הנחיות חדשות בישראל: יקוצר משך הטיפול באנטיביוטיקה
חוברת הנחיות חדשה של שירותי בריאות כללית מכילה שינויים משמעותיים בנושא הטיפול האנטיביוטי בדלקות שונות. כך למשל, הטיפול בדלקת גרון בילדים צומצם לפעם אחת ביום בלבד והטיפול בדלקת ריאות במבוגרים קוצר לחמישה ימים. הסיבה - בהלה עולמית מפני התפתחותם של חיידקים עמידים
עדכונים בהנחיות לטיפול באנטיביוטיקה: מסמך הנחיות חדש שהוציאה קופת חולים כללית קובע כי בחלק מהדלקות יקוצרו מעתה משך הטיפול באנטיביוטיקה ומספר המנות הניתנות ביום - זאת כדי למנוע היווצרות של חיידקים עמידים, תופעה עמה מנסה להתמודד עולם הרפואה בשנים האחרונות ושגובה קורבנות רבים. מסמך ההנחיות קובע מהו הטיפול האנטיביוטי הנכון בכל מחלה זיהומית במבוגרים ובילדים.
חוברת ההנחיות של הכללית, שמתעדכנת מדי מספר שנים בהתאם למגמות בעולם הרפואה ולתחלואה בעולם ובישראל, שמה הפעם דגש על צמצום הטיפול האנטיביוטי ככל האפשר, זאת בהתאם למגמה העולמית המנסה להילחם בהיווצרות החיידקים העמידים, תופעה הגורמת למותם של אלפים בעולם בכל שנה. במחלות אחדות, כבר הזהירו מומחים, לא נותרה אנטיביוטיקה מתאימה בשל היווצרותם של חיידקי על בעקבות שימוש רב מדי באנטיביוטיקה.
ההנחיות החדשות נוגעות למבוטחי הכללית בלבד, אך בהתחשב בהיותה קופת החולים הגדולה בישראל, שמבטחת כמחצית מתושבי ישראל, יש חשיבות רבה להנחיות הללו לכלל המבוטחים, גם בקופות אחרות, שכן הן מעידות על הרוח הכלל עולמית בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה.
1. על פי ההנחיות החדשות, בדלקת לוע ושקדים בילדים (טונסיליטיס) ניתן מעתה לטפל בתרופה מוקסיפן (אמוקסיצילין) פעם אחת ביממה, במינון של 50 מיליגרם לקילוגרם משקל גוף. משך הטיפול נותר בעינו – 10 ימים.
2. עוד קובעות ההנחיות החדשות כי משך הטיפול בדלקת ריאות במבוגרים יקוצר ל-5 ימים (במקום שבוע עד 10 ימים כפי שהיה עד עתה), זאת בתנאי שמצבו של החולה משתפר, החום יורד אל מתחת ל-37.8 מעלות ולחץ הדם, קצב הלב וריכוז החמצן בדם (סטורציה) תקינים.
קראו גם:
ארגון הבריאות העולמי מזהיר: מחלת המין שהפכה עמידה לאנטיביוטיקה
מגפת הקאות ושלשולים: מה לעשות כדי לא להגיע למיון
מחקר: החיסון לדלקת קרום המוח – מגן גם מפני זיבה
3. בזיהום עור מסוג צלוליטיס נקבע כי אין יותר לטפל באנטיביוטיקה הוותיקה "אוגמנטין", זאת משום שמדובר באנטיביוטיקה רחבת טווח שעלולה להגביר את התפתחותם של חיידקים עמידים. ההנחיות קובעות כי תרופת הבחירה לצלוליטיס פשוטה היא צפוראל (צפאזולין).
4. המסמך מתייחס גם לאנטיביוטיקה חביבת הרופאים "אזניל". מדובר באנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהומים רבים והיא מועדפת על ידי ציבור הרופאים והמטופלים משום שיש ליטול אותה פעם אחת ביום בלבד, למשך 3 עד 5 ימים.
כעת קובע המסמך כי אין לטפל בתרופה הזו אלא כשלא קיימת חלופה מתאימה, כלומר כאשר יש חשד לחיידק שעמיד לאנטיביוטיקות אחרות, או כאשר קיימת רגישות לאנטיביוטיקות אחרות. גם כאן, הסיבה המרכזית היא החשש מפני התפתחות חיידקים עמידים לאזניל, בשל השימוש הרב מדי שנעשה בתרופה הזו.
5. באשר לדלקות שתן במבוגרים, מזהיר המסמך כי קיימת עמידות עולה וגוברת בישראל לאנטיביוטיקות ממשפחת הקווינולונים (אופלוקאצין וציפרופלוקסאצין), ולכן נדרשים הרופאים להימנע מלרשום אנטיביוטיקות אלה באופן "אוטומטי", אלא כאשר אין ברירה ואין אנטיביוטיקה מתאימה יותר. תרופת הבחירה לדלקות בדרכי השתן כטיפול קו ראשון, היא מקרודנטין (ניטרופורנטואין).
להפסיק אנטיביוטיקה לפני הזמן
לפני כשבוע פרסם כתב העת הנחשב "בריטיש מדיקל ג'ורנל" מאמר של מומחי בריאות הטוענים כי במקרים רבים אפשר להפסיק אנטיביוטיקה לפני הזמן אם החולה חש בטוב. החוקרים טענו כי אין ראיות מדעיות לכך שקיצור משך הטיפול האנטיביוטי יוביל ליצירת חיידקים עמידים. במציאות, כך הם טוענים, נטילת אנטיביוטיקה מעבר לנדרש היא שעלולה להוביל לעמידות חיידקים.
החוקרים כתבו כי החשש הראשון מפני עמידויות לאנטיביוטיקה הובע בעבודתו המוקדמת של אלכסנדר פלמינג, מפתח הפניצילין, שהראה שחיידקים עשויים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה שפיתח. בשנת 1945 הוא דיווח על מטופל שסבל מדלקת גרון ופיתח חיידקים עמידים שעברו לאישתו שמתה מהזיהום.
אין טעם ליטול תרופות שלא לצורך
"אם אתם נוטלים פניצילין קחו מספיק אנטיביוטיקה!", אמר פלמינג בזמנו. אבל עתה אומרים המדענים, כי חיידקי סטרפטוקוק מעולם לא פיתחו עמידות לפניצילין, כך שהשערתו של פלמינג לפיה האישה מתה מחיידקי סטרפטוקוק עמידים כנראה שהיתה שגויה.
מאידך, טוענים החוקרים, המדע המודרני הוכיח ששימוש ממושך מדי באנטיביוטיקה הוא שתורם דווקא להתפתחות חיידקים עמידים לתרופות, כמו גם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך, כמו במחלות ויראליות, או שימוש באנטיביוטיקה שנלקחת גם כשהחולה כבר החלים.
"ההוראה שחייבים תמיד לסיים את האנטיביוטיקה עד הסוף אינה נכונה ואינה מבוססת על ראיות", אומרים המומחים, "יש צורך לערוך מחקרים חדשים, שיעדכנו את משך הטיפול המדויק הדרוש בכל מצב ספציפי. המסר הוא ברור: עלינו ליטול כמות קטנה של תרופה לפי הצורך, ולא מעבר לכך".
חייבים להתייעץ עם רופא
"אין כל הוכחה שעצירת אנטיביוטיקה כמה ימים מוקדם יותר תגרום לאדם לחלות שוב", אמר ראש צוות המומחים, פרופ' טים פטו, מומחה לאפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת אוקספורד, "הראיות הקיימות מראות שבטוח להפסיק אנטיביוטיקה עוד לפני הזמן שנקבע מראש, וכי חזרה של המחלה לא תיגרם בשל הפסקה מוקדמת מדי של האנטיביוטיקה".
החוקרים כמובן מסייגים את דבריהם, ומבהירים כי אין להפסיק את הטיפול האנטיביוטי ללא ייעוץ הרופא המטפל, ולפני שהאדם החלים וחזר למצבו הבסיסי. בנוסף הם מבהירים, כי ישנם מקרים חריגים בהם סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה עלולים לגרום להתפתחות מוטציות חיידקיות קטלניות, כמו במחלות איידס, שחפת וזיבה, ובמקרים כאלה אין להפסיק את הטיפול לפני הזמן הנקבע מראש.
עם זאת, עבור מרבית המחלות החיידקיות, פרופ' פטו ועמיתיו גורסים כי החולים והרופאים צריכים להשתמש בשיקול דעתם הטוב ביותר. "אנחנו קוראים לרופאים לייעץ למטופלים שלהם להפסיק את הטיפול על פי נסיבות המחלה הספציפית ובהתאם לתגובתם לטיפול, במקום להרגיש מחוייבים להורות להם להשלים את הטיפול המלא שנקבע ללא קשר אליהם".
צפו: מתי אסור להשתמש באנטיביוטיקה לדלקת גרון?
לפנייה לכתב/ת 
