למה בני 75 ומעלה במקום הראשון בהתאבדויות בישראל?

אתמול פרסם משרד הבריאות דו"ח מקיף על מצב ההתאבדויות בישראל. לצד החדשות הטובות על ירידה בשיעור ההתאבדויות הכללי, הנתונים הראו על שיעור התאבדויות גבוה בקרב אנשים בגיל 75 ומעלה.

ליעלה ורטהיים, פסיכולוגית קלינית וחינוכית שעובדת גם עם קהילת הגיל השלישי והתארחה הבוקר (ג') באולפן ynet, יש מספר הסברים אפשריים לכך.

ראשית, מסבירה ורטהיים, המספרים משחקים תפקיד חשוב במשוואה. "אנחנו חווים תקופה של 'בייבי בום' - בגלל תוחלת החיים העולה יש היום יותר בני 75 מאשר היו בשנים עברו. צריך גם להביא בחשבון משתנים סוציו דמוגרפיים, בהם בין השאר התפוררות מדינת הרווחה".

הסיבה השנייה שורטהיים מציינת היא הלחץ הבין דורי שמופעל על אנשי הגיל השלישי. "הלחץ שיש על אנשים בני 70 פלוס גדל עם העלייה בתוחלת החיים. הם צריכים לטפל בצעירי המשפחה ובמקביל גם בהוריהם, בני ה-90".

הבדידות גורמת לחרדה ודיכאון. הגיל השלישי

ואילו בהיבט הפסיכולוגי - קוגניטיבי מציינת ורטהיים את היחלשותם של תהליכים תפיסתיים ותהליכי עיבוד מידע שמתרחשים באופן טבעי בגילים מבוגרים. "היכולת לעבד בחשיבה מהירה ולעשות מעבר בין זוויות שונות, נחלשת", היא אומרת. "ובעיקר נחלשות ההגנות. אם לאורך החיים, כדי לא לבוא במגע עם תכנים מפחידים שרובצים לפתחנו אנחנו בונים מנגנוני הגנה מתוחכמים, ככל שנחלשים חלקים אחרים בגופנו, כך נחלשים גם אותם מנגנונים פסיכולוגיים והיכולת שלא לבוא במגע עם דברים מפחידים נחלשת.

"בנוסף", מציינת ורטהיים, "הקשרים החברתיים נחלשים ואיתם היכולת ליזום מגע חברתי וליהנות ממנו, שהיא כבר לא מובנת מאליה כמו שהייתה בגיל צעיר יותר".

גם ד"ר אבי ביצור, מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים- מל"א ומייסד המשרד לגמלאים והמנכ"ל הראשון שלו, מדבר על העלייה בתוחלת החיים כגורם עיקרי לשיעור ההתאבדויות הגבוה בגיל השלישי.

"עמדנו באתגר הגדול של האנושות, להאריך את החיים", הוא אומר. "יש היום, לפי נתונים רשמיים של גיל 62 לנשים וגיל 67 לגברים, 930 אלף זקנים. בעוד 18 שנה נגיע למיליון ו-600 אלף. זה מעמיד אותנו כמדינה מול אתגרים עצומים.

"הבדידות שמאפיינת את הגיל השלישי יכולה לנבוע מעוני" מוסיף ד"ר ביצור, "עוני שלא מאפשר לי לצאת החוצה ולעסוק בפעילויות, וממצב נפשי שקשור, למשל, לחרדה מהמוות. סיבה נוספת לשיעור ההתאבדויות הגבוה בגיל השלישי היא דיכאון".

"כמו שאנחנו דואגים שיהיה לנו מספיק סידן בגוף בגיל הזה, אנחנו צריכים גם לדאוג לרווחה הנפשית", אומרת ורטהיים. "טיפול פסיכולוגי שבו אדם מדבר על חייו, עושה חיבורים בין חלקים שהתנתקו זה מזה, מחזק את הכושר הנפשי ויש בו גם ממד תמיכתי, של רוך, שחסר בגיל השלישי.

ד"ר ביצור מזכיר את התוכנית הלאומית של המשרד לשיוויון חברתי שמזמינה סטודנטים להתגורר בבתיהם של קשישים בתמורה לעזרה במימון לימודיהם, ותוכניות כמו "שומרי הסף", שמכשירה אנשים לזהות זקן במצוקה אם הם פוגשים בו במקרה.

שושי הרץ, ראש היחידה למניעת התאבדות במשרד הבריאות, מספרת כי אחד המהלכים המרכזיים שהביאו לירידה בשיעור ההתאבדויות בארץ הוא עבודת היחידה בשיתוף פעולה עם ארגונים ומשרדי ממשלה רבים, ביניהם משרדי הרווחה, העלייה והקליטה, ביטחון הפנים והמשטרה.

שיתוף פעולה משמעותי ומרכזי, כך מספרת הרץ, נעשה עם משרד החינוך, שכיום יודע להבחין ולטפל בילדים שמראים סימנים של מצוקה נפשית, ועם משטרת ישראל שמאתרת אנשים בסיכון באופן אקטיבי באמצעות מעקב אחר פוסטים אובדניים ברשתות החברתיות.

היחידה, שהוקמה לפני כ-3 שנים, שמה דגש מיוחד על חיזוק הרצפים הטיפוליים שמקבל אדם במצוקה בגיבוי מחקרים מובילים בתחום. "כל אדם יקבל את המענה המתאים, בין אם טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפי וכן הלאה", אומרת הרץ, "הכל תלוי ברצף של הסיכון שבו נמצא אותו אדם. כשהוא ברצף הטיפולי המתאים אנו מוודאים שהוא נשאר בתוכו עד שהוא יוצא מכלל סכנה".

היחידה למניעת התאבדויות גם מכשירה בעלי תפקידים שבאים במגע עם הקהילה כדי לאתר אנשים בסיכון, כגון שוטרים, אנשי מד"א, רופאי משפחה ועובדים סוציאליים.

"חשוב לזכור שאף אחד לא שש לטפל ולדבר בהתאבדויות. זה שהיום מדברים על זה, זה כבר הישג בפני עצמו", אומרת הרץ, "ברגע שאנחנו מדברים על זה, המודעות כבר עולה. אובדנות היא תופעה חוצה מגזרים ומעמד סוציו-אקונומי, איש לא חסין, לכן חשוב ליצור מודעות אליה".

במסגרת מהפעילות הנעשית להעלאת המודעות לתופעה תיערך ב-7/9 צעדה למניעת אובדנות בתל אביב. 

בהכנת הכתבה השתתפה עדי רוזנברג