מה גורם לילדים לרצות ללמוד
הספירה לאחור כבר החלה, וילדים רבים מביעים אי חשק מופגן לחזור ללימודים. מה מוביל למוטיבציה הנמוכה שלהם ללמוד, ואיך אנחנו יכולים לעזור להם להבין שיש דברים מהנים ומעניינים בלמידה?
כמה מהילדים שלנו רוצים כבר לחזור לספסל הלימודים, מדוע המוטיבציה ללמידה של כל כך הרבה ילדים נמוכה, ואיך אפשר להכניס אותם לשנת הלימודים החדשה ברגל ימין?
הורים רבים היו רוצים שילדיהם ישושו לחזור לבית הספר. בפועל הילדים שמחים לקנות תיק של אנה ואלזה או של רונלדו, אבל מביעים אי חשק מופגן לחזור ללימודים.
מה מוביל למוטיבציה הנמוכה של ילדים ללמוד?
יאנוש קורצ'אק, הרופא, הסופר והמחנך הדגול, שניהל בית יתומים יהודי בוורשה שבפולין, הבין היטב מדוע ילדים שונאים את בית הספר. אף שהביקורת הנוקבת שלו על שיטות החינוך בבתי הספר נכתבה לפני מעל 70 שנה, היא עדיין רלוונטית מאוד לחלק מהשיטות החינוכיות הנהוגות בבתי הספר הקונבנציונליים כיום.
קורצ'אק ביטא עמדות נגד למידה המבוססת על זיכרון ומתנדפת אחרי פרק זמן מסוים ודיבר על יתרונותיה של למידה חווייתית שנשארת עם הילדים לכל החיים. הוא תמך בלמידה הקשורה לחיים האמיתיים ולא בשינון של עובדות היסטוריות, חוקי דקדוק או לוח הכפל, שלא נותנים לילדים כלים לפתור בעיות בחיים האמיתיים או להבין טוב יותר אנשים או מצבים מורכבים.
כל זה היה מזמן, אך גם היום ילדים רבים מרגישים שאין בבית הספר אווירה המעודדת סקרנות ויצירתיות, שיכולה להוביל אותם ללמידה מהנה ואפקטיבית יותר. ילדים שונים זה מזה ברמת המוטיבציה שלהם להתקדם וללמוד, ורמת המוטיבציה היא תכונה שהיא גם מולדת וגם מושפעת ממה שהילד מקבל מהסביבה.
לעיתים הורים קובעים ש"לילד אין מוטיבציה", וזה לא מדויק - ייתכן שלילד אין מוטיבציה ללמוד את מה שהם רוצים שילמד (למשל חשבון או מדעים), אך יש לו מוטיבציה ללמוד דברים אחרים שהוא עצמו רואה כחשובים ואוהב (למשל ציור, ספורט, שפות).
הגורמים המשפיעים על הרצון ללמוד
ההורים: מודל של הורים שלמדו בעצמם, שעובדים בעבודה המשלבת למידה ושלמידה שזורה באורח חייהם - יעלה את הסיכוי למוטיבציה טבעית של הילד ללימודים. גם הורים שלא למדו בעצמם אך הלמידה חשובה להם ולפיכך הם מגדלים את ילדיהם באופן מכוון ללמידה ומשדרים מסרים חינוכיים מקדמי למידה - ישפיעו לחיוב על הרצון ללמוד, והוא יהיה חלק מהרצון הטבעי של הילד לרצות את סביבתו, אחד מהערכים המשפחתיים שאותם הוא מפנים.
פניות רגשית של הילד: מחקרים מראים שכדי ללמוד דרושה פניות רגשית, וכשילד מוטרד, חרד, עצוב או נתון במצוקה כלשהי, הוא יתקשה להתרכז ולקלוט תכנים לימודיים.
רמת קונפליקט גבוהה בין הילד להוריו סביב הלמידה: כאשר ההורים מפעילים לחץ רב בנוגע לנושא לימודי כלשהו, כשמתגלעות מריבות בין ההורים לילדים ויש התעסקות רבה בסוגיה וענישה, מתפתחת לעיתים תגובת "אנטי" של הילד, והוא מסרב ללמוד כדי להעביר להוריו מסר של מרדנות בדבר שהוא יודע שחשוב להם מאוד.
לקויות למידה וקשיים אחרים: כאשר לילד יש קשיי למידה מסוגים שונים, הדבר פוגע לעיתים קרובות במוטיבציה ללמוד כי הוא צריך לגייס הרבה אנרגיה ומשאבים ללמידה.
קראו עוד:
- הפחדים של ההורים לקראת החזרה ללימודים
- כך מרגיש ילד עם "פוטנציאל לא ממומש"
- בלי ארנק: רעיונות יצירתיים של הורים לסיום החופש
כך תעודדו למידה אצל ילדים
1. למידה חווייתית תמיד עובדת טוב יותר עם ילדים. אם יש נושא לימודי מסוים שאתם רוצים לחבב על הילד, נסו לגשת אליו דרך משחק עם הילד, בחוויה המערבת את החושים, באמצעות טיול בטבע, צפייה משותפת בסרט מעניין על הנושא או פגישה עם מישהו שיספר לילד את הדברים ממקור ראשון. צרו אווירה נעימה סביב הלימודים והימנעו ככל האפשר מאווירה תחרותית ומלחיצה.
2. קחו בחשבון שלא על הכול תוכלו להשפיע כהורים. מוטיבציה ללמידה היא עניין מאוד פנימי ורגשי, ולעיתים תצטרכו לקבל את ילדכם כמו שהוא. ישנם ילדים שהתחום הלימודי פחות מושך אותם ואין להם סקרנות ללמידה ונטייה לאוריינות. יש ילדים שמתחברים יותר לתחום הספורט או האומנות, או ילדים שהתחום החברתי בראש סדר העדיפויות שלהם, ושם הם יגלו את הסקרנות והיצירתיות שלהם - ולא בלימודים הפורמליים.
לפעמים דווקא הקבלה של הילד וההכרה בכך שאינו אוהב ללמוד יכולות להקל עליו ולאפשר לו לקחת אחריות על הלמידה באופן סביר יותר. זכרו שהצלחה בחיים מקושרת להרבה גורמים נוספים מלבד הצלחה בלימודים, כגון יציבות רגשית, חוסן ויכולת התמודדות עם מצבים, יחסי אנוש טובים, קריאה נכונה של המפה החברתית, מיומנויות תקשורת ועוד.
3. הימנעו מקונפליקטים רבים סביב הלמידה. לפעמים, כשיש קונפליקטים רבים בין ההורה לילד, עדיף להיעזר בגורם חיצוני (מורה פרטי או חונך) שיעזור לילד בשיעורי הבית או בהתארגנות לימודית. זכרו שמערכת היחסים עם הילד, האמון של הילד בכם והשמירה על דימוי עצמי חיובי אצל הילד - חשובים יותר מציוניו בבית הספר. שימו לב שהתחום הלימודי אינו צובע בשחור את כל מערכת היחסים שלכם ושל ילדכם ומעכיר את האווירה בבית.
אין ספק כי הבסיס ללמידה ולקבלת אחריות הוא בסופו של דבר רגשי. המצב הרגשי של הילד משפיע מאוד על תחומים רבים בחייו, כולל התחום הלימודי.
כשילדים חשים בטוחים, מוגנים, כשסביבתם יציבה והם מקבלים הערכה, אהבה וחיזוקים על מי שהם, הם סקרנים יותר כלפי העולם, חושיהם פתוחים ונכונים לספוג דברים חדשים מהסביבה, והם מוכנים להתנסות וללמוד יותר בקלות (גם אם הלמידה אינה בית ספרית או פורמלית).
נצלו את שארית החופש כדי לבלות עם הילדים, לחוות דברים מעניינים וכיפיים ביחד, לחזק אותם על מי שהם ולתת להם תחושה שהם אהובים ובטוחים. כך הם יתחילו את שנת הלימודים בתחושה טובה ונינוחה, שיכולה גם לסייע ללמידה.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת את מרכז "גרתי" לטיפול רגשי בילדים ונוער ברעננה
לפנייה לכתב/ת 
