טיסה 9.58 ממריאה עכשיו / כשבולט הימם את העולם
80 אלף הצופים באצטדיון האולימפי בברלין ציפו וקיוו לשיא חדש של הפנומן מג'מייקה, אבל אף אחד לא היה מוכן לריצה כזו. אבינעם פורת חזר שמונה שנים לאחור ונזכר בלוח האלקטרוני המרצד שלרגע אחד השכיח את כל הצרות
לפני כמעט שמונה שנים, ב-16/8/2009, האצטדיון האולימפי בברלין התכונן כולו לקראת שיא עולם חדש בריצת 100 מ' של אוסיין בולט, איך לא. שנה אחרי הפעם הראשונה שצלל מתחת לגבול ה-9.7 בבייג'ינג 2008 נראה הענק הג'מייקני בכושר נהדר הממתין להתפוצצות. והרי שנה בלבד אינה זמן מספיק כדי לשכוח את האטת הקצב שלו באולימפיאדה, ממש טיול קליל בהשוואה לרמות הריצה הגבוהות ב-20 המטרים האחרונים שלפני קו הסיום. היה ברור שהוא מסוגל ליותר.
אם אני צריך לשחזר את השעות בין ריצת חצי הגמר שבה רץ בהילוך נמוך בזמן נפלא עבור כל אחד אחר, 9.89, איפה הייתי ומה עשיתי, הזיכרון לוקח אותי לשני אירועים. הראשון, במפגש ליד שער הכניסה לאצטדיון הודיע לי אלכס גלעדי, נציגינו בוועד האולימפי ובהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית כי נכדתו של ג'סי אואנס האגדי הגיעה לברלין כאורחת ואפשר לראיין אותה במלונה. השני, אי ההבנה באוהל הרשמת הספורטאים לגבי פסילתו של קופץ המשולשת שלנו, יוחאי הלוי, מכיוון שהרשם הגרמני החליט כי הלוי התייצב באוהל באיחור 10 דקות. משהו שעשה כותרות בארץ, אם כי אחר-כך ההתאחדות הבינלאומית התנצלה בהסבר שהייתה זו טעות של הרשם.
אבל כל זה לא היה אלא עניין של חולין. בהשוואה לצפוי ידענו שאו-טו-טו בולט יזנק בשיא כוחו לריצת הגמר, ועדיין מצפה לו קרב מאתגר עם האמריקאי המעולה טייסון גיי. האמת שכבר נכחתי קודם לכן בשבירת שיאי עולם (חלק מהשיאים הללו קיימים גם עד היום), ולכן עם כל התכונה לצפות בזמן-אמת בפלא מג'מייקה, ההתרגשות טרם הגיעה למשהו שלא ידעתי קודם לכן.
כמה כבר אפשר לשפר שיא ב-100 מ'? בשתי מאיות, שלוש מאיות גג? אף אחד לא היה יוצא מגדרו לו הושג שיא חדש ברמה הזו. הרי זה היה קצב ההתקדמות הטבעי של שיאי העולם. היה סביר שבולט, אז רק בן 23, ישתפר וישפר. אף אחד לא חשב שבארסנל שלו יש עדיין רזרבות כבדות ורבות כל-כך.
תעצמו את העיניים ותנסו לתאר יחידת זמן של פחות מ-10 שניות, פחות כמה מאיות. מהתחלת הספירה, ועוד לפני שהבנתם מה קורה, זה נגמר. לכן, למרות שבולט זינק מהאדנים בצורה טובה (בניגוד לזינוק המוגבל שלו מבחינה טכנית בתחרויות אחרות), הוא יצר ראש חץ ברור כאשר טייסון גיי נראה כמי שנמצא בעמדת משקיף ממרחק - ולא רק זאת, אלא שלעומת האולימפיאדה, בולט נתן את כולו עד המטר האחרון.
כאשר אני חושב על רגעים משמעותיים שחוויתי בתחרויות, תמיד אזכר בלוח האלקטרוני באצטדיון בברלין. ועוד יותר, במבט שנעצתי בו בעוד בולט חוגג את ניצחונו האדיר. "9.58 WR" (שיא עולם) ריצדה הכתובת על המסך. יש דברים שצריך לדעת לקלוט, וסביר להניח כי רוב 80 אלף הצופים, והמיליונים דרך מסכי הטלווייזיה, התקשו לקלוט.
דיברנו על ציפיה לשיפור של שתי מאיות, או שלוש מאיות? הצחקתם אותו. בטיסה אחת שלו נחתכו 11 מאיות מהשיא הקודם, ובהערכה ריאלית (אם לא יגיע במהרה עותק אחר של יצור מהחלל החיצון) עניין של 20 או 30 שנה, ואולי יותר, עד שיישבר שוב. איך אמר בולט השבוע לפני ריצת היחיד האחרונה שלו מחר (שבת, 23:45): "אני רוצה להחזיק בשיאי העולם עד גיל 60". לגבי ה-100 מ', ה-9.58 שניות האגדי שלו, הוא יכול להיות רגוע.
הרצפה במושבי התקשורת באצטדיון בברלין אינה חלקה. אנשי התחזוקה מקפידים לשמור עליה במצב תקין. ובכל זאת, אני דווקא יודע מדוע הכיסא שלי זז ונפל. עוצמת ההלם בגוף עשתה את שלה. ראיתי את הקולגות האחרים, וגם משולחנותיהם נשמעו רעשים חזקים. אותה סיבה. אנשים הסתכלו בעיניים אחד לשני כדי לאמת אם הם עדים למה שקרה באמת.
לידי ישב פרופ' אורי גולדבורט, בעברו יו"ר איגוד האתלטיקה ובאותו אירוע פרשן של המגזין "עולם הריצה". בניגוד לרוב, הוא נראה נינוח. השבוע, כאשר חזרנו לערב ה-9.58, שאלתי אותו מדוע לא התרגש כמונו. "ציפיתי שבולט ישבור בהפרש גדול, אולי לא בתוצאה הזו, אבל בטח יתקרב ל-9.6". הוא היה מהמעטים שפחות התרגשו.
ומה הייתה התוצאה של טייסון גיי, שתיארנו אותו "כ"משקיף מאחור"? 9.71.
שיא ארה"ב חדש. יכולת נהדרת, ולמרות זאת פיגר ב-13(!) מאיות השנייה. פשוט לא כוחות בקרב בין שני הגלדיאטורים של המסלול.
למחרת, יצא "ידיעות אחרונות" עם עמוד שער שהוקדש כולו לאירוע אתלטיקה. השוואת האדם בולט עם חיות אחרות, טור של יאיר לפיד אוהד הספורט לפני שפנה לפוליטיקה, טור מדהים של אריק אינשטיין הבלתי נשכח ולמטה מהם טור שלי כמי שצפה באירוע המדהים. עמוד שכולו חדשות איכותיות. אף מלה על מלחמות, פשע וצרות ואחרות.
ובכל ניסיון שלי לצלול למשהו שיעשה לי טוב, אני נזכר בלוח האלקטרוני בברלין.
לפנייה לכתב/ת 
