מיכל שנרצחה נטמנה: "הפלסטיני פיתה אותה"
ברחובות הובאה למנוחות מיכל חלימי, שנרצחה על פי החשד על ידי תושב שכם שעמו גרה - בעת שהייתה בהריון מתקדם. אביה: "סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך". אחותו של בעלה: "הפלסטיני חטף אותה וכלא אותה. אין שום דבר רומנטי בזה"
מיכל חלימי, בת 29 מגבע בנימין שעל פי החשד נרצחה על ידי פלסטיני שעמו התגוררה בזמן שהייתה בהריון מתקדם מבעלה, הובאה למנוחות בבית העלמין ברחובות. כ-60 בני משפחה וחברים ליוו למנוחות את חלימי, שגופתה אותרה בשבוע שעבר בחולות חולון לאחר שנעדרה בחודשיים האחרונים.
אחיה של מיכל ספד לה בשם המשפחה וסיפר שהתרגש לקראת האחיין כשזאת בישרה לו שהיא בהריון. "אני לא יודע מאיפה להתחיל וזה לא מסתדר לי. אני מתגעגע לדיבורים שלנו ולזה שהיתי עוזר לך במטבח. אהבת אמנות, ציורים והיית מציירת לנו בבית, היית מפנה את הסלון ופשוט מציירת. היה לך לב זהב ונשמה ענקית. הייתי רואה את התמונות שלך בפייסבוק וכל הזמן הייתי שואל אותך - איפה יש לך מקום לשים את כולם?".
הוא סיפר על התקופה האחרונה, בעת שחלימי הוגדרה נעדרת: "אני מאמין שכעת, אחרי התקופה הארוכה שעברת, את נחה. בימים האחרונים אני שואל את עצמי אם זה חלום, אבל הנשמה שלך אמרה אחרת. אהבתי אותך כל כך ואם רבנו זה רק מתוך אהבה ודאגה. כשקיבלנו את הידיעה המרה הסתכלתי על השמיים שהיו כחולים ובהירים ובקשתי שתשמרי על ההורים ותעזרי להם כי תמיד אהבת לעזור לכולם. אני מאמין, אחותי, שעכשיו תהיי במקום טוב יותר ואמשיך לדבר איתך תמיד. אני אהיה חזק בשבילך למען אבא ואמא".
אביה של מיכל התקשה לומר את ההספד מעל הקבר הפתוח ורק אמר: "מיכל שלי, סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך. אני שואל את אלוהים - 'למה מגיע לנו עונש כזה'?". בעלה של מיכל, אהרון, אמר על ימי היעדרותה והסוף המר כי הוא מבקש ממנה "מחילה וסליחה".
בני משפחתה של חלימי ציינו כי בכוונתם לנקוט בצעדים משפטיים נגד המשטרה, שפרסמה הודעה כי היא נרצחה על ידי בן זוגה הפלסטיני. לטענתם, היא פותתה או נסחטה על ידו כחלק ממזימה שרקם לרצוח אותה רק בשל היותה יהודייה. אמה של חלימי אמרה בסופה של ההלוויה כי הופתעה הבוקר לראות את הכתבות על ביתה לאחר הסרת צו איסור הפרסום. "ההודעה של המשטרה זה שקר", אמרה בדמעות. "אני לא יודעת למה הם כתבו ככה אבל זה פגע בנו מאוד. הופתענו לקרוא שרשמו שהיה לה בן זוג פלסטיני וזה פשוט לא נכון. קשה לנו לדבר, אבל ביום הנכון נגיד את הכול".
הבוקר הותר לפרסם כי מוחמד חארוף, פלסטיני תושב שכם, הודה כי רצח את מיכל. חארוף הובא לבית משפט השלום בירושלים לשם הצהרת תובע לקראת הגשת כתב אישום נגדו. בחקירה עלה כי חלימי עזבה בחודש מאי מרצונה את ביתה וניהלה מערכת יחסים עם חארוף. בכניסה לדיון בבית המשפט הוא נשאל מדוע רצח אותה, והשיב: "רציתי לשחרר אסירים", והכחיש שרצח אותה על רקע רומנטי.
לאחר שעזבה את ביתה, העלה חארוף תמונות משותפות עם חלימי בפייסבוק והשניים הצהירו על כוונתם להתארס. קרובי משפחתה של הנרצחת טענו כי היא הביעה רצון לעזוב את חארוף ולחזור לבעלה, ולדבריהם זה מה שגרם לרצח. למרות זאת הם טוענים כי עצם מעורבותם ברצח של חשודים נוספים, תושבי טייבה, מעיד על כך שחארוף שכנע אותם לרצוח את חלימי כי היא יהודייה.
הבעל אהרון חלימי אמר לפני כן ל-ynet: "חיכינו לילדה והיה אפשר לראות פוסטים בפייסבוק שהיא מצפה לזה. זה רק ממחיש שלבן אדם שהיה איתה בקשר הייתה מטרה אחת - לרצוח אותה. היחסים בין אשתי וביני היו מושלמים עד היום האחרון ולכן אני בטוח במאה אחוז שזה היה על רקע לאומני ולא רומנטי". חלימי טוען כי המשטרה אחראית למחדלים במהלך החיפושים והחקירה בנוגע לאשתו: "עצם זה שאני ממתין בתור שעות ומחכה לחקירה, זה כשלעצמו מחדל אחד גדול. לא נתנו לי להיכנס אפילו לחקירה אחרי שהודעתי להם שהיא נעדרת".
חלימי הוסיף: "אני מתחנן לציבור שייתנו לי לשבת שבעה כמו שצריך, אני באבל כבד וקשה לי מאוד. אני באמת אהבתי אותה והיא יקרה ללבי ואני היחיד שישן איתה כל לילה והיה איתה. נלחמתי בשביל שהאמת תצא לאור. אנשים מסוימים יודעים כמה באמת נלחמתי ונתתי כדי שהצדק והאמת ייצאו לאור, וזה שמצאו את הגופה אז כביכול סיימתי את מלחמתי בעניין, וכל מה שמשטרת ישראל מוציאה מבחינתי זה הוצאת דיבה".
בר חלימי, אחותו של אהרון, סיפרה כי "הם מאוד אהבו. הוא שמח כשהיא נכנסה להיריון. הייתי הולכת איתה לבדיקות, ההריון היה הדבר הכי טוב שקרה לה. היא הייתה אדם מאושר, לא חסר לה כלום". לטענתה, חארוף "חטף אותה, פיתה אותה דרך הרשתות החברתיות והרג אותה. אין שום דבר רומנטי בזה".
היא טענה שחארוף סחט את מיכל חלימי והוציא ממנה אלפי שקלים: "היא הפכה להיות כלואה אצלו. הוא לא נתן לה שום אופציות. מיכל אישה אינטליגנטית, חכמה מאוד, לא פראיירית. היא לא הייתה עושה דבר כזה בחיים. המשטרה התייחסה לאחי כאל פראייר על זה שהוא מחפש אותה בכלל, הם צחקו עליו. הוא היה בא כל יום, יושב שם שעות ואף אחד לא היה מתייחס אליו, הם היו מזלזלים בו ואף אחד לא הקשיב לו באמת".
לפנייה לכתב/ת 
