פחדים של ילדים - לפי גילאים
למה יש ילדים שמפחדים יותר מאחרים? איזה פחד אופייני לכל גיל? ומה ההורים יכולים לעשות כדי לעזור להם להתמודד עם הקושי. מדריך
הפחד הוא רגש בסיסי אותו כולנו חווים במצבים, בעוצמות ובתדירויות שונות. הפחד נחווה על ידי כל אחד בדרך שונה - לחץ בחזה, מחושי בטן, תחושה של שיתוק, תחושה של אי שקט, קוצר נשימה וכו'. רגש זה כולל אי נוחות, עוררות שלילית, והוא מתעורר כשבאופן סוביקטיבי כשאנחנו (בכל גיל) מעריכים סכנה או איום.
בהקשר של ילדים צעירים חשוב להבין מהו "פחד התפתחותי". פחד התפתחותי מתייחס לתחושת חשש המופיעה אצל רבים מבני אותה שכבת גיל, וניתן להבין אותו על רקע המאפיינים התפתחותיים של כל גיל.
הפחדים ההתפתחותיים נוטים להיעלם ללא כל התערבות המקצועית, בתנאי שהתייחסות הסביבה הולמת ונכונה. לתחושת פחד ראשונית בגלל תופעות לא מוכרות יש תפקיד של הגנה על הילד. אילולא תחושה זאת, הילד החושב עצמו כל יכול, עלול להיקלע להרפתקאות העשויות לסכן אותו בסופו של דבר (כמו למשל ילד שקופץ מהחלון כשחושב שהוא סופרמן).
חשוב שנזכור שילדים הפוחדים מתופעות אלה ואחרות אינם "פחדנים" ואין לייחס לילדים תכונות אופי של פחדנות שיש בהן מן הציפיה שהילד לא ילמד להתמודד בסופו של דבר עם הפחד. פחדים הקשורים בחוסר הבנה של תופעות בסביבתו של הילד, מצביעים על כך שהילד מפעיל שיקול דעת, הוא חושב והוא מודע לפערים מסוימים בין הבנתו את המציאות לבין העובדות כפי שהן. ילדים נבונים עשויים להפגין יותר פחד מן הסוג הזה.
אילו פחדים אופייניים לכל שלב בהתפתחות הילד?
• מהלידה עד גיל שנה וחצי: פחד משינויים פתאומיים בסביבה (רעשים פתאומיים, אור/חושך) פחד מזרים (שיא עוצמתו בגיל 10-12 חודשים), החל מגיל שנה וחצי - פחד מתופעות לא מוכרות (כגון מזרקה) ושינויים.
• שנה וחצי עד שלוש: פחד מפרידה, פחד "נטישה" (ילדים מתקשים להיפרד מדמויות ההתקשרות) פחד מדברים לא צפויים, חושך, תופעות לא ברורות להם כמו ברקים ורעמים או סופות חול פתאומיות.
• ארבע עד שש: פחדים דמיוניים (ממפלצות ומדמויות עמומות שרואים בחושך ומדמיינים אותן), התגברות של פחד לישון לבד על בסיס פחדים דמיוניים, פחד מתופעות לא ברורות להם כמו ברקים ורעמים, פחד שבן משפחה קרוב ימות, לקראת סוף התקופה הזו מגיע גם פחד מגנבים.
פחדים הקשורים בחוסר הבנה של תופעות בסביבתו של הילד, מצביעים על כך שהילד מפעיל שיקול דעת. הוא חושב והוא מודע לפערים מסוימים בין הבנתו את המציאות לבין העובדות כפי שהן. פחדים נובעים לעיתים גם בשל רגשות של כעס, קנאה או דאגה אותם חש הילד אך מתקשה לבטאם. פחדים אלה לובשים צורה של מפלצות ויצורים דמיוניים המאיימים לפגוע בילד.
הסברים לפחדים עיקריים בגיל הרך
סף תחושה: לכל ילד סף תחושה משלו העשוי להיות שונים בחושים השונים (שמיעה, ראייה, תחושה וריח). הסף מגדיר את עוצמת הגירויים שלה זקוק הילד כדי לקלוט את הגירויים. ילד עם סף רגישות נמוך יבחין ברעשים הקלים ביותר. רעש בעוצמה חזקה יגרום לו לרתיעה או פחד. אותו רעש לא יפעיל כל תגובה אצל ילד עם סף תחושה גבוה.
עוצמת התגובה: יש ילדים המפעילים כוח רב בתגובותיהם. הם בוכים בקול רם, מפעילים כוח פיזי בידיהם ורגליהם וצועקים. הם גם יביעו פחד בעוצמה חזקה - דבר המאפשר להורים לזהות מיד את תחושת הפחד שלהם. לעומתם, יש ילדים שעוצמת התגובה שלהם חלשה יותר וגם כשהם נמצאים במצוקה הם מביעים זאת בדרך מתונה ולא כל כך בולטת. ההורים לעיתים עלולים שלא להבחין ולהבין את תגובותיהם. הורים שלהם עצמם סף רגישות גבוה יחסית יתקשו להבחין בתגובות החלשות של הילד. עליהם לכן להיות מודעים לכך ולהשקיע מאמץ בזיהוי ופיענוח תגובות הילד.
קצב התסגלות לשינויים: לקצב ההסתגלות לשינויים יש השפעה על תגובת הפחד של הילד. ילדים הממהרים להסתגל לשינויים יפגינו פחות חרדה במצבים חדשים או כאשר מפתיעים אותם, מאשר ילדים אשר הסתגלותם לשינויים איטית יותר.
מידת ההתקרבות או הרתיעה מאנשים וחפצים חדשים: ישנם ילדים שבאופן בסיסי מתקרבים לאנשים חדשים או נרתעים מהם פחות מילדים אחרים ולכן הם גם מראים פחות פחד מזרים. כמו כן, ילדים הרגילים שמטפלים בהם מספר רב של דמויות עשויים לפחד פחות מילדים אחרים.
להתמודד עם הפחד
התמודדות חיובית עם הפחד, העשויה לכלול הבנת הגורמים והתקרבות הדרגתית ומתוכננת למצב המפחיד עשויה לתרום לחישול הילד ולתחושה של הצלחה ויכולת. יחד עם זאת חשוב להבין את החשיבות של מתן לגיטימציה לתחושת הפחד ולאפשר הבעה ישירה של רגשות בכלל ושל הפחד בפרט. חווית הפחד של הילדים היא אמיתית וצריך להכיר בה ולא להכחיש אותה. מנגד, חשוב ללמוד וללמד ילדים לא "להיכנע" לפחד בצורה שמגבילה את התפקוד היומיומי באופן משמעותי.
1. היו מודעים לכך כי פחדי הילד אינם נעלמים בבת אחת והתמודדות עימם דורשת סבלנות, אורך רוח ועקביות. התמודדות עם פחד השב ועולה עשויה להימשך שבועות וחודשים.
2. זהו את הפחד והכירו בכך שמדובר בחוויה "אמיתית" עבור הילד. אל תקלו ראש ואל תזלזלו בהבעת הפחד של הילדים.
3. בנים פוחדים לא פחות מבנות והכרחי לעודד אותם להביע פחד במילים. התייחסו לפחדים שלהם באותה אהדה ורגישות כמו שאתם מתייחסים לבנות שפוחדות.
4. תנו לילד תחושת ביטחון כי אתם איתו בהתמודדות עם הפחד. נוכחות פיזית חשובה ביותר.
5. שוחחו עם הילד על תחושת הפחד ועודדו הבעה גם באמצעות ציורים או משחק, לפי העדפות הילד. ניתן כאמור להיעזר בספרים, שירים, ציורים ומשחקי דימיון.
6. הגבילו את הצפייה בטלוויזיה ומשחקי מחשב מפחידים, לרבות צפייה בתכניות חדשות בעתות מתח ביטחוני והפנו את הילד לתוכניות ילדים בהן המפצלות מקבלות פן מעודן יותר בשל היותן מבולבלות ואף ידידותיות. חשוב מאוד לא לאפשר לילדים צעירים צפייה ללא ליווי בטלוויזיה גם בתכניות "תמימות". שבו עם הילד הצופה בתוכנית ושוחחו עימו על מה שראיתם.
7. אם מדובר בפחד מאוביקט ממשי מזוהה שמעריכים שאינו מסוכן לילד, עודדו התקרבות הדרגתית ו"התיידדות" עם האובייקט המאיים כך שהילד יווכח שהוא לא מסכן אותו.
8. חזקו את הילד ושבחו אותו על זיהוי סכנות ממשיות והימנעות מכניסה למצבים מסוכנים (כמו מעבר בכביש או פחד מנחשים).
9. הסבירו לילדים תופעות כגון מקור הרעשים בגילאים צעירים יותר וברקים ורעמים בגיל הגן. הציעו לילד לאמץ משפטים שיאמר לעצמו כדי לעודד את עצמו להתמודד עם הפחד.
10. ענו לילדים בכנות על שאלות שנוגעות למוות. אל תבטיחו אף פעם שאנחנו והילדים נחיה לנצח אבל באופן עקבי ושיטתי תתייחסו לכך שתמיד יהיה משיהו שיטפל בילדים.
11. באשר לפחדי לילה - ארגנו סביבה שהילד מרגיש בטוח בה שהם עצמם שותפים בעיצובה, ואמצו טקסי הליכה לישון קבועים. חשוב להיענות לקריאות בלילה כדי שהילד לא ירגיש בודד ולמצוא דרכים לאפשר לו תחושה של ביטחון מבלי לשחק או לשוחח איתו.
12. באשר לפחד מעזיבה או נטישה - הכינו את הילד לפרידה ובנו איתו טקס פרידה ששב וחוזר על עצמו. כאשר עוזבים את הילד הקפידו תמיד להיפרד ממנו גם אם פעולה זו גורמת לו לבכי. זאת כדי לאפשר לו תחושת וודאות ושליטה במצב ולמנוע תחושה שנעלמים לו במפתיע.
ד"ר קלודי טל היא ראש החוג לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לינסקי ופסיכולוגית ילדים בהכשרתה
לפנייה לכתב/ת 
