"לא ייתכן שבין גיל 17 ל-75 נהגים לא יעברו בדיקות ראייה"
לא רק שביטול חובת בדיקת הראייה לנהגים מעל גיל 40, שנכנס לתוקפו החל מהחודש בהוראת שר התחבורה, הוא מסוכן ולא אחראי, אלא אפילו רף המינימום לאיכות הראייה כפי שהיה נהוג עד כה הוא נמוך ולא ראוי. טור של אופטומטריסטית שמפחדת לשחרר נהגים לכבישים
בשבוע שעבר בדקתי נהג שביקש לעבור בדיקת ראייה תקופתית לצורך חידוש הרישיון. נמצא שאיכות חדות הראייה שלו לא מגיעה לרף המינימלי באף אחת מהעיניים, ולכן הוא זקוק לבדיקת המשך אצל רופא עיניים. כשרציתי להזין את הפרטים של הנהג במערכת הממוחשבת של משרד התחבורה, המשיך המחשב להציג שוב ושוב אותה הודעת שגיאה.
לאחר המתנה ארוכה ומורטת עצבים, התברר שהתקנות של השר כץ, שנכנסו לתוקפן החודש, ביטלו את חובת בדיקות הראייה לנהגים מעל גיל 40, ועל כן המערכת אינה דורשת להזין את המידע. הנהג חידש את רישיונו כרגיל והמשיך לנהוג, על אף שראייתו עלולה לסכן אותו ואת שאר ציבור הנהגים. ואילו אני נותרתי עם תחושת החמצה שהנה "שחררתי" נהג מסוכן לכבישים מבלי יכולת לעשות דבר בנדון.
במאמר הזה אני רוצה להעלות שתי נקודות חשובות. הראשונה - שלא ייתכן שבין גיל 17 ל-75 הנהגים בישראל לא יעברו בדיקת חדות ראייה - אחת הבדיקות החשובות ביותר שמעידות על הכושר לנהוג בזהירות ובבטחה מבלי לסכן את הנהג עצמו ואת שאר הנהגים בכביש. השנייה - שגם הרף המינמלי הנהוג כיום - חדות ראייה של 6/12 בעין אחת לפחות, הוא נמוך מדי ולא מהווה ערובה אמיתית ליכולת הנהג לנהוג בבטחה. לא כל שכן כעת, כשהשר ביטל את התקנה הקובעת שכל נהג שעבר את גיל 40 צריך לעבור את הבדיקה ולהגיע לרף הזה, הנמוך ממילא כאמור.
לאור החלטת השר כץ, ראוי לבדוק היטב את נושא מבחני חדות ראייה והנהיגה. מהמסרים שהגיעו מלשכת השר ונשמעו בראיונות שונים בכלי התקשורת, עלה כי התקנות נשקלו בכובד ראש ולאחר השוואה למספר מדינות אירופיות. בנוסף, טענו אנשי השר, כי על הנהגים מוטלת אחריות אישית הנוגעת ליכולתם לנהוג מבלי לסכן את עצמם, את הנוסעים איתם ברכב ואת יתר הנהגים בכביש.
איך בעיות בראיה יכולות להשפיע על התפקוד של הנהגים?
מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון המדעי Investigative Ophthalmology and Vision Science, כלל 12 משתתפים בריאים, מתוכם 6 גברים ו-6 נשים, בעלי רישיון נהיגה, בין הגילאים 33-16 בעלי חדות ראייה של 6/6 ומעלה, שנבחנו במסלול נהיגה מבוקר - פעם אחת בשעות הבוקר ופעם נוספת בשעות הלילה, 52 דקות אחרי השקיעה.
בכל פעם שהשתתפו בניסוי, הנבדקים נהגו במסלול הנהיגה כשהם מרכיבים עדשות שמטשטשות להם את הראייה בשתי העיניים בו זמנית, בדרגות משתנות שנעו באופן אקראי בין 0 (הרמה הנמוכה ביותר שלא מצריכה משקפיים) ל - +2.00 דיאופטר (הרמה הגבוהה ביותר של פגימה בחדות הראייה) באופן שמדמה קוצר ראייה בדרגות שונות (מצב בו קרני האור נפגשות לפני הרשתית ומייצרות עיגול טשטוש בהגיען לרשתית. זהו הליקוי הנפוץ בעולם שמצריך משקפיים).
מסלול הנהיגה דמה לכביש סטנדרטי וכלל זיהוי שלטים, התמודדות עם מכשולים, הערכת רווחים תוך שמירה על שליטה ברכב, מעברי נתיבים וכו'. החוקרים מצאו שהטשטוש השפיע בצורה מובהקת על חדות הראייה ועל היכולת להבחין בניגודיות.
הטשטוש השפיע באופן מובהק על כמות שלטי הדרכים שנקראו נכון, על התמודדות עם מכשולים, על זמן הנהיגה, ונמצא קשר ישיר בין כמות הטשטוש ורמת ההשפעה על התפקוד. בנוסף, כל התפקודים היו גרועים באופן מובהק סטטיסטית בשעות הלילה לעומת שעות היום.
עם טשטוש של +2.00 רק שליש מהשלטים זוהו נכונה - עובדה שצריכה להדאיג ככל שהדבר נוגע לתמרורי "עצור" ותמרורים נוספים שנוגעים לבטיחות הנסיעה.
עוד לפני ביטול חובת הבדיקה, רף הטשטוש המינימלי הנהוג בחוק - לא מספיק בטוח
כיום נדרשת מנהגים חדות ראייה מינימלית של 6/12, בעין אחת לפחות. אם ממירים את חדות הראייה הזו לטשטוש, מדובר על טשטוש של כ-+0.75 דיאופטר. כרבע דיאופטר עבור כל שורה של לוח חדות ראייה סטנדרטי (לוח סנלן - הלוח המוכר מהבדיקה אצל אופטומטריסטים שמוצגות עליו שורות שחורות של מספרים). ממצאי המחקר מראים שאפילו טשטוש של +0.50 משפיע על תפקודי נהיגה חיוניים כגון זיהוי שלטים והימנעות ממכשולים, לא כל שכן +0.75 - הרף הקבוע כעת בחוק.
ראוי לציין גם את הממצא שנגע למהירות הנהיגה עם ראייה מטושטשת. הנהגים בעלי הטשטוש הראייתי נהגו לאט יותר ונסעו זמן רב יותר, ואף על פי כן לא הצליחו לזהות את השילוט ולהימנע ממכשולים.
בבריטניה, בעבר, במקום בדיקת חדות ראייה היה נדרש כל נהג שניגש לבדיקת רישוי לזהות ספרות של לוחית רישוי ממרחק של 6 מטרים. החל בשנת 2014, השתנו הדרישות והנהגים נדרשים לעבור בדיקת חדות ראייה בדומה לנהוג בישראל, ארה"ב, וחלק ממדינות אירופה.
מחקר שפורסם ב-2015 ב-British Journal of Ophthalmology השווה בין שני סוגי הבדיקות האלו ומצא כי חדות ראייה של 6/9 עד 6/12 איננה תמיד זהה ליכולת לזהות לוחית רישוי במרחק של 6 מטר.
כלומר, כיום, הדרישה של מינימום חדות ראייה של 6/12 בעין אחת לפחות לא מבטיחה שנהג שענה על הדרישה הזו ורשאי לנהוג בהכרח מזהה את הכיתוב ואת השילוט.
חשוב לציין שבדיקות חדות הראייה מהוות עבורי נטל ואין לי כל רווח כספי מהן. אמנם על פי ההוראה הרשמית הנהגים מתבקשים לשלם 50 שקלים עבור הבדיקה, אבל בפועל לא גביתי את אותם 50 שקלים מרוב הנבדקים. בנוסף, שילמתי ואני ממשיכה לשלם על התוכנה שמעבירה את הנתונים למשרד התחבורה. את הטור הזה אני כותבת כשלנגד עיניי דבר אחד בלבד - הסכנה בכבישים.
ארזה פרוכטר היא אופטומטריסטית וד"ר ליאת גנץ היא ראש התוכנית ללימודי תואר שני באופטומטריה במכללת הדסה
לפנייה לכתב/ת 
