בג"ץ הכריע: בוטל חוק מס דירה שלישית
שופטי בג"ץ קבעו כי יש להחזיר את הדיון לוועדת הכספים של הכנסת. נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור: "נחצו כל הקווים האדומים". השופט נועם סולברג: "בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך". השופטת אסתר חיות: "הכתובת הייתה על הקיר והיה ברור כי הדיון העומד להתקיים בתנאים אלה יהיה בלתי תקין"
שופטי בג"ץ ביטלו הערב (יום א') את חוק מס דירה שלישית לאחר שקיבלו את העמדה שלפיה "נפל פגם מהותי" בהליך החקיקה. הם קבעו כי יש להחזיר את הדיון לוועדת הכספים של הכנסת. נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור קבעה כי "במקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים".
לעיון בהכרעת בג"ץ - לחצו כאן
השופט נועם סולברג קבע כי "כאשר בסד זמנים דחוק כזה נדרשים חברי הכנסת לשמוע הקראה של סעיפי הצעת החוק - 'חדשים' גם 'ישנים' - להבין ולעבד במחשבתם את ההסבר על אודותיהם, להביע דעה ולהאזין לדעות אחרות; כל זאת באישון ליִל, לאחר ימי דיונים ארוכים ומייגעים בנושאים אחרים, וכאשר כל העת דוחקים בהם להחיש ולמהר - הרי שברי כי אין ניתן לנהל כך דיון אמיתי. משלא ניתנה לחברי הכנסת בוועדת הכספים שחפצו בכך, אפשרות לקיים דיון ראוי ולגבש עמדה מושכלת לגבי הסדר מס ריבוי דירות, הרי שנפגע עקרון ההשתתפות פגיעה קשה וניכרת. בנסיבות אלו, אין מנוס מלקבוע כי בהליך חקיקתו של מס ריבוי דירות נפל פגם היורד לשורש ההליך".
עוד קבע השופט סולברג כי "כי עם כל חומרתו של הפגם שנפל בהליך החקיקה, הרי שהוא ממוקד בשלב הדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית... אין צורך ולא הצדקה לבטל את הליך החקיקה כולו ולהתחיל מבראשית, מהלך שנִזקו עולה על תועלתו. נוכח האמור הציע השופט סולברג להורות על בטלותו היחסית של הסדר מס ריבוי דירות, לאמור – כי אין צורך לבצע את שלבי הליך החקיקה עד לדיון בוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית, והמחוקק רשאי 'לחזור' להליך החקיקה משלב הדיון בוועדת הכספים, השלב שבו נפל הפגם".
השופט סולברג אף גייס את המשפט העברי לביסוס עמדתו: "עקרון ההשתתפות הוא עקרון יסוד במורשתנו היהודית, כמו גם בתפיסתנו הדמוקרטית". הוא קבע כי "עקרון ההשתתפות איננו אך היכולת ה'פסיבית' של חברי הכנסת להבין על מה הם מצביעים, אלא טומן בחובו מתן אפשרות לחברי הכנסת להשתתף 'אקטיבית' בדיון, ולקיים מהלך מחשבתי של גיבוש עמדה מוּשׂכּלת, ולו באופן מינימלי". עוד קבע השופט סולברג כי "לבטח יהיה גם מי שיפסיד מביטולו של מס ריבוי דירות, גם מקרב היחידים, גם הציבור, אבל ההפסד ייצא בשכרנו: בהליכי חקיקה ראויים".
הח"כים ביקשו לדחות את הדיון
העתירות נגד חוק מס דירה שלישית נסובו סביב ההליך הפגום של אישור החוק. התברר כי חברי הכנסת קיבלו לידיהם ביום חמישי, 15 בדצמבר 2016, את נוסח החוק ב-21:02 במהלך דיונים בוועדת הכספים. לקראת חצות החל הדיון בהצעת החוק. חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה התרעמו על הזמן הדחוק שניתן להם לעיין בנוסח החוק. חברי כנסת יצאו מהוועדה במחאה על המשך הדיון, אבל חרף המחאה, המשיך יו"ר הוועדה בדיון. ביום שישי ב-7:05 בבוקר אישרה הוועדה את נוסח החוק לקריאה שנייה ושלישית.
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור התייחסה בפסק הדין לאופן הדיון בכנסת. "אופן ניהול הדיון בענייננו מצדיק לייחד מספר מילים לתפקידו של יו"ר ועדה בכנסת, ובפרט לתפקידו של יו"ר ועדת הכספים", קבעה, "קשה להתקנא ביו"ר ועדת הכספים. הוא המופקד על תקינות הליכי החקיקה המתקיימים במסגרת הוועדה מחד גיסא, אך מאידך גיסא יו"ר ועדת הכספים הוא איש הקואליציה, המחויב לה ולממשלה המכהנת מכוחה. תפקידו מורכב וקשה אפוא. הוא חייב לנווט דרכו בתבונה וברגישות. עליו לדאוג לדיון יעיל. עליו להבין שלעתים השעה דוחקת. בצד כל אלה אין עליו חובה להיכנע לדרישה להביא חוק להצבעה בכל מחיר ובכל שעה. עליו לזכור כי כיו"ר ועדה מוועדות הכנסת עליו לשמור על עיקרון העצמאות הפרלמנטרית ולהבטיח קיומו של הליך חקיקה תקין. במקרה דנן די היה במתן מספר שעות הארכה וקביעת דיון המשך למחרת כפי שביקשו חלק מחברי הוועדה או בהיעתרות לפנייתו של יו"ר הכנסת לקיים דיון נוסף בהצעת החוק".
השופטת נאור ציינה כי בית המשפט נוהג "ריסון ואיפוק" ביחסיו עם הכנסת, "במקרים רבים הערנו על תקינות הליך החקיקה, אך נמנענו מהתערבות בחוק שהתקבל באותו הליך. כך היה בשל הריסון והאיפוק המתחייבים ביחסינו עם הכנסת. ייתכן שמנהגנו זה יצר תחושה כי 'הכול מותר', ולא היא. עמדתי היא כי במקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים. הרשות המחוקקת איננה משמשת כ'חותמת גומי' של הרשות המבצעת. לא הכול מותר בהליכי החקיקה ואין להפוך את היוצרות ולעשות את הרשות המבצעת למפקחת על הרשות המחוקקת, המכתיבה לה את קצב עבודתה. במקום שבו מתערערת ההפרדה בין רשויות השלטון, תפקידו של בית המשפט הוא "לשמור על כך כי כל רשות תפעל אך במסגרתה שלה".
עוד קבעה כי "פסק דיננו אינו סוטה מההלכות שנקבעו בעבר בבית משפט זה אלא מיישם אותן. הלכות אלה צריכות היו לעמוד כתמרור אזהרה בפני ועדת הכספים. אך כך לא אירע". היא ציינה כי "אין אנו מציעים להתחיל את הליך החקיקה מבראשית, ואף לא הוצא צו על תנאי לגוף העניין. מסקנתנו נוגעת רק לפגמים שנפלו בשלבים מסוימים של הליך החקיקה". לכן הורו השופטים להחזיר את הדיון לוועדת הכספים.
השופטת אסתר חיות קבעה כי "הנוסח החדש של הסדר מס ריבוי דירות לא הובא לעיון חברי ועדת הכספים אלא בפתח הדיון בו, ועל כך הביעו טרוניה חברי כנסת הנמנים עם כל קצות הקשת הפוליטית כמו גם היועצת המשפטית לוועדה. בנסיבות אלו, כך נקבע, 'הכתובת הייתה על הקיר' והיה ברור כי הדיון העומד להתקיים בתנאים אלה יהיה בלתי תקין ונגוע בפגם היורד לשורש ההליך. למרות זאת החליט יו"ר הוועדה לקיים את הדיון ועיון בפרוטוקול מגלה כי הוא מתאפיין לכל אורכו בכך שנציגי הרשות המבצעת 'נושפים בעורפם' של חברי הוועדה ומאיצים בהם להתקדם ולסיים את הדיון בלא עיכובים 'מיותרים'".
עוד קבעה השופטת חיות כי"בהינתן העובדה שמלכתחילה לא ניתנה לחברי הוועדה כל אפשרות לעיין בנוסח החדש והמורכב של הסדר מס ריבוי דירות, אין מנוס מן המסקנה כי במקרה דנן נפגע אנושות עקרון ההשתתפות ואני שותפה על כן לעמדת חברי השופט סולברג כי משנשללה מחברי הכנסת בוועדת הכספים שחפצו בכך - האפשרות לקיים דיון ראוי ולגבש עמדה מושכלת לגבי הסדר מס ריבוי דירות, נפל בהליך החקיקה של הסדר זה פגם היורד לשורש ההליך בשל פגיעה קשה וניכרת בעקרון ההשתתפות".
דעת המיעוט: פגיעה בהפרדת הרשויות
השופט מני מזוז היה בעמדת מיעוט, ואמר כי גם אם הליך החקיקה לא היה תקין - זה לא אומר שהמסקנה צריכה להיות פסילת החוק: "יש לזכור כי עסקינן בסוגיה החברתית-כלכלית 'הבוערת' ביותר שעל סדר היום הציבורי. העלייה המסחררת במחירי הדיור בעשור האחרון פגעה ברבים, בעיקר מקרב השכבות החלשות והזוגות הצעירים, והובילה תהליכים חברתיים שונים. אם אכן הערכות הגורמים המקצועיים באשר להשפעות החוק על שוק הדיור הן מבוססות, ואין לנו סיבה להטיל בכך ספק, הרי שלביטול החוק עלולות להיות השלכות משמעותיות בהיבט החברתי והכלכלי, וזה גורם נוסף שעל בית המשפט לקחת בחשבון במסגרת שיקול דעתו לענין הסעד". הוא גם הזכיר את החשש שהביעה המדינה כי ביטול החוק עלול לגרום "להתפרצות ביקושי המשקיעים בחזרה לשוק ולשינוי מגמת
בלימת המחיר לה אנו עדים בשבועות האחרונים".
השופט מזוז קבע כי לא נפגעה זכות ההשתתפות של חברי הכנסת בכלל וחברי ועדת הכספים בפרט בהליכי חקיקת החוק. לדבריו, כאשר הליך הטיפול בהצעה נמשך קרוב לחמישה חודשים, לרבות פרסום לציבור, דיון והצבעה בקריאה ראשונה במליאה, שני דיונים ממושכים בוועדה הכספים ודיון והצבעה לקריאה שנייה ושלישית במליאה - לא ניתן לומר כי לא ניתנה לחברי הכנסת כל אפשרות מעשית לגבש עמדתם ולדעת על מה הם מצביעים, "שזה המבחן לפגיעה חוקתית בזכות ההשתתפות".
השופט מזוז הביע גם חשש מפני פגיעה בהליך הפרדת הרשויות בשל ביטול חוק מס דירה שלישית: "מדובר אפוא בשינוי מרחיק לכת במערכת היחסים העדינה והרגישה שבין בית המשפט לבין הכנסת, בתפקידה המרכזי כבית המחוקקים - מתפקיד של שמירת 'כללי המשחק' הדמוקרטיים-פרלמנטריים ('עקרונות היסוד של משטרנו הפרלמנטרי והחוקתי'), לתפקיד של ביקורת פרטנית על איכות דיוניה של הכנסת כבית מחוקקים". גישה זו, לדעת השופט מזוז "מעוררת שורה של
בעיות קשות, עיוניות ומעשיות, הן בהיבט הנורמטיבי של עקרונות הביקורת החוקתית, הן בהיבט של עקרון הפרדת הרשויות, והן מבחינת השלכותיה המעשיות".
השופטת מרים נאור התייחסה לחשש הזה שהביע השופט מזוז, "פסק דיננו זה שומר על הפרדת הרשויות הראויה ומגן על הרשות המחוקקת מתפיסה לפיה היא חייבת לענות אמן על כל הצעה, יהא אשר יהא האופן בו זו מובאת לפניה".
היועץ המשפטי של הכנסת: ההליך היה פגום
את ההכרעה בבג"ץ מס דירה שלישית קיבל הרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור. אליה הצטרפו ארבעה שופטים - אסתר חיות, ניל הנדל, נעם סולברג ומני מזוז.
בחמש העתירות שהוגשו נגד הכנסת, משרד האוצר ושר האוצר משה כחלון עם אישורו של חוק ההסדרים, נטען כי נפלו פגמים בהליך החקיקה. בדיון שהתקיים לפני כשלושה חודשים תקף היועץ המשפטי לכנסת, אייל ינון, את התנהלות הממשלה והכנסת בהליך החקיקה של המס ואמר כי היא לא הייתה תקינה. הוא ביקש מבג"ץ לקבוע שנפל בהליכי החקיקה פגם היורד לשורש ההליך.
במהלך הדיונים שקיימו שופטי בג"ץ טענו העותרים, כמה מהם חברי כנסת, כי קיבלו את השינויים בחקיקה לקראת המשך הליכי החקיקה רק שעתיים לפני הדיון. "האם הייתה להם אפשרות מעשית לעבור על החומר הזה?", תהתה השופטת אסתר חיות. הנשיאה מרים נאור הוסיפה: "גם אנחנו לפעמים צריכים לתת פסקי דין בחצות הליל, אבל זה כשהחרב מונחת על צוואר. מה קרה שזה מוכרח להיעשות בצורה כזו? זה הרי לא פיקוח נפש. למה הכנסת צריכה לשבת בלילות עד הבוקר? לחכות יום ראשון לא היה מספיק טוב?".
בחודש פברואר הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד המדינה והכנסת, בעקבות העתירות נגד החוק. כמו כן הורה בית המשפט למדינה לנמק מדוע אי אפשר לבטל את החוק. במסגרת הדיון הקודם בעתירות בבג"ץ אמר שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג: "המדינה מודה שהיה פגם רציני מאוד בחוק מיסוי דירה שלישית, אין ספק". המדינה התנגדה להחזרת החוק לוועדת הכספים ובכך אילצה את השופטים להכריע.
לפנייה לכתב/ת 
