"לא מפחדים": רוכבי האופניים הישראלים לא חובשים קסדה - ונפגעים
נתונים מציירים תמונת מצב מדאיגה באשר להרגלי הבטיחות של הרוכב הישראלי. רק 14 אחוזים מבין הרוכבים שנפצעו ונזקקו לאשפוז חבשו קסדה. דווקא ילדים, שפגיעים יותר וחייבים על פי חוק לחבוש קסדה, מעדיפים להרגיש את הרוח בשיערם. לנתונים המלאים
הרוב הגדול בכל שכבת גיל של רוכבי אופניים זונח את הקסדה בצד. מחקר שהוכן במרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר בתל השומר ונחשף ב"ידיעות אחרונות" הציג לאחרונה נתונים על שימוש בקסדות בקרב רוכבים שנפצעו ואושפזו בבתי החולים כתוצאה מתאונות אופניים מכניים וחשמליים בארץ בין השנים 2016-2012 וחשף - כך היעדר הקסדות על ראשי רוכבי האופניים בעיר מוביל לפגיעות קשות, ואף מוות.
אופניים בכותרות - כתבות נוספות
"צריך תוכנית חירום": כך ישראל לא מתמודדת עם הבעיה
סכנה חשמלית: כמות הנפגעים מתאונות מזנקת
"רק 14% מהרוכבים נוסעים בשבילים המיועדים"
החוק מחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה אבל פוטר רוכבים מעל גיל 18 במרחב העירוני. עם כניסת תקנות האופניים החשמליים לתוקף בשנת 2014 הבטיחו במשרד התחבורה לקדם חקיקה שתחייב חבישת קסדות באופניים חשמליים בכל גיל ובכל מקום.
עם זאת, נתוני מכון גרטנר מראים שרק 8% מהרוכבים שאושפזו בבתי החולים עד גיל 9 חבשו קסדה. מבין רוכבים בגילאי 13-10 רק 5.3% חבשו קסדה ובגילאי 19-14 9.5% בלבד חבשו קסדה. נתוני השימוש הנמוכים בקסדה הם בקרב הגילאים החייבים בחוק ודווקא נתוני חבישת הקסדה הגבוהים יותר הם בקרב הגילאים שהחוק לא חל עליהם: בגילאים 34-20 16.4% חבשו קסדה ובגילאי 35 ומעלה – 33% הגנו על ראשם.
"זה נתון שאותנו הדהים. ילדים מחויבים על פי חוק לחבוש ומבוגרים לא, ולמרות זאת, המצב בדיוק הפוך", הסביר פרופסור קובי פלג, מנהל מכון גרטנר.
"צריך לזכור שלילדים יש קרקפת רכה יותר, מה שגורם הרבה פעמים לפגיעה קשה יותר ברגע של נפילה. ומכאן שהרבה פעמים הנזקים אצל ילדים בעת נפילה על הראש אפילו בעת מהירות של כמעט אפס קמ"ש – יותר משמעותית. אנחנו גם יודעים שילדים יותר נפגעים ומתאשפזים מאשר מבוגרים".
עוד עולה מנתוני המאושפזים מתאונות אופניים שאף שאופניים חשמליים מהירים יותר ונוסעים גם על הכביש, הרוכבים דווקא פחות מקפידים לחבוש קסדה. 17% מהרוכבים שאושפזו בשנים אלו ורכבו על אופניים מכניים חבשו קסדה לעומת 7.8% בלבד שרכבו על אופניים חשמליים.
"קסדה זה חובה", אבל התל אביבים לא מפחדים
בשדרות רוטשילד בתל אביב אירעו לאחרונה כמה תאונות שעירבו רכיבה על כלים חשמליים, בהן גם התאונה שבה נפצעה הדוגמנית שלומית מלכה שהחליקה עם קורקינט חשמלי, ולא חבשה קסדה. מוטי, רוכב אופניים מראשון לציון עם קסדה לראשו, אמר תוך כדי רכיבה בשדרה התל אביבית: "קסדה זה מאסט היום, בלי קשר למה שהיה עם שלומית. זה קריטי על הראש ולא מעניינת אותי הנוחות".
לעומתו אמרה הרוכבת דורין, שמטפחת תלתלי אפרו, כי במקרה שלה "קסדה לא יכולה לבוא בחשבון במקרה הזה". היא הוסיפה כי תל אביבים רבים מתעלמים מההנחיות לחבוש קסדה: "נראה שהתל אביבים לא ממש מפחדים".
עידו מאיר, צעיר שמתגורר במרכז העיר ומתנייד באופניים, הסביר מדוע הוא לא חובש קסדה. "גם נורא חם ואני לא מסוגל שיהיה עוד משהו על הראש, אבל כנראה שאני פשוט לא מספיק אחראי. צריכה להיות חובה כזאת בחוק עם הנהג הישראלי המופרע".
במקביל לכניסתם לשוק של האופניים החשמליים, חלה באותן שנים שנסקרות במחקר גם ירידה בשימוש בקסדות. בשנת 2012 - 18.2% מהרוכבים שאושפזו בבתי החולים חבשו קסדה ובשנת 2016 - 14.1% מהרוכבים שאושפזו חבשו קסדות.
הנתונים מראים גם הבדלים בין המינים בנושא של חבישת קסדה. 23% מהרוכבות שהתאשפזו חבשו קסדה לעומת 14.5% בלבד מהגברים. אף אחד מבין העובדים הזרים שרוכבים על אופניים לא חבש קסדה, בקרב מאושפזים מהחברה הערבית 3% בלבד חבשו קסדה, ו-21.5% מהיהודים חבשו קסדה.
"כל הפצועים שהגיעו לבתי החולים ומתו מפציעתם, כולם, ללא יוצא מן הכלל, היו פצועי ראש וכולם ללא יוצא מן הכלל היו ללא קסדות. לא היה פצוע אחד מאופניים שהגיע לבית החולים בחיים ונפטר שם אם הוא חבש קסדה", אמר פרופ' פלג. בין 2012 ל-2016 מתו מפצעיהם בבתי החולים ברחבי הארץ עשרה רוכבי אופניים. "המסר החשוב הוא שבכלל לא משנה אם יש חוק או אין חוק, מה שמשנה זה שהקסדה היא זו שמגנה עליכם.
"פגיעת ראש זו לא פונקציה של פגיעה קשה, כי היא יכולה להיות גם פחות קשה ועדיין אפשר להישאר ממנה בנכות קשה או קבועה. בפגיעה כזו יש הבדל מהותי בין שני סוגים – אם הייתה פגיעה מוחית או לא. פגיעה מוחית יכולה להיות קלה כמו זעזוע מוח, ויכולה להסתיים בפגיעה קשה שמובילה במקרים הגרועים ביותר למוות ובמקרים הפחות אקוטיים בנטרול ובנכויות זמניות או לכל החיים".
"המחקר שבוצע נעשה רק על פצועים שאושפזו, כלומר לא כאלו שהגיעו למיון וגיבסו אותם בעקבות שבר ושחררו הביתה", חידד פרופ' פלג. פצוע קל יכול להיות פצוע ששבר את הרגל ואפילו מסמרו אותה, אבל לא הייתה לו סכנה לחיים ולכן הוא פצוע קל. אבל פצוע כזה יכול להישאר גם עם נכות לכל החיים. 'פצוע קל' הוא באופן יחסי לסכנת החיים. אין ספק שזו תופעה מאוד בעייתית, אנשים לא מבינים איזו רמת סיכון הם לוקחים על עצמם כשרוכבים ללא קסדות".