אליזבת אולסן: "רציתי לעשות דברים בצורה שונה מאחיותיי"
האחות הצעירה של התאומות אולסן, אליזבת (ליזי), לא רוצה ללכת בעקבותיהן אך מתעקשת לפרגן. "הן מוכשרות להחריד והן מהוות לי השראה", מספרת בריאיון ל-ynet לרגל סרטה החדש, "רוחות קרות" - אותו גם הפיקה. אז למה היא רק עכשיו פתחה חשבון אינסטגרם ("זה מוזר") ואיך עברו עליה אימוני הירי לקראת התפקיד המאתגר?
בעוד האחיות התאומות מרי קייט ואשלי אולסן, ילדות הפלא מהסדרה "צער גידול בנות", הפכו בבגרותן לאימפריית אופנה וסטייל ("The Row"), אחותן הקטנה אליזבת (הידועה בכינוייה ליזי), עסוקה כעת בלבסס את מעמדה בהוליווד, ואפילו החלה להפיק.
"אני לא חושבת שאני רוצה לנהל עסק כמו האחיות שלי", התוודתה אולסן, בת ה-28, כשנפגשנו בפסטיבל קאן האחרון. "כרגע אני שמחה להפיק ולפתח פרויקטים קולנועיים, לחפש להם קונה - זה מגניב וחדש בשבילי. אני אוהבת להיות חלק ממשהו ראשוני ולנסות לקבץ אנשים שנדמה שיוכלו לעבוד יחד בצורה טובה. הכי חשוב בצוות שהחברים יוכלו לתקשר באותו האופן, שתהיה לכולם מטרה משותפת. הכול עניין של מאמץ משותף".
אולסן מתברר מופתעת מההצלחה הגדולה של אחיותיה באגפי הסטייל. "אני בהלם. לא הלם בעצם, זו לא המילה נכונה. הן נשים שמהוות מקור השראה. ההתנהלות שלהן מכובדת, והן מהטובות בתחומן. אחיותיי מוכשרות להחריד ולא הייתה שנה בחייהן שהן לא עבדו. ההצלחה שלהן בתחום האופנה זה דבר מרשים מאוד ומטורף. המשמעת העצמית שלהן מהווה לי מופת והן דמויות נהדרות לשאת אליהן עיניים". נראה כי חיבה זו הדדית - לקולקציה שלהן, קראו מרי-קייט ואשלי "אליזבת וג׳יימס״, על שמם של שני אחיהם. מיתוג שהאחות אולסן הקטנה מחבבת במיוחד. "נחמד שיש קולקציה על שמך", היא אומרת.
בניגוד לאחיותיה, בנעוריה, אולסן, לא מיהרה לפתח קריירה בתחום הקולנוע והטלוויזיה. "אני שמחה שנאלצתי להתמודד עם הפרסום כשכבר הייתי אפויה", היא אומרת. עם זאת, בסוף היא לא הייתה יכולה לחמוק מהגורל שיועד לה. "היה בי רצון לעשות דברים בצורה שונה מאחיותיי. פשוט ניסיתי להיות עצמי, אני מניחה. ההורים שלי תמיד עודדו אותנו לגלות ולדעת מה אנחנו אוהבות, מה אנחנו רוצות לעשות, להבין את הבעד והנגד, ולדבוק בזה. אז ברור שהמשפחה משתקפת בך ושהיא משפיעה על ההחלטות שאת מקבלת, על הקריירה שלך, על התכונות שלך - מישהו הוריש משהו למישהו. יש מי שיקרא לזה נפוטיזם, יש מי שיקרא לזה השראה. אחיותיי השפיעו עליי במגוון דרכים".
וזה עזר לך?
"הלוואי וזה היה עוזר, אבל זה לא עזר. אני לא מקשיבה להן - זו הבעיה שלי. אני אומרת להן: 'תנו לי להיכשל בכוחות עצמי. אני אבין לבד'".
בגיל 22, אולסן שכמו אחיותיה התברכה בעיניים גדולות וכריזמטיות, משכה תשומת לב עם סרט הביכורים שלה, "מרתה מרסי מיי מרלן", שעסק בכת דתית, הכתיר אותה כנסיכת קולנוע האינדי וחייב אותה להופיע בעירום. "יש עירום בסרטים שהוא לגמרי מיותר, נצלני, בוטה ולא מחויב המציאות. ויש סרטים שהעירום בהם הוא הכרחי, עוזר לספר את הסיפור, ויפה. במקרה של 'מרתה מרסי מיי מרלן', העירום עוזר לספר את הסיפור טוב יותר".
בשנים שחלפו מאז ש"מרתה מרסי מיי מרלן" הוצג בקאן, היא לא נחה, ובין היתר הופיעה ב"אורות אדומים" לצד סיגורני ויבר ורוברט דה נירו, בסרט האסונות "גודזילה" וב"שבעה צעדים" של ספייק לי. "להתבגר זה דבר חיובי ונחמד להגיע לשלב בו את מרגישה נוח עם עצמך. אני מרגישה שכעת, כשחקנית, אני מתמודדת עם דברים אחרת מאיך שהתמודדתי איתם בפעם הראשונה שהגעתי לקאן".
את עיקר הפרסום חובק העולם שלה, אולסן חבה להופעתה בהפקות הקומיקס האימתניות תוצרת מארוול: "הנוקמים: עידן אולטרון" ו"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים", בהן היא מגלמת את מכשפת השני - אחותו התאומה של קוויקסילבר, בעלת כוחות טלקינזיס ויכולת להפעיל מניפולציות על מחשבות. "העניין בעשיית סרטים כל כך גדולים הוא שאת באמת רואה את העולם בצורה שונה. צילמנו באדינבורו, בקתדרלה, ורק אנחנו היינו שם באותו הרגע. הצלם מאיר אותה באמצע הלילה וככה חוויתי את העיר הזו. זה משהו שאפשר לחוות רק בסרטים כאלה".
אחרי שהתנסתה כבר בכמה סרטים שונים באופיים, אולסן יודעת מה מתאים לה ומה פחות. "מצד שני, אני נהנית לעשות סרטים עצמאיים ודלי תקציב, משום שהם כיפיים, ואני לא צריכה להעמיד בהם פנים שאני מצילה את העולם. יש אנשים שממש טובים בסוויץ׳ הזה בין סרטים עצמאים להפקות ענק - האריסון פורד למשל עושה את זה כל חייו. הוא ממש טוב בלהיות שובה לב כשהוא עושה משהו מטורף ותוך כדי גם אומר משהו מצחיק. זו מיומנות. אני לא כל כך טובה בלהיות חצופה ורצינית בו זמנית. הדברים שאני הכי נהנית מהם דומים יותר לסרט החדש שלי 'רוחות קרות', משום שיוצא לי בו לעבוד על דמות. יש יותר מה ללעוס".
ב"רוחות קרות", שביים טיילור שרידן (מי שחתום על התסריטים של "באש ובמים" ו"סיקאריו"), לאולסן יש אכן דמות שהיא יכולה ללעוס. הסרט, שמגיע אלינו בסוף השבוע אחרי שהוצג בפסטיבל סאנדנס וב"מבט מסוים", המסגרת השנייה בחשיבותה של פסטיבל קאן, עשוי לבלוט בעונת הפרסים הקרובה, ובינתיים זוכה לביקורות נאות.
לצד היותה אחת ממפיקי הסרט, אולסן מגלמת כאן סוכנת אף בי איי נחושה ואמיצה מלאס וגאס, שנשלחת לשמורה של אינדיאנים בוויומינג, כדי לחקור את פרשת אינוסה ומותה של צעירה אינדיאנית. הסוכנת צריכה להתמודד עם תנאי קור קיצוניים ועם טיפוסים מפוקפקים. הסרט מסתמך על סיפור אמיתי ומסתבר שלא מעט נשים אינדיאניות נעדרות ואיש לא טורח לאתר אותן או לעסוק בתופעה המטרידה. "יש חשיבות להתבונן בדברים נחבאים, שנדחפו לצד. צריך להציף אותם אל פני השטח", סוברת אולסן. "זה משהו שטיילור שרידן, יוצר הסרט, תמיד מנסה לעשות, וזו הסיבה שבגללה רציתי לקחת חלק בסרט הזה".
במהלך החקירה, הסוכנת מסתייעת בצייד מצטיין, שמפליא לצלוף ולהפגין כישורי גששות, וגם מתמודד עם טרגדיה משפחתית. את הצייד מגלם ג'רמי רנר, החבר של אולסן למיזמי הקומיקס של מארוול. "יום אחד פגשתי את ג'רמי ושאלתי אותו: 'תגיד, קראת כבר את התסריט של 'רוחות קרות'? אתה רוצה להשתתף?' ממש רציתי שהוא ישתתף. לשמחתי הוא הסכים. התפקיד שלו יצא יותר טוב ממה שחשבתי. העבודה איתו הייתה לי לעזר - למדתי ממנו הרבה ואני ממשיכה ללמוד ממנו".
בסרט את מפגינה כישורי ירי מרשימים. את חושבת שאת יכולה להיות סוכנת מוצלחת?
"לא. אני לא בן אדם של אדרנלין. אין לי עצבים חזקים מספיק ויד יציבה לדברים כאלה. בצילומים של 'רוחות קרות' רציתי שזה יראה כאילו אני יודעת מה אני עושה עם אקדח ולכן עשיתי הרבה אימונים בנושא, מהם מאוד נהניתי. לא רציתי שאנשים יפקפקו בכישורים שלי. אני לא צריכה שאנשים יתרשמו, רק שלא יפקפקו ויצאו מהסרט עם התחושה שאני לא נראית כמו מישהי שצריכה להחזיק אקדח. מהאימונים הללו נהניתי. המורה שלי לירי היה קצין משטרה במשך 17 שנה - אז רק להיות בנוכחותו ולשמוע את הסיפורים שלו עזר לי.
אולסן לא הסתפקה רק באימוני ירי. "לקחתי אימוני הגנה עצמית ואמנויות לחימה כי רציתי להרגיש ביטחון פיזי. התאמנתי גם עם הכוחות המיוחדים ביוטה, שאפשר ללמוד הרבה מהסיפורים ומהחוויות שלהם, מאיך הם רואים את העולם".
ואיך התמודדת עם הקור המזעזע?
"פשוט שתיתי הרבה תה ג׳ינג׳ר ומרק עוף כדי לעזור לזרימת הדם שלי. פחדתי מלחלות במחלת גבהים, בגלל שחוויתי אותה כבר פעמיים בסאנדנס. לכן ווידאתי שהפעם זה לא יקרה. הייתי ממש מודאגת מזה".
ומה חדש בחייה הפרטיים? אולסן שתמיד התנזרה מהרשתות החברתיות מגלה שהיא הצטרפה לאחרונה לאינסטגרם. "בדיוק התחלתי וזה מוזר", היא משתפת.
למה זה מוזר?
"העובדה שאכפת לך באמת מהתמונה שאת מצלמת, ומאיך שהיא מייצגת את האופי שלך לחבורת זרים - זה מה שמוזר".
אז אולי תתעדי את המפגש שלנו?
"אני לא לוקחת איתי את הטלפון. השארתי אותו בחדר המלון שלי. האמת, כשאני מסתובבת בקאן למשל, אני לא חושבת לעצמי: 'אה, זו הייתה יכולה להיות תמונה טובה'. אני ממש גרועה באינסטגרם".
