי אושר רבים עם ארבע הופעות על הפודיום. הוסו שיחזרה את הישגיה מריו וזכתה בזהב ב-200 וב-400 מ' מעורב אישי, ובכסף ב-200 מ' גב. הפעם, לקינוח, הוסיפה למאזן המדליות הכללי שלה בתחרויות גדולות שעומד כבר על 37 (!) עוד מדליית ארד ב-200 מ' פרפר.
שאפו מגיע גם לראנומי קרומווידיויו. ההולנדית בת ה-26 הראתה שוב שהיא לא נופלת מהצעירות הנמרצות ממנה. באליפות העולם החמישית שלה היא הוסיפה למאזנה המכובד עוד ארבע מדליות (שלוש כסף וארד).
פעם ראשונה בבריכה? פארידה אוסמן זוכת הארד ב-50 מ' פרפר העניקה למצרים מדליה ראשונה אי פעם בתחרות. בברזיל חגגו זהב ראשון לשחיינית, עם הניצחון של אטיין מדיירוס ב-50 מ' גב.
השליט האמריקני
בשעה שמייקל פלפס הפסיד במשחה ראווה וירטואלי ושיווקי לכריש, נראה שהאמריקאים מצאו לו יורש. כיילב דרסל בן ה-20, שעזב את בודפשט עמוס בשבע מדליות זהב מתוך 8 משחים שבהם השתתף (סיים רביעי ב-50 מ' פרפר). הוא האדם השני בהיסטוריה לעשות זאת (הראשון היה... נו מי), אבל לא מדובר כאן בווינריות שלו, אלא גם על מקבץ של תוצאות איכותיות ביותר, שמעידות על כך ששיאי העולם נמצאים בהישג ידיו.
ה-49.86 שניות שקבע ב-100 מ' פרפר היא התוצאה השנייה בטיבה (שוב לפלפס, שזה היה משחה הדגל שלו), והטובה ביותר שנקבעה על ידי שחיין בבגד ים מטקסטיל. ב-50 מ' חופשי, וב-100 מ' חופשי הוא קבע שיאים אמריקאים חדשים. במקרה שלו מעניין מאוד לעקוב ולראות מה עוד יביא יומו של דרסל.
הכוכב השני של הגברים היה הפנומן הבריטי אדם פיטי. היחיד מביניהם שקבע שיא עולם. פיטי הפך לראשון שיורד מ-26 שניות ב-50 מ' חזה, בעוד שב-100 מ' הסתפק בלרשום את שמו על שיא התחרות. כרגע אין לפיטי שום תחרות וההפרש משאר המתחרים הוא אדיר. במשחה ל-50 מ' חזה הגיע 0.9 שניות לפני המקום השני (פער של יותר ממטר וחצי).
עוד בלטו: סון יאנג הסיני לקח את המנה הקבועה שלו עם זהב ב-200 (פעם שנייה) וב-400 מ' חופשי (פעם שלישית). אולם למרות ההצלחה נראתה אצלו דעיכה מסוימת. התוצאות שלו היו איטיות יחסית ונדמה שכבר לא יצליח למחוק את שני השיאים של הגרמני בחליפה פול בידרמן. עדות נוספת לכך היא שיאנג לא בשיאו הייתה ב-800 מ' חופשי. הוא איבד את התואר שלו (אחרי שלוש זכיות ברצף) ואף כשל לסיים בין שלושת הראשונים.
נדמה שצריך יותר משחיין אחד להחליף את פלפס. אם צריך, אז צריך. צ'ייס קאליש האמריקאי לקח את השרביט במשחי המעורב אישי וזכה בזהב הכפול ב-200 וב-400 מ'. באחרון הוא גם קבע את התוצאה השלישית בטיבה בכל הזמנים ומחק את פלפס מטבלת שיאי התחרות.
מבט לעתיד מסמן את קרישטוף מילאק ההונגרי בן ה-17, שהתעלה וזכה בכסף ב-100 מ' פרפר (שיא הונגרי ושיא עולם לנוער), בתור היורש של לאסלו צ'ה הגדול (שבגיל 31 הצליח לסחוט עוד כסף ב-200 מ' פרפר).
וצריך גם כמה מילים על השידור. מעבר לעיצוב הנהדר של הבריכה, התאורה והרקע היפהפה של בודפשט והדנובה, התוספת של מצלמות שמספקות זוויות צילום בתוך המים וממבט-על משדרגות משמעותית את חוויית הצפייה. כך אפשר לעקוב מקרוב אחרי התנועות הקטנות, לראות את המיקום של השחיינים ואת הבדלי הסגנון. גם תוספות הנתונים בזמן אמת, כמו מהירות או מרחק לסיום, הן מעולות ומסייעות לצופים להתחבר יותר לספורט.
כעת צאו ושחו, רק עשו טובה לעצמכם ותשאירו את שעון העצר בבית.
לפנייה לכתב/ת 
