עברית דיגיטלית ומסעדת פופ-אפ כשרה: העולים שמביאים עסקים שעוד לא היו פה

"אין עבודה, אין שפה, קשה, קשה". המשפט המיתולוגי של לובה הקופאית מ"ארץ נהדרת", אולי מלווה עולים חדשים רבים שהגיעו לישראל, אבל יש לא מעט שדווקא רואים ב"סטארט אפ ניישן" הזדמנות להגשים חלום ולפתוח עסק חדש. ואם כבר עסק חדש, אז כדאי שהוא יהיה באמת חדש – משהו מהסוג שעוד לא ראינו פה.

פיאמטה מרטגני, עולה חדשה מאיטליה, שנמצאת כבר מספר שנים בישראל, מנסה להכניס לשוק העבודה הישראלי הלחוץ את אמנות שזירת הפרחים היפנית, האיקבנה. לדבריה, מלבד ההיבט המעניין של הפולקלור היפני סביב השזירה, יש לאמנות הזו גם אספקטים שמסייעים לטיפוח קריאטיביות והצלחה בעבודה וביזמות.

פיאמטה מרטגני, אמנות שזירת פרחים

מרטגני שהגיעה ממילאנו, באה בכלל מהתחום האנתרופולוגי והגיעה לארץ במטרה לכתוב דוקטורט על צה"ל. בהמשך התיישבה בתל אביב, החלה לעבוד כאוצרת במוזיאון ארץ ישראל וגם משתפת פעולה עם השגרירות האיטלקית במטרה לבצע חיבורים בין חברות איטלקיות לסטארטאפים ישראלים.

אנחנו לא רואים הרבה מאוד עולים מאיטליה. איך זה נראה בעיניים שלך?

"איטליה היא מדינה מאוד יפה, ואני יודעת שהרבה ישראלים אוהבים אותה מאוד. אבל חשוב להבין שלהיות תייר ולחיות במדינה זה לא אותו דבר. יש באיטליה משבר כלכלי לא פשוט, ואני מרגישה שהמדינה קצת איבדה את הקריאטיביות שפעם אפיינה אותה. דווקא בתל אביב מצאתי הרבה יותר הזדמנויות ואני מאוד מתחברת לצד היזמי של ישראל. אני מודה שהופתעתי, אבל אני מתחברת מאוד לקריאטיביות ולרוח הסטארט-אפ ניישן של ישראל".

מה הקשר בין איטלקייה יהודייה לסידורי פרחים יפנים?

"למדתי את האמנות הזאת עוד כשגרתי במילאנו ויש לה המון אספקטים שמאוד מתחברים לרוח העסקית של יזמות. בניתי הרצאה שמלמדת את העקרונות של השזירה, הרוח שמאחוריה ובסוף גם עושים סדנה עם העובדים שבה עושים שיזור של פרחים. זאת אמנות שמאוד מעשירה את העובדים, ולא מעט אנשי עסקים, כמו למשל סטיב ג'ובס, מאוד התחברו אליה והעשירו את עצמם בעזרתה. אני מקווה לתת השראה והעשרה למגזר העסקי בישראל. אני רואה בזה חיבור בין קריאטיביות איטלקית, זן יפני ויזמות ישראלית".

כרגע, הסדנה של מרקגני מועברת באנגלית, אבל לדבריה היא בונה אותה גם בעברית וכבר התחילה להתנסות בהרצאות בעברית.

לבשל מול הסועדים במסעדת פופ אפ

לשבור את הקיר בין השף לסועד

עולה חדש אחר, שהגיע מארה"ב, מנסה להיכנס לשוק קצת יותר צפוף – סצנת המסעדות של ישראל. דיוויד באדור (25), במקור מניו ג'רזי, חבר לשף ג'ייקוב מוריסון (24) שהוא במקור ממנצ'סטר, לצורך הקמת מיזם קולינארי ייחודי – מסעדת פופ-אפ כשרה המתמחה בטאפאס. המסעדה, תחת השם NEU Table, תפעל לתקופות קצרות במיקומים מתחלפים ותציע לא רק ארוחה, אלא גם חוויה של מטבח פתוח שבו השפים מבשלים מול הסועדים ומשתפים אותם בתהליך. בשלב זה, המסעדה "משתלטת" פעם בשבוע על מסעדה קיימת בהרצליה ומריצה את הליין שלה. בהמשך היא מתכננת לעבור לתל אביב לתקופה מסוימת ולאחר מכן לירושלים.

דיוויד באדור וג'ייקוב מוריסון

"עבדנו על הקונספט הזה תקופה ארוכה כי רצינו להביא משהו שעוד לא היה", מסביר באדור. "הייחודיות שלנו היא בעצם שבירת הקיר בין הסועד לבין המטבח והפיכת השף לכוכב הערב. כל האווירה במסעדה משתנה וזה הופך להיות מאוד חוויתי. אני מאמין שהקהל הישראלי מאוד יאהב את הקונספט ושזה יהפוך לטרנד חזק".

השפים במסעדת הפופ אפ - אירוע חוויתי(צילום: יח"צ)

ללמוד עברית בדיגיטל

מיזם אחר, שקשור ישירות לעולים חדשים, הוא קורס דיגיטלי ללימוד עברית. לדברי היזמית, מרים טריסטמן, שעלתה מברזיל לפני 10 שנים, "הקורס נולד מתוך הבנה שלא כל העולים יכולים או מצליחים לנצל את שיעורי האולפן בעברית בצורה יעילה. המטרה היא שעולים ידעו לדבר בצורה נכונה ובטבעיות, בניגוד לאפליקציות אחרות המלמדות מילים רנדומאליות שלאו דווקא רלוונטיות. הממשק חדשני ומותאם לשימוש בווב ובמובייל".

מרים טריסטמן, חדשנות בלימוד עברית

במה המיזם החדש שונה מהאולפן הקלאסי?

"הפלטפורמה הופכת שיעור פרונטלי לשיעור דיגיטלי בכמה רמות. רמה ראשונה היא באמצעות וידאו אנימציה המסביר בצורה חזותית וקלילה סוגיות בתחביר, דקדוק ואוצר מילים. בנוסף, הפלטפורמה מציעה דיאלוג דיגיטלי באמצעות אודיו ווידאו, במסגרתו העולה מאזין וצופה בשיחה המדמה מצבים אמיתיים איתם מתמודדים עולים חדשים בישראל. האפליקציה כוללת גם תרגילים אינטראקטיביים שבסיומם התלמיד מקבל משוב וציון ווקלי מהמחשב. יש גם שאלות תשובות דרך התכתבות דיגיטלית בין המורה לתלמיד".

לאחרונה סיימו היזמים הללו קורס ארוך במסגרת תוכנית שנקראית the nest - חממת יזמות עסקית של עמותת "גבהים" (עמותה של קרן רש"י), המסייעת לעולים חדשים המפתחים סטרטאפים שאינם טכנולוגיים.

לדברי פטריסיה להי-אנגל, מנהלת תוכניות יזמות בעמותת "גבהים": "פיתוח מיזם עסקי המציע קונספט חדשני שטרם נכנס לשוק, דורש זמן והשקעה בייחוד שמדובר ביזמים שעלו לאחרונה לארץ או כאלה שאינם מכירים את השוק הישראלי. מדובר בתהליך מורכב ומאתגר, המצריך ליווי ותמיכה לכל אורך הדרך – גם מבחינה מקצועית ופיננסית וגם מבחינה אישית ואפילו משפחתית ליזם. היזמים שהחלו את דרכם בתכנית הוכיחו שהשקעה במתן ליווי כזה משתלמת בסופו של דבר ויכולה לעודד חדשנות וצמיחה במגזר העסקים הקטנים בישראל, תוך שילוב עולים חדשים במשק".