מה יכול טראמפ לעשות מול צפון קוריאה
הפרובוקציה הגרעינית של השליט הבלתי צפוי קים ג'ונג און מחריפה, אך ארה"ב לא בטווח הסכנה - אלא בעיקר דרום קוריאה ויפן. המפתח הוא שיתוף פעולה עם סין, שמחזיקה בקלף הכלכלי, כדי לסיים את המשבר לפני מהלך בלתי הפיך. גם לישראל יש סיבות לעקוב
לממשל האמריקני וגם לתקשורת במדינה יש נטייה מסורתית להגזים במידת המסוכנות של איום הגרעין והטילים מצד צפון קוריאה; ממשלו של ג'ורג' בוש הבן העריך ב-2006 שלצפון קוריאה תהיה יכולת לשגר טילים עם ראשי קרב גרעיניים לארצות הברית בתוך ארבע עד חמש שנים. ההערכה המודיעינית המלומדת הזו כמובן לא התממשה, והניסויים הגרעיניים של צפון קוריאה לא ממש צלחו, וגם הניסויים בטילים בליסטיים שיכולים להגיע לארה"ב נכשלו בזה אחר זה.
יש גם לזכור כי אותו ממשל בוש העריך שלעיראק יש נשק כימי ערב מלחמת המפרץ ב-2002 – וגם זה לא התממש. אף על פי כן, ההתפתחויות בתחום הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים בצפון קוריאה בשנה האחרונה מחייבים את האמריקנים להתייחס ברצינות לאיום משתי סיבות עיקריות.
האיום של טראמפ: "אש וזעם שטרם נראו"
האיום של קים: "נתקוף את האי האמריקני גואם"
האחת היא ששליט בלתי צפוי כמו קים ג'ונג און מסוגל להשתמש בארסנל שיש בידו, בין שמדובר ב-20 ראשי נפץ גרעיניים ובין שמדובר ב-60 ראשים - כפי שעולה מההערכה המודיעינית האחרונה - בניגוד לכל חשיבה אסטרטגית רציונלית ומבלי להתחשב במכת הנגד האמריקנית שתהרוס את צפון קוריאה. הסיבה השנייה היא שצפון קוריאה מחזיקה כבנות ערובה את דרום קוריאה, שנמצאת ממש מעבר לגבול, ואת יפן הסמוכה. גם אם פיונגיאנג לא יכולה לממש את האיום על ארה"ב – יש לה מספיק טילים וראשי נפץ כדי לאיים על המדינות הללו.
מכאן שארה"ב תהיה חייבת לנטרל בקרוב את האיום הצפון-קוריאני. הנשיא דונלד טראמפ אומר זאת השכם והערב וכך גם שר ההגנה האמריקני והיועץ לביטחון לאומי.
אז מה יכולה ארה"ב לעשות?
האמצעי הראשון שארה"ב יכולה לנצל הוא דיפלומטיה – כיוון שאותו יעדיפו האמריקנים בכל מקרה בידיעה ברורה שכל מהלך צבאי לא זהיר מצידם עלול לגרום לשואה גרעינית בדרום קוריאה, בעלת בריתה של ארה"ב, ואולי אף ביפן.
המפתח לשכנוע דיפלומטי יעיל של צפון קוריאה נמצא בידי סין השכנה, שבלעדיה אין לקים ג'ונג און סיכוי להאכיל את תושבי ארצו ולקיים סוג של נשק כלכלי מתפקד. הסינים מחזיקים בידיהם את הכלכלה והקיום הצפון-קוריאניים, ולכן אם סין תפעל בנחישות יחד עם ארה"ב – אפשר להגיע לתוצאות.
עם זאת, סין ורוסיה כן משתפות פעולה עם ארה"ב בהפעלת מה שנקרא "כוח רך" נגד צפון קוריאה. מדובר בחבילת סנקציות נשכנית במיוחד שהטילה מועצת הביטחון בהסכמת סין ורוסיה וביוזמת ארה"ב על צפון קוריאה, אבל הפעלת הכוח הרך לא נחשבת לנשק יעיל במיוחד כשמדובר בשליט שכבר הוכיח שהוא מוכן לתת למיליון מבני עמו למות ברעב ובלבד שיוכל להמשיך בהרפתקה הגרעינית שלו.
החשש מכיבוש אמריקני ואיחוד הקוריאות
בינתיים יש אסכולה חדשה במערב שלפיה השליט מפיונגיאנג אינו כה משוגע כפי שהוא נראה – אלא פשוט מפוחד; הוא באמת ובתמים מאמין שארה"ב מתכוונת לכבוש את צפון קוריאה בהזדמנות הראשונה שתיפול לידיה ולאחד אותה עם דרום קוריאה בעלת בריתה. קים, כמו השליטים שקדמו לו – אביו וסבו, מאמין שארה"ב לא השלימה עם תוצאות מלחמת קוריאה ב-1952 ושהיא מנסה להביא לאיחוד שתי הקוריאות תחת דגל הקפיטליזם המערבי.
את הנשק הגרעיני ואת הטילים הבין-יבשתיים הוא צובר כדי שישמשו לו רשת ביטחון לסיכול "המזימה האמריקנית", כך סבורים מומחים לא מעטים במערב, והם מציעים פשוט להרגיע את המשטר בצפון קוריאה בדרך של משא ומתן ולתת לו ערובות לכך שלמערב אין כוונה להשתלט על ארצו ולאחד אותה בכוח עם דרום קוריאה. אותם מומחים מאמינים שזה ניתן לביצוע בשורה של פיתויים כלכליים וערבויות בינלאומיות באמצעות האו"ם.
אם ארה"ב תערוך כהלכה את מערך ההגנה האקטיבית שלה ליירוט טילים, אין שום סיכוי שבעשר השנים הקרובות תוכל צפון קוריאה לשגר טיל עם ראש קרב גרעיני שיפגע בשטחה של ארה"ב. חשוב לציין האמריקנים כבר התחילו לפרוס מערך מעובה של מערכות יירוט באלסקה ובמקומות אחרים בארה"ב שהטילים של צפון קוריאה מסוגלים תיאורטית להגיע אליהם.
אבל האמריקנים גם לא צריכים לחכות שצפון קוריאה תתקוף מלכתחילה. ארה"ב פרסה מערך טילי יירוט THAAD בדרום קוריאה, וביכולתה לפרוס על משחתות וספינות קרב אמריקניות מערכת נוספת, שמיירטת טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה. המערך הזה מסוגל ליירט כל טיל שצפון קוריאה תעז לעלות לאוויר כניסוי.
האיום על ישראל: יחסי פיונגיאנג-טהרן
הסכנה היחידה היא כאמור שהצפון-קוריאנים יראו ביירוט של טיל ניסוי שלהם תוקפנות אמריקנית נגדם וינצלו את זה כדי לתקוף את דרום קוריאה. לכן, כל מהלך שתנקוט ארה"ב נגד היכולות הבליסטיות והגרעיניות של צפון קוריאה כרוך בהימור ובניהול סיכונים זהיר מאוד. עדיף שהפעולה שהאמריקנים ינקטו תיעשה בשיתוף פעולה עם הסינים ותכלול את כל שלושת המרכיבים: דיפלומטיה, כוח רך ואמצעים צבאיים במינון זהיר.
באופן זה יש סיכוי שקים ג'ונג און יחליט שהוא השיג מנוע רב עוצמה ורשת ביטחון נגד האמריקנים והגיעה השעה לקום מהשולחן עם הרווחים המקסימליים שבידו. אחרת הוא עלול להפסיד את הכול, כי עוצמתה של ארה"ב מסוגלת למחוק את צפון קוריאה מהמפה בתוך ימים ספורים.
יש לציין כי בנושא הזה כי גם לישראל יש סיבה לחשוש מהיכולת של צפון קוריאה למזער ראשי קרב ולהתקין אותם על טילים בליסטיים. כידוע, יש קשרים הדוקים בין צפון קוריאה לאיראן, וחלק גדול מהידע לייצור טילים באיראן - וכנראה גם הידע הגרעיני - מקורו בצפון קוריאה, שרעבה למטבע זר.
יתרה מכך, הצפון-קוריאנים הם שסיפקו את המידע הטכנולוגי לתעשיית הטילים של סוריה וגם לתוכנית הגרעין הצבאית שסוריה ניסתה לפתח בכור בקרבת דיר א-זור. כזכור, על פי פרסומים זרים, ישראל הפציצה באזור. רוב הרקטות לטווח בינוני וקצר שיש לחיזבאללה וגם לחמאס מבוססות על פיתוחי טילים צפון-קוריאניים, ולכן לישראל, באורח פרדוקסלי, יש יותר סיבה לחשוש מאשר לארה"ב מהפיתוחים ומהתפתחויות בצפון קוריאה. אך כמובן, כמו לארה"ב, גם לישראל יש דרכים להתגונן – הן התקפיות הן הגנתיות.
לפנייה לכתב/ת 
