סרינה מעל כולן: הספורטאיות הגדולות בכל הזמנים
וויליאמס שינתה סדרי עולם, קומנץ' עשתה קסמים, נברטילובה שברה מוסכמות ולדקי חתרה לזהב. דירוג "ידיעות אחרונות" ו־ynet: עשר הספורטאיות הגדולות בהיסטוריה. פרויקט מיוחד
1 סרינה וויליאמס | טניס, ארה"ב
בשנת 2011 סרינה וויליאמס כמעט מתה. זה התחיל עם שני ניתוחים קשים בכף הרגל, שהותירו אותה בגבס וצמודה לקטטר, ואחרי שהחלימה הגיעה לאימון כושר במהלכו כמעט הפסיקה לנשום. המאמן הכריח אותה ללכת לבית חולים, שם התברר כי קריש דם שהצטבר ברגל המנותחת הגיע לריאות. עוד יום אחד, אמרו לה הרופאים, היית מתה.
סרינה הייתה אז כמעט בת 30, היו לה המוני תארים ויותר כסף מכפי שתוכל לבזבז אי פעם, ואפילו אבא ריצ'רד חשב שהגיע הזמן להפסיק לרדוף אחרי מה שכבר הושג מזמן. אבל סרינה ידעה שהיא צריכה להמשיך עד שאיש לעולם לא יוכל עוד להטיל בה ספק. ובינואר האחרון, שש שנים אחרי שכמעט מתה, היא זכתה באוסטרליה בגראנד־סלאם ה־23 שלה, שיא העידן המודרני, כשלצד שרירי הבטן שלה צומחים חיים חדשים. אף אחד לא ידע שהיא בהיריון, אף אחד לא ידע שהיא עלתה לכל משחק עם בחילות, אף אחד אף פעם לא ידע כשלסרינה וויליאמס היה קשה.
החשיבות של סרינה היא כל כך מעבר לגדולתה על המגרש, והרי אין דומה לגדולתה על המגרש. היו כמה טניסאים שחורים לפניה, אבל כולם התאימו למה שהעולם הלבן היה מוכן לקבל: מאופקים, אלגנטיים, אתלטים ממוצעים. סרינה שינתה את זה. היא מייקל ג'ורדן וג'קי רובינסון בגוף אחד. אישה שחורה גאה, שספגה עלבונות איומים, שליכולת הפיזית שלה תמיד הוצמדה כוכבית חשדנית, אבל היא מעולם לא הסכימה להתכופף.
"אף פעם אל תיתני להם לראות אותך בוכה", אמר לה אבא ריצ'רד כשבטורנירי ילדות היו קוראים לה "קופה". והיא באמת לא נתנה להם לראות אותה בוכה, במקום זה היא רק ניצחה אותם. שוב ושוב ושוב, עד שהגיעה לרגע בו כבר אין יותר את מי לנצח, והלכה להיות אמא.
ציפי שמילוביץ
דירוג גולשי ynet: מקום שני
2 נדיה קומנץ' | התעמלות מכשירים, רומניה
עולם ההתעמלות לא היה מוכן לפריצה הגדולה של נדיה קומנץ' במונטריאול 1976, כשהיא בת 14 ושמונה חודשים בלבד. אמנם כבר שנה קודם לכן היא זכתה בארבע מדליות זהב ועוד אחת מכסף באליפות אירופה, אבל אף אחד לא צפה את מה שעמד לקרות במשחקים האולימפיים. רגע אחרי שנחתה בצורה מושלמת על רגליה בסיום תרגיל המקבילים המדורגים, הופיע על לוח התוצאות המספר 1.00. כולם היו בהלם – הצופים, חברותיה למשלחת הרומנית וקומנץ' עצמה. אחרי כמה שניות הכרוז פתר את התעלומה והודיע כי הציון הוא 10.00 עגול. לוחות התוצאות של אז לא היו ערוכים לציונים של ארבע ספרות.
מאז קומנץ' קיבלה שש פעמים נוספות את הציון 10. היא חזרה מקנדה עם שלוש מדליות זהב, מדליית כסף קבוצתית ועוד אחת מארד – וקיבעה את מעמדה כמתעמלת הגדולה בעולם. במוסקבה 1980 היא זכתה בשתי מדליות זהב ושתיים מכסף ופרשה מפעילות לפני שמלאו לה 19. גם היום, כ־40 שנה אחרי הביצועים המופלאים, נדיה קומנץ' היא עדיין שם נרדף להתעמלות.
משה מרקוס
דירוג גולשי ynet: מקום ראשון
3 מרטינה נברטילובה | טניס, צ'כוסלובקיה וארה"ב
מרטינה נברטילובה היא קודם כל מספרים. בגראנד־סלאמים יש לה 18 תארי יחידות, 31 גביעי זוגות ו־10 זכיות בזוגות המעורבים. בסך הכל זה יוצא 59 תארים, בהם זכתה מ־1975 ועד 2006. אבל המספר המדהים ביותר הוא האחרון – את גביע הזוגות המעורבים באליפות ארה"ב ב־2006 היא השיגה בגיל 50!
ויש את החלק השני בזיכרון הקולקטיבי. דמותה הבולטת. משקפיים חנוניים ותסרוקת אייטיז מחרידה, שלא מעידים כלל על האש המטורפת שבוערת בתוכה, כזו שמונעת מאהבה אמיתית למשחק. האש הזו התבטאה בטניס אגרסיבי. היא הייתה הראשונה שהכניסה פיזיות אמיתית למגרש. והאש הזו ממשיכה לבעור בתוכה, כי כשהיא מקדישה עצמה למטרה, זה כל מה שעומד מול עיניה. היא לא חששה להצהיר שהיא דו־מינית, ובאופן מופגן הציעה נישואים לחברתה במהלך אליפות ארה"ב ב־2014. היא לוחמת למען זכויות הלהט"בים, והמשפט שמאפיין אותה הוא זה שאמרה באחד הראיונות: "אם אני רואה משהו שלא מוצא חן בעיניי, אני לא הולכת לשתוק".
יאיר קטן
דירוג גולשי ynet: מקום רביעי
4 סימון ביילס | התעמלות מכשירים, ארה"ב
אם גבי דאגלס, האלופה האולימפית בקרב־רב מלונדון 2012, הייתה סוללת הדרך ל"התעמלות החדשה" הנשענת על הכוח העצום והאתלטיות של הנשים האמריקאיות, סימון ביילס היא טנק המרכבה החדיש ביותר ששעט על הדרך הזו ודרס את כל מה שניצב מולו.
מי שעבורו התעמלות היא לא ענף שמתרחש אחת לארבע שנים, בכלל לא היה צריך את אולימפיאדת ריו כדי להשתכנע שמדובר בגדולה מכולן. עוד לפני כן היא הפכה לשיאנית האמריקאית בזכיות במדליות זהב באליפויות העולם, כשהיא מנצחת בתחרויות בפערים אסטרונומיים.
תצוגת התכלית המתבקשת שלה בריו שכללה חמש מדליות זהב לא הקנתה לה את מעמד המתעמלת הטובה בעולם, זה כבר היה אצלה בכיס. ריו פשוט הפכה את ביילס מהסנסציה הפרטית של עולם ההתעמלות לשיחת הקפה של כולנו, מכוכבת בבלוגים של חובבי התעמלות לכוכבת בפוסטים בפייסבוק של זהבה גלאון, מדמות שמופיעה בידיעה במדור האולימפי בקצה עיתון הספורט לאייטם שפותח מהדורות חדשות, וזה כידוע מצרך נחוץ למי שרוצה להופיע ברשימות מז'אנר "הגדולות ביותר".
אליסף דעואל
דירוג גולשי ynet: מקום שלישי
5 קייטי לדקי | שחייה, ארה"ב
"אני אוהבת לשחות מהר. אני לא חושבת על המרחק". כך, בפשטות, סיכמה קייטי את מה שהיא עושה טוב יותר מכל אחת אחרת בהיסטוריה: לשחות מהר.
עד כמה היא דומיננטית? בגיל 20 יש לה כבר 14 מדליות זהב באליפויות עולם (הכי הרבה בין הנשים), חמש מדליות זהב אולימפיות ושיאי עולם פסיכיים ב־400, 800 ו־1,500 מטר. עד כמה היא דומיננטית? בריו היא לקחה זהב משולש ב־200, 400 ו־800, דבר שלא נעשה כבר 48 שנה. עד כמה היא דומיננטית? באליפות העולם האחרונה בבודפשט היא לקחה מדליית כסף ב־200 מטר, וזה היה ההפסד הראשון שלה אי פעם במשחה אישי בתחרות גדולה. עד כמה היא דומיננטית? מייקל פלפס, השחיין האולימפי המעוטר בכל הזמנים, אמר שהיא מזכירה לו את עצמו. מי יודע, אולי בעוד כמה שנים יכנו אותו "קייטי לדקי של הגברים".
מיקי שורץ
דירוג גולשי ynet: מקום חמישי
6 שטפי גראף | טניס, גרמניה
12 שנים מפרידות בין תואר הגראנד סלאם הראשון של שטפי גראף, אי־שם ברולאן גארוס 1987, לאחרון וה־22 באותו טורניר בדיוק, שסגר עבורה מעגל.
הגרמנייה הייתה זקוקה לפחות זמן סבב מסרינה וויליאמס כדי להגיע למכסה הנכספת, עדות לכך שהשלטון שלה היה נדיר בעוצמתו. גם כמות התארים שלה גבוהה משמעותית מזו של האמריקאית (107 לעומת 72), ולה יש את הבייגלה הזה מעל הראש שאין לאף טניסאית בהיסטוריה: הגולדן סלאם, זכייה בכל ארבעת הטורנירים הגדולים בתוספת לזהב אולימפי בשנה קסומה אחת. אותו הישג ב־1988, שספק אם ישוחזר אי־פעם, הוא זה שהבטיח לגראף פינה ייחודית משלה בהיכל התהילה.
היא ניצחה על כל משטח, עברה כל חומה והפכה לפנים של הטניס הנשי בשנות ה־80 וה־90. ושתבינו, 1988 (מאזן 3:73) אפילו לא הייתה העונה הכי מדהימה שלה מבחינת מאזן, כי ב־1987 וב־1989 היא הפסידה רק פעמיים. זה מה שהפך אותה לאייקון: העלאת הרף לעצמה, והיכולת לעבור אותו בסטייל.
סער גיט
דירוג גולשי ynet: מקום שישי
7 ג'קי ג'וינר־קרסי | אתלטיקה, ארה"ב
כבר בגיל צעיר החלו לכנות את ג'קי ג'וינר, אז עדיין ללא התוספת קרסי בשם, "ג'וקר". הילדה פשוט סיפרה בדיחות ללא הפסקה, עד שלפעמים המבוגרים לא האמינו לה. אבל בנושא אחד ג'קי לא צחקה. באמצע שנות ה־70, כשצפתה עם אחיה באתלטיקה בטלוויזיה וחוותה רגעי נחת בודדים בבית עני עם אבא שתיין, היא הסבירה לכולם שיום אחד גם היא תהיה שם, על המסלול, ובטלוויזיה, כספורטאית מצטיינת. שני עשורים וחצי מאוחר יותר המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" בחר בה כספורטאית הגדולה ביותר של המאה ה־20.
למרות שסבלה מאסטמה, הכוכבת האמריקאית קטפה שש מדליות אולימפיות בקרב 7 ובקפיצה לרוחק, שלוש מהן מזהב, ועוד ארבע מוזהבות באליפויות העולם. באולימפיאדת סיאול קבעה שיא של 7,291 נקודות, מספר שאף אחת לא התקרבה אליו עד היום. ג'קי מחזיקה ב־6 התוצאות הטובות בהיסטוריה בתחרות. קרב 7 מציג את האתלטיות האולטימטיביות, אלה שטובות בכל הענפים, וג'וינר־קרסי היא עדיין הכי גדולה מבין הגדולות.
אורי קופר
דירוג גולשי ynet: מקום תשיעי
8 ילנה איסינבאייבה | אתלטיקה, רוסיה
את הקריירה של ספורטאים גדולים צריך להעריך על פי הפער ביניהם לבין היריבים שלהם. ילנה איסינבאייבה לא השאירה אבק רק ליריבות שלה, אלא גם לכל אלה שיבואו אחריה שנים קדימה. הפער בין ענף הקפיצה במוט לפני איסינבאייבה ואחריה הוא תהומי. פעמיים אלופה אולימפית, שלוש פעמים אלופת עולם, 28 שיאי עולם, ונראה שהאחרון שבהם, 5.06 מטר מ־2009, יחזיק עוד זמן רב. אלופת העולם מהשבוע שעבר, לשם השוואה, ניצחה עם 4.91. תהום כבר אמרנו?
תיאו וויס
דירוג גולשי ynet: מקום שמיני
9 פלורנס גריפית'־ג'וינר | אתלטיקה, ארה"ב
פלו ג'ו הייתה יוצאת דופן מכל הבחינות. בציפורניים הארוכות, בתלבושות המיוחדות, בשיאים הבלתי שבירים. 10.49 שניות ב־100 מטר, 21.34 שניות ב־200. אף אישה מאז לא דיגדגה את התוצאות הדמיוניות שלה מ־1988. יחד עם זאת, שיאיה עוררו את השאלה: איך פתאום, בגיל 29, הפכה מאצנית צמרת סולידית למטוס אנושי? אחרי אולימפיאדת סיאול פרשה, ובגיל 38 נפטרה במפתיע. לפי הבדיקות לאחר המוות, סמים לא היו הסיבה. התעלומה נותרה בעינה.
אבינעם פורת
דירוג גולשי ynet: מקום שביעי
10 ליסה לזלי | כדורסל, ארה"ב
מי שהפכה את ה־WNBA לאטרקטיבית כל כך. בימים שבהם חשבו שנשים לא יכולות לקפוץ, הפכה לשחקנית הראשונה שהטביעה מול מסכי הטלוויזיה. אח"כ הגיעו גם התארים: שתי אליפויות, שלוש פעמים MVP, ארבע מדליות זהב אולימפיות מ־1996 עד 2008. אבל מעבר לכל אלה, ליסה לזלי תיזכר כפורצת דרך. שיאי הליגה שרשמה נופצו כבר מזמן, אבל הסטטיסטיקה האישית אף פעם לא עניינה אותה. אולי בגלל זה היא תיזכר כגדולת הכדורסלניות בדורנו.
רענן וייס
דירוג גולשי ynet: מקום עשירי
לפנייה לכתב/ת 
