שני הצומות, יום כיפור ותשעה באב נגזרו עלינו לא באשמתנו.

על פי המסורת, יום כיפור נגזר מהתורה מחמת חטא העגל. תשעה באב,הוא יום תענית מדרבנן שנגזר בשל חטא המרגלים.

שני הצומות אורכים מעל ל- 24 שעות ואנו נמנעים מרחיצה, שתייה, אכילה ונעילת נעלי עור בשניהם.

אך יש הבדל מהותי ביניהם ,יום הכיפור נקרא צום לבן, בו היחיד עושה חשבון נפש ומלא תקווה לשנה טובה.

תשעה באב הוא צום שחור המהווה חשבון נפש של העם היהודי בכללותו.

השנה השתתפתי בתפילה מרגשת וגם שאלתי נשים ורבנים מהי משמעות החג בעיניהם, לפניכם מה שמצאתי:

"לתשעה באב שני היבטים", אמר הרב ווארך, מנהל מרכז הלימוד בשיקאגו."היהדות הינה הדת העתיקה ביותר בין הדתות הבולטות ואחד מסמליה המשמעותיים ביותר היה בית המקדש בירושלים".

משמעות אחת, היא צער על חורבן בית המקדש, 'בית הכנסת המרכזי של היהדות'שיצר פילוג חיצוני ופנימי. לדברי הרב ווארך, הפילוג החיצוני הוא פיזור היהודים בעולם והפילוג הפנימי הוא אובדן מוקד המשיכה לארץ. בימי קדם כל היהודים ציפו להתקבץ בשלושת הרגלים ולהיות יחדיו.היום אין מקום מרכזי המאחד את כל יהודי העולם כדי שירגישו כעם אחד וישות אחת.

"ההיבט השני" הוסיף הרב ווארך,"הוא שיום זה מתייחד עם זכר כל הפורענויות שהתחוללו בתשעה באב בהיסטורית עם ישראל: חורבן בית ראשון ובית שני, גירוש יהודי אנגליה ב-1290 וגרוש יהודי ספרד הסתיים בתשעה באב, 1492. במסורת היהודית, יום תשעה באב הינו יום אבל לאומי לכל האירועים הטרגיים בהיסטוריה. אך עם כל הצער יש גם תקווה”.

הרב חתם בסיפור. "היה רב גדול שאחרי צום תשעה באב היה שם את ספר הקינות שלו בגניזה. הוא האמין שבשנה זאת נעשה תיקון ובשנה הבאה לא נצטרך לצום וכך עשה כל שנה" סיפר הרב ווארך. בתקוה ש"כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה אותה בשמחה".

תשעה באב במוזיאון השואה בשיקאגו. צילום: מוטל טנוביץ

ישבנו במוזיאון השואה על הרצפה, יחפים בחשכה לאור נרות בחברת מאה משתתפים מכל הזרמים והקשבנו לקריאת מגילת איכה המיוחסת לנביא ירמיהו ובה קינות על הרס, כליה ויגון מצמרר. תפילה מסורתית זו לערב תשעה באב נערכה בחסות כולל תורה מציון בשיתוף פעולה עם מוזיאון השואה. לפני כל פרק שמענו הסבר ודיברנו על הקשר בין תשעה באב לשואה ודברי התורה הוצגו ברבדים שונים. "פרק א' הכיל תיאורי סבל של העם היושב בירושלים בבדידות ובמכאוב. ציון מדברת על עצמה בייאוש תהומי, ללא יכולת להישען ולבכות על כתף וללא כל תקווה לנחמה", אמר הרב יעקב דנישבסקי, מנהל מרכז הלימוד במדינות מערב התיכון. "אליעזר ויזל תאר בביוגרפיה שלו את רבו הראשון החסידי בחדר שלימד אותו את 22 אותיות הא"ב והציג את התורה לפניו. כששמע את המילה הראשונה "בראשית", הרגיש אלי שהובל לעולם קסום. בהמשך לימוד התורה, נמלא ליבו במורא. הוא מצא במילים קדושה ומשמעות",סיפר הרב ברנד, ראש כולל תורה מציון. "תשעה באב הוא יום שיח בין הדורות. הדורות לפנינו עמדו בפרעות חמלניצקי, פוגרומים, אינקוויזיציה, גטאות, מחנות ריכוז וצעדות מוות. הם הדוברים ב-22 האותיות שלמד אלי ויזל, המתארות את סיפורם של כל ששת המיליונים שנספו.

יד ושם פרסם לאחרונה קובץ של מכתבים, ניירות, פיסות נייר ומחברות של אלמונים בשואה שהחליטו לכתוב כמה מילים לפני סופם ולהטמין אותם באדמה או להפקידם בידי שכן לא יהודי. הרב ברנד קרא מתוך הספר: 'נולדתי ב-1914, הייתי בין 80 האנשים היחידים שניצלו מהטבח של היטלר ואנשיו ביום הראשון בכפר מיר. אני התחבאתי באסם, בשדות, בארגזים ובין החיטים. החלטתי להשאיר את החוברת בידי שכן נוצרי והצבתי מטרה לתאר את ההתנסות והזוועות שראיתי, עיני אדומות ואיני יודע לכתוב. צפיתי באימה ברצח כל משפחתי וחבריי (הוא מנה אחד לאחד את כל שמותיהם) הנאצים שואפים להכחדתנו המלאה ולא יאפשרו לבדל חיינו הרצוץ להתקיים. מסרתי את החוברת לשכן ובקשתיו לא להראות את כתב היד לאף אדם כל עוד אני חי. אם אמות, מסרו את כתביי לאחותי גיטה ואם גם היא תספה, מסרו את כתב היד ליהודי האחרון שתמצאו. כתב -יד זה ישמש עדות למרחץ הדמים שבצעו הנאצים ויזעקו לנקמה'.

"מילים אלו של איש זה שאיננו יודעים את מקום קבורתו, הן קדושות, הוא מדבר אלינו היום.בכל שיחה. יש שני משתתפים: המספר והמקשיב. הוא המספר ואנו מאזינים. מה המאזינים צריכים לעשות היום?" שאל הרב ברנד. "לרוב הדובר מדבר בפיו והמאזין מקשיב באוזניו, אך בתשעה באב, פרק ב' במגילת איכה מלמדנו שעלינו להקשיב בליבנו".

הרבנים קשרו כל פרק ממגילת איכה במלאכת מחשבת אל סיפורי השואה. היה מזעזע לקרוא בפרק ד' את הרעב והמצוקה הנוראית שאילצה "ידי נשים רחמניות לבשל את ילדיהם". בתום קריאת המגילה שרנו שירים עצובים ושיר תקווה "אנו מאמינים בביאת המשיח".

"משמעות תשעה באב בעיני היא משמעות של זיכרון", אמרה רחל ירדן שנכחה גם היא במוזיאון השואה וחשה את התקווה. "אני מרגישה שהיום אנו בתהליך של "חדש ימינו כקדם", התהליך אמנם אינו דתי, אך קיימת תקומה ענקית של העם היהודי בארץ ישראל עם שיא התפתחות נהדר בכל התחומים: תחומי התרבות, האומנות, המדע והרפואה".

ירדן נזכרה בילדותה בצפת בה אווירת תשעה באב הורגשה בכל פינה ובמשב האוויר. בשלושת השבועות ילדים נדרשו להימנע ממוסיקה, מהקשבה לרדיו, ממלבוש בגד חדש, ומכל פעילות ששמחה בה. אלו היו ימי חרדה. תשעת הימים היו מאופיינים במאכלים מיוחדים משאר מיני ירקות. בתשעה באב הלך אביה ז"ל למאפיה, לבוש בבגדים ישנים וטבל ביצה קשה באפר.

מירי טליתמן השתתפה בתפילה אחרת והרגישה שבתשעה באב היא מתייחדת עם כל העם היהודי והצרות שעברו עליו במהלך ההיסטוריה. בבית הכנסת שלה נוספה קינה עתיקה מהמאה השתים עשרה שנכתבה על ידי רב גדול בעקבות פוגרום בשל עלילת דם בעיר פרנקפורט בגרמניה. קינה נוספת "פוגת המוות" שכתב המשורר פאול צלן שניצל מהשואהצורפה גם היא לקינות. "החכמים ז"ל אמרו שהחורבן והגלות הן תוצאה של שנאת חינם ומחלוקת", אמר הרב ווארך . "תיקון עולם יתקיים אם יהיה איחוד בין כל היהודים ו'שנאת חינם' תיהפך ל'אהבת חינם'. צריך לפתוח את הלב, ליצור דיאלוג ולמצוא איכויות טובות בכל אדם, גם אם דעתו שונה מדעתך ולהשתדל להיות עם אחד עם גוף אחד ולב אחד. ככתוב "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד".

המלצת השבוע La Havana Madid

אחרי שלושת השבועות ותשעה באב, הגיע הזמן לשמוח, ליהנות ואפילו לרקוד. את כל אלו תוכלו לעשות בהצגה המהנה "לה הבנה מדריד" שנכתבה בידי סנדרה דלגדו, השחקנית הראשית במחזה.

העלילה מטיבה להדגים את קורותיהם של המהגרים מפורטו ריקו, קובה, ומקסיקו: לדוגמא: הכירו נערה בת 16 שהגיעה בגפה מקובה לשיקגו ויודעת שלא תוכל לראות את משפחתה בזמן הקרוב, או את סיפורה של אישה אחרת שנודעה כפורטוריקנית היידה באוונסטון. כל הסיפורים משתקפים מתוך שיריהם וריקודיהם ומפתים את הקהל לצאת ולרקוד.

מתוך ההצגה. צילום: Eric Scanlon

ההצגה מתעדת את סוכנות התעסוקה קסל שפרסמה במחצית שנות ה-40 בפורטו- ריקו מקומות תעסוקה בשיקגו. הפרסום משך צעירים רווקים שקיוו לנסות את מזלם בארץ האפשרויות בלתי מוגבלות. הם מצאו בני ובנות זוג ויצרו קהילות בפרבר לינקולן פרק של שיקגו.

האולם משנה את מראהו למועדון לילה והקהל יושב מסביב לשולחנות עגולים ומתיידד עם בני הזוג אחרים היושבים באותו שולחן. חלק מהשחקנים יושבים גם הם בשולחנות לצד הקהל. השירים מושרים באנגלית ובספרדית, כך שאפשר ללמוד כמה מילים ולהזדהות.

המשחק נפלא, התזמורת מנגנת בקצב, הנושא מדבר אל הקהל, המחזה מרחיב את הלב וזו ממש חוויה נפלאה.

מומלץ.

המחזה מוצג ב Goodman Theater עד ה-20 באוגוסט

לפרטים:info@GoodmanTheater.org

 1-312.443.3800