מוטרדות: "ואז הרופא הפליק לי על הישבן"
נגד עובדי משרד הבריאות מוגשות הכי הרבה תלונות בגין הטרדות מיניות, אך נוהלי משרד הבריאות בנושא לא רועננו משנת 2001. בנוסף לכך, משרד הבריאות לא מנהל מעקב אחר מספר התלונות, והרופאים המטרידים ממשיכים לעבוד במערכת. "זו פרצה אחת גדולה", מטיחים ארגוני הנשים. משרד הבריאות: "פועלים לחידוד נהלים והנחיות"
ג' הלכה לבדיקה אצל פרוקטולוג, והוא בדק את איבר מינה ללא רשותה. בתום הבדיקה הרגישה שגם טפח על ישבנה. כירורג השד שאליו הלכה ר' אמר לה לפני הבדיקה כי בגלל נשים יפות כמוה הוא בחר במקצוע. ע' מתארת כי נאלצה להתפשט מול רופא העור ללא צורך רפואי ו"להסתובב כמו שווארמה", כלשונו.
ארגוני הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בארץ אומרים כי תופעת התקיפות וההטרדות המיניות של מטופלות בידי אנשי רפואה אינה תופעה שולית כלל. רק החודש (אוגוסט) הגישה פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום נגד רופא מומחה ברפואה אסתטית שאנס במרפאתו צעירה בת 27.
בארגוני הסיוע מוסיפים ומתארים כי קשר השתיקה לגבי תופעת התקיפות המיניות בידי רופאים הוא אדיר וכן כי משרד הבריאות אינו מטפל כראוי בתופעה.
נציגות הארגונים פירטו בדיון שהתקיים בכנסת את הכשלים בהתמודדות עם בעיית התקיפות וההטרדות המיניות במערכת הבריאות – אין מעקב אחר רופאים שמפוטרים על רקע התנהגות מינית פוגענית והם מועסקים מחדש במקום עבודה אחר, מנגנון הגשת ובירור התלונות עמום ואינו מונגש, ואין כל ידע מספרי על אודות היקף התופעה.
"ואז הוא הפליק לי על התחת"
למרות שמשרד הבריאות אינו מרכז את הנתונים על אודות התקיפות וההטרדות המיניות שמבוצעות על ידי אנשי רפואה, ארגוני הנשים מספרים כי לא מדובר בתופעה זניחה. בשנים 2014, 2015 ו-2016 הוגשו לנציבות המדינה פניות בגין הטרדות מיניות נגד עובדי משרד הבריאות יותר מכל משרד ממשלתי אחר. שלושה אחוזים מסך הפניות למרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בשנת 2015 היו על רקע קבלת טיפול גופני או נפשי. למרות שנגד עובדי משרד הבריאות מוגשות יותר תביעות מאשר כל עובדי משרד ממשלתי אחר, על פי נתוני משרד הבריאות, משנת 2000 ועד שנת 2016 נקט משרד הבריאות הליכי משמעת נגד 46 רופאים בלבד.
ג' הגיעה לבדיקה אצל פרוקטולוג של קופת החולים שאליה היא משתייכת. היא מתארת כי שכבה על מיטת הטיפול ופלג גופה התחתון היה חשוף. "על הדרך החליט הרופא על דעת עצמו גם 'להציץ' לי בווגינה על אף שהוא לא גניקולוג", מגוללת ג' את שאירע בחדר הטיפולים של הרופא. "זה לא היה התפקיד שלו להסתכל ובטח שהיה אסור לו לעשות זאת בלי רשותי". ג' מוסיפה כי בתום הבדיקה הרופא "הפליק לי על התחת, כאילו היינו באיזו מערכת יחסים שזה הולם לנהוג ככה. הייתי בשוק. רק אחרי שיצאתי מהחדר בתחושה לא נעימה הבנתי למה".
ג' התלוננה על הרופא לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות. הבדיקה שערכו העלתה כי "התנהגותו איננה בגדר הטרדה מינית". "צר לי על הכעס שמלווה אותך בגין הבדיקה", כתב הנציב במכתב התשובה ששלח לג'. "תלונתך הובאה לתשומת לבו של הרופא ואין לי ספק שעצם התלונה תעלה את שימת לבו לצורת השיח בין המטפל למטופל". ג' תוהה: "באיזה עולם אנחנו חיים שזו התנהלות תקינה? הישבן שלי לא שייך לו. באמת יכול להיות שהרופא לא חשב שהוא עושה משהו לא תקין. כל עניין החינוך וההסברה לגבי הגבולות בין מטפל ומטופלת לוקים מאוד בחסר".
הרופא פוטר - וחזר לעבוד בקופ"ח אחרת
ר' הופנתה לבדיקה אצל כירורג שד של קופת החולים שבה היא מבוטחת. לפני הבדיקה אמר לה הרופא כי בגלל בחורות יפות כמוה הוא בחר במקצוע שלו. "הייתי בשוק. לא הבנתי מאיפה הגיעה ההערה הזו", משחזרת ר'. "שתקתי, נתתי לו לעשות את הבדיקה ועפתי מהחדר. הרגשתי שהוא חצה באופן מאוד בוטה את הגבול".
ר' התלוננה על הרופא אצל מנהלת המרפאה שבה עבד. "לפי התגובה שלה הבנתי שזו לא הפעם ראשונה שהרופא הזה מתנהג באופן לא ראוי למטופלות. היא לא נפלה מהכיסא כשתיארתי באוזניה מה הוא אמר לי. היא הבטיחה לטפל בזה".
חודשים ספורים לאחר הגשת התלונה התקשרה מנהלת המרפאה לר' ובישרה לה שכירורג השד לא יועסק יותר בקופת החולים. "זה נתן לי תחושה מאוד טובה. הרגשתי שיש משמעות לתלונה שהגשתי. אחרי כמה חודשים נזכרתי בו וחיפשתי את השם שלו בגוגל. ראיתי שהוא עובד בקופת חולים אחרת. זה הרגיש כמו מכה של פטיש חמישה קילו שנחתה לי על הראש. אני לא שופטת ולא יודעת מה צריכה להיות הסנקציה נגד הרופא, אבל זה נראה כאילו סתם העבירו את הלכלוך למקום אחר, בלי באמת לטפל בו".
ע' נבדקה לגילוי נקודות חן חשודות על ידי רופא עור. "הרופא ביקש ממני לעמוד, להפשיל את המכנסיים עד הקרסוליים, להרים את החולצה וכהגדרתו 'להסתובב כמו שווארמה'. כל שנה מאז עשיתי בדיקות לנקודות חן חשודות ומעולם לא התבקשתי לעשות את מה שהוא ביקש ממני. תמיד זה נעשה בשכיבה, בעדינות ובעזרת זכוכית מגדלת".
ע' דיווחה על המקרה לרופא בכיר שעבד במרפאה: "הוא אמר שזה רופא שיש נגדו הרבה תלונות. אמרתי לו שאני מוכנה להתלונן, אבל לדבריו בגלל הזמן הרב יחסית שחלף מאז האירוע אי אפשר לעשות כלום. לא הבנתי איך רופא כזה נשאר בתפקיד. באיזה עולם הם חיים שזה נראה להם עדיין לגיטימי לומר דברים כאלה?"
נור פלאח מעמותת "איתך – מעכי", עמותת משפטניות למען צדק חברתי, מתארת את המאפיינים הייחודיים של תקיפה והטרדה מינית בידי איש רפואה: "יש יחסי תלות גדולים בין מטופל ומטפל. המטופל הוא חסר ידע. במסגרת טיפול רפואי לא ברור עד הסוף לנבדק מה מותר ומה אסור. יש הרבה סיטואציות שבהן הגבולות מטושטשים. יש בדיקות רפואיות שבמהלכן מותר לרופא לשאול שאלות אינטימיות או לגעת במקומות רגישים ולכן זו סיטואציה מבלבלת. נשים רבות יוצאות מבדיקות עם תחושה שקרה משהו לא בסדר, אבל לא ברור להן עד הסוף מה בדיוק היה לא תקין".
פלאח מוסיפה כי פגיעה של מטפל במטופלת או במטופל מערערת את אמון המותקף במערכת הבריאות. "בגלל פגיעות כאלה ישנן נשים שמפסיקות לפנות לקבלת טיפול רפואי", מציינת הפעילה.
"נושא שקבור עמוק באדמה"
עו״ד קרן גרינבלט, משפטנית ופעילה פמיניסטית, מסבירה כי אחד הקשיים המרכזיים של המאבק בתופעה הוא שמשרד הבריאות כלל אינו יודע מה היקפה. "ביקשנו ממנכ"ל משרד הבריאות, בפנייה משותפת של שדולת הנשים ו'איתך - מעכי', לקיים סקר מקצועי ורחב היקף", מפרטת גרינבלט. "בכל פעם שניסינו להעלות את הנושא הזה בפני גורמים שונים במערכת הבריאות נתקלנו בהתנגדות מאוד-מאוד גדולה ובספק לגבי עצם קיום התופעה. אני חושבת שיש מודעות לנפיצות של הנושא ולכן יש איזו התנגדות להכיר בכך שקיימת תופעה כזאת ולתייג רופאים כציבור שחוטא גם הוא בהתנהגות כזו, אבל העובדה היא שזה קיים".
גרינבלט, שייצגה את שדולת הנשים בישראל בדיון, מסבירה כי מלבד העמימות סביב היקף התופעה אחת הבעיות החמורות ביותר היא היעדר חובת הדיווח בגין תלונות נגד רופאים. "זה נשאר בדרך כלל בתווך שבין קופת החולים לבין הרופא. גם אם ננקטו הליכים משמעתיים כנגד רופא, לאף אחד לא יהיה מושג מזה, והרופא יכול פשוט לעבור למוסד רפואי אחר ולהמשיך בשלו. שמעתי על רופאים שעברו כשישה מוסדות שונים וכל פעם פוטרו. יש פה בעיית סנכרון מאוד-מאוד קשה שצריך לפתור ברמה המערכתית".
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, מציינת כי נושא התקיפות וההטרדות המיניות בידי רופאים הוא נושא ש"קשר השתיקה לגביו הוא אדיר. זה נושא שקבור עמוק באדמה. אין ספק שהוא מצריך טיפול מקיף, כיום הוא בפירוש לא מטופל. היעדר מעקב אחר התלונות ומושאי התלונה, היעדר מנגנון אחיד וברור והעובדה שקשה להתלונן נגד אנשים חשובים וחזקים - גורמים לפרצה אחת גדולה. הצעדים שאפשר לנקוט כדי לתקן את המצב לא כרוכים בעלות גבוהה. זה עניין של סדר עדיפויות. אי אפשר להמשיך להפקיר את המטופלות".
חרף ההבטחות - הרביזיה תקועה
בחודש פברואר 2016 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. נציגות ארגוני הנשים פירטו באוזניהם של אנשי משרד הבריאות את הליקויים שזוהו בטיפול בנושא. ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ציין כי הנהלים המסדרים את הנושא נקבעו בשנת 2001. יו"ר הוועדה, עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת), התרעמה על הזמן הרב שחלף מאז רועננו הנהלים. "מה שידענו בשנת 2001 שווה אולי חצי ממה שידענו בשנת 2014", תיארה יושבת הראש. ד"ר לב בתגובה התחייב לנקוט צעדים: "אני בהחלט מקבל את זה שאנחנו נעדכן, כחלקת מהתוכנית הכוללת, גם את החוזר הזה".
אלא שהתחייבות משרד הבריאות לרביזיה בתחום לא מולאה. "התחלנו דו-שיח עם משרד הבריאות בעקבות הדיון בוועדה לחיבור טיוטת מנגנון להגשת התלונות ולרענון חוזר המנכ"ל בנושא, אבל הוא נפסק. למיטב ידיעתי הנושא הזה תקוע. כיום אין לנו שיח בנושא עם משרד הבריאות, ונכון להיום לא ברור לנו איפה זה עומד", אומרת פלאח.
משרד הבריאות: "פועלים לחידוד נהלים"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות רואה חשיבות גדולה במיגור תופעות של הטרדות מיניות מכל סוג במערכת הבריאות ובייחוד בין מטפל/ת למטופל/ת.
"אנו פועלים לחידוד נהלים והנחיות אשר יסייעו בידינו בהתמודדות עם הסוגיה. כפי שצוין בדיון בכנסת, המשרד לומד את הסוגיה על מנת לאמוד את היקף התופעה בקרב מטופלים במערכת הבריאות. לכן, כפי שהובטח הוכנסה שאלה על הנושא לסקר חווית המטופל הנערך בימים אלה בחדרי מיון בבתי חולים. ממצאי הסקר יפורסמו בעוד מספר חודשים. בהמשך, תוכנס שאלה בנושא בסקרים נוספים הפונים למטופלים (סקר קופות חולים בקהילה ועוד). במקביל, נעשית עבודה על כתיבת נוהל ייעודי אשר יעסוק בנושא של מניעת ואיתור פגיעות מיניות / הטרדה מינית על ידי מטפלים.
"מטרת הנוהל לחדד את הרגישות הנדרשת בעת מתן טיפול רפואי במערכת מכבדת ורגישה, על ידי מתן הנחיות להתנהלות במהלך מפגש רפואי וכן להנחות את המערכת לאופני הנגשת המידע על זכויות המטופלים בנושא, ועל דרך הטיפול במקרה של הטרדה מינית.
"בהתייחס לחובת דיווח על מטפל שפוטר על רקע התנהגות מינית פוגענית ומניעת חזרה לעבודה במקום אחר: הסוגיה נבדקת כעת בפן המשפטי למול ההסדרים הקיימים כיום בחוק, על מגבלותיהם שנקבעו משיקולים חוקתיים. יוער כי הבעיה העיקרית עולה דווקא במקרים בהם לא הוגשה כלל תלונה, או שלא נמצאו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, וכדומה – שאז זכאי המטפל לחזקת החפות, ככל אזרח".
לפנייה לכתב/ת 
