האסון של גואם
נחש העצים החום הוחדר שלא במכוון לאי גואם במהלך שנות ה-50'. מאז, הוא הצליח להתפשט בכל רחבי האי, וטרף כל מה שנקרה בדרכו. המין הפולש הזה אחראי לבדו להכחדתם של עשרות מיני עופות ולטאות, חלקם לא נמצאים בשום מקום אחר בעולם
גואם הוא אי קטן (540 קמ"ר) באוקיינוס השקט, הממוקם בערך בחצי הדרך בין אוסטרליה ליפן, ומסווג כשטח חסות של ארצות הברית. לאחרונה, האי הקטן הזה תופס כותרות כי הוא נמצא במרכזו של ויכוח מאוד מתוקשר בין ממשלו של דונלד טראמפ בארה"ב, וממשלו של קים ג'ונג און בצפון קוריאה. צפון קוריאה השמיעה איומים כי תפציץ את גואם (הרי היא הטריטוריה האמריקנית הקרובה ביותר), אך אתמול (יום ד') התבשרנו כי גואם בטוחה בינתיים, וצפון קוריאה לא תפציץ אותה לעת עתה, וכך האי חמק מאסון. אבל אסון כבר קרה בגואם, אסון אחר - אסון אקולוגי.
עוד כתבות באתר מדע גדול, בקטנה:
השערות חדשות בנוגע לגורמים למחלת האלצהיימר
בין דו"ח מהירות להיווצרות היקום
לדף הפייסבוק של מדע גדול, בקטנה
סיפורינו מתחיל בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אז הגיע אורח לא רצוי לאי. לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה, הבסיס הצבאי האמריקני בגואם קיבל משלוחים מאיים רבים באוקיינוס השקט. המשלוחים הללו הכילו שלל כלים של הצבא האמריקני שהיו בשימוש במלחמת העולם השנייה במהלך הלחימה נגד היפנים, ונשארו מאחור. על אחד המשלוחים הללו תפס טרמפ נחש העצים החום (Boiga irregularis).
נחש העצים החום הוא נחש גדול (מגיע לרוב לאורך של עד 2.1 מטרים, עם אורך שיא של 3 מטרים) ושוכן בעצים ממשפחת הזעמניים (Colubridae), הנפוץ בצפון אוסטרליה, בפפואה גינאה החדשה, באיי שלמה, באיי קרוליין ובאיים המזרחיים של אינדונזיה. הוא ניזון מחולייתנים בכל הגדלים - לטאות וצפרדעים בתור נחש צעיר, וכשהוא גדל הוא עובר לדיאטה שמבוססת על יונקים ועופות. נחש העצים החום הוא "תת-ארסי", כלומר הוא ניחן בשיני ארס מרזביות (הארס זורם במרזב על השן, ולא מוזרק בתעלה בתוך השן) הממוקמות על אחורי הלסת העליונה. הארס שלו לא מסוכן במיוחד לבני אדם בוגרים, אך נראה שהוא קטלני עבור לטאות ועופות.
בתחומי התפוצה הטבעיים שלו, נחש העצים החום הוא רק עוד נחש אחד מתוך רבים, ויש לו תפקיד רגיל למדי במערכת האקולוגית. אבל בגואם המצב שונה. עד החדרתו הלא מכוונת של נחש העצים החום, לא היו בגואם נחשים מלבד מין אחד של נחשיל, נחש קטנטן ומתחפר שניזון מנמלים. לכן, כשהגיע נחש העצים החום לגואם, הוא נתקל במערכת אקולוגית עשירה ומגוונת, ומלאה בשלל טרף זמין חסר ניסיון בהתגוננות מפני טורפים גדולים, ובפרט נחשים.
בשנות ה-60 החלה התפרצותו הרצינית של נחש העצים החום, ובמהרה הוא הגיע לכל פינה באי, והגיע לצפיפות אוכלוסייה אדירה - כ-10 נחשים לדונם באתרים שבהם עדיין נותר מה לאכול! כמעט כל החי באי נפגע. ההשפעות הישירות, בשל טריפה של נחש העצים החום, היו ירידה דרסטית בגדלי אוכלוסיותיהם של רוב מיני העופות המקננים בגואם. מתוך המינים האלו 12 נכחדו לגמרי מן האי. שלושה מהם לא נמצאים באף מקום אחר בעולם. בנוסף, קרסו אוכלוסיותיהם של שלושת מיני העטלפים בגואם (עטלף פירות ושני עטלפי חרקים, אחד מהם ייחודי לגואם ונכחד מן העולם), ונכחדו מספר מינים של לטאות מקומיות. כיום, היערות של גואם שוממים.
בנוסף, נחש העצים החום פוגע גם באדם באופן ישיר. הנחשים טורפים חיות מחמד וחיות משק, במיוחד תרנגולות המגודלות כדי להפיק ביצים למאכל. חלו גם מקרים לא מעטים של נשיכת תינוקות בעריסה. בגלל שהתינוקות קטנים, ובגלל שהם לא מסוגלים לגרום לנחש לעזוב אותם לפני שהוא מספיק להחדיר הרבה ארס בנשיכה, נשיכות אלו עלולות להיות מסכנות חיים. מספר תינוקות הגיעו לטיפול נמרץ עקב כך ונזקקו להנשמה. כפי הנראה הנזק העיקרי שנגרם לאדם הוא הפסקות חשמל - הנחשים הללו כל כך רבים שכמעט כל יום נחש שמטפס על עמודי חשמל מתחשמל, גורם לקצר, ומפיל את החשמל באזורים מסוימים באי. הנזקים לתשתיות עולים הון תועפות - ההערכות הן מעל ל-4 וחצי מיליון דולרים בשנה!
את עולם החי של גואם נראה שכבר לא ניתן להציל - הנזק גדול מדי, והנחשים רבים מדי. אך איים רבים ברחבי האוקיינוס השקט למדו את הלקח והם נוקטים משנה זהירות כדי למנוע חדירה לא רצויה של נחש העצים החום לשטחם. הלקח העיקרי שיש ללמוד כאן הוא שדי במין פולש אחד כדי למוטט מערכת אקולוגית שלמה, ושהדרך הטובה ביותר למנוע את הנזק היא למנוע את החדרתו והתבססותו של המין הפולש מלכתחילה.
אלכס סלבנקו הוא דוקטורנט במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר ביוגיאוגרפיה ואבולוציה של לטאות, במיוחד אלו המאכלסות בתי גידול קרים. הכתבה פורסמה בדף הפייסבוק ובאתר מדע גדול, בקטנה.
לפנייה לכתב/ת 
