הצעירים יפרחו, גלבאן מיותר

1. הרווח הגדול של העונה הזאת מבחינת הפועל יהיה בפיתוח שחקנים לשנים הבאות. ברשצקי היה הופך לשחקן ליגת על לגיטימי בכל מקרה, אבל אני לחלוטין לא בטוח שזה המצב עם אחרים, ובהפועל נתנו השנה להרבה שחקנים בגילאי 23-21 הזדמנות לקנות את המקום הזה. שחקנים לא מבושלים לגמרי, שצריכים דקות משחק מול שחקני בוגרים מבלי שכל טעות שלהם תחזיר אותם לעומק הספסל עד תום העונה. גנדה כמקרה בוחן: הוא חזק, טכני ומהיר, אבל עם בעיה גדולה בקבלת ההחלטות וניסיון לסבך כל מהלך פשוט בשביל להראות למקבלי ההחלטות ש"יש לו את זה".

הפועל בראשל"צ(צילום: אבי רוקח)

בליגת העל, המחצית הראשונה שלו מול ראשל"צ שולחת אותו להקפאה עמוקה, אתמול הוא סיים את המחצית השנייה עם שער ובישול. כמוהו יקבלו את ההזדמנות הזאת השנה עידן כהן מצד ימין (שלא הרשים אותי עד כה), אופיר טקיאר (שהיה טוב בהרבה מכהן בדקות ששיחק על אגף ימין), גיא בדש (שנראה שקנה בצדק את העמדה המקבילה בצד שמאל על חשבון נחמיאס, אף הוא שחקן צעיר) וגרץ, שהכניס הרבה סדר במשחק של הפועל מרגע שהחליף את גלבאן. אם מששת אלה נצליח לפתח שני שחקני ליגת על לגיטימיים, הרווחנו בגדול.

2. היתרון הגדול של הפועל על הליגה הזאת יהיה בחוליית ההגנה, בטח כל עוד דגני נשאר. השילוב שלו עם ברונו ובנש נראה לי גדול על ההתקפות של הלאומית, ולבטח ייצור הרבה ביטחון לחלק הקדמי לצאת ולהתקיף. ינקו, בהזדמנויות הספורות שהיו מולו, הוכיח שגם הוא גדול על הליגה הזאת.

3. זה משפט שלא מאפיין אוהדי הפועל, אבל אני מתחיל להבין את אלה שאמרו שהפועל תטייל בליגה הזאת. כי הפועל לא שיחקה טוב מול ראשון, אבל הנדיבות של ההגנה שלה (כמו של לוד ושל הפועל פ"ת במשחקים הקודמים) הבטיחו ש-by hook or by cook, היתרון הפרסונלי של הפועל יבוא בסופו של דבר לידי ביטוי. ואמנם, איוניר עוזר בינתיים ליריבות שלו עם המערכים הניסיוניים שלו, אבל לא נראה שהקבוצה משלמת על כך מחיר.

4. ומילה על המערכים של איוניר: הוא מנסה לשחק במערך לא סימטרי עם שלושה בלמים, שני ווינגרים, קשר אחורי אחד, ושלושה קשרים התקפיים שמחליפים מקומות מתחת לחלוץ הבודד. אבל המערך הזה יוצר בעיות עם הסגל הנוכחי:

א. מצד ימין הווינגר הוא למעשה מגן ימני שיכולותיו ההתקפיות לוקות בחסר, ואף אחד משחקני הקישור ההתקפי לא מסוגל למלא את החסר מצד ימין של ההתקפה, היות וגנדה וברשצקי שמאליים (ולכן נכנסים מצד ימין עם הכדור למרכז) וגלבאן לא היה שחקן אגף אפקטיבי גם בגיל 23. הדבר יוצר צפיפות במרכז ההתקפה ומקל על היריבות להתגונן.

הקהל האדום(צילום: אבי רוקח)

ב. הקישור המרכזי, על אף שהוא מלא שחקנים, רע מאוד ביכולות שלו להכתיב קצב בגלל הצפיפות הזאת ורע עוד יותר בלחץ על הקישור של היריבה כשיש בו רק קשר אחורי אחד, בטח כשידין, ה"גרזן" היחידי בסגל, לא משחק. כשגרץ הוחלף בגלבאן והקישור הפך מאוזן יותר מבחינת היכולות ההתקפיות וההגנתיות, השתחרר פתאום הפקק באמצע ונתן אפשרות לשחקנים להראות את העדיפות שיש להם על ראשון בכישרון.

ג. השיטה הזאת משאירה למעשה בלם אחד מיותר כשהיוזמה נמצאת ברגלי הפועל, ונראה שבהרבה משחקים היוזמה אכן תהיה ברגלינו. בראשון ראינו הרבה פעמים את סוארז עם הכדור לבדו קרוב לעיגול האמצע, אבל הוא העדיף להניע את הכדור לצדדים או אחורה מאשר לנצל את החופש הגדול שניתן לו, ייתכן שבגלל מחסור ביכולות התקפיות ויתכן שבגלל הוראה מהמאמן. ייתכן שעדיף לאיוניר לצוות במרכז את דגני על פני הברזילאי, שהוכיח אתמול בכמה פריצות מהמרכז שהוא יכול לעשות זאת ובכך לא לתקוע את הקישור בחיסרון מספרי אל מול הקישור של היריבה. בכל מקרה, אם איוניר מתכוון להתמיד בשיטת שלושת הבלמים, הדבר הזה חייב להיות מתורגל יחד עם הבלמים האחרים שתפקידם לצמצם את המרווחים ביניהם ולחפות על הפיכת הבלם השלישי לקשר אחורי בפועל.

5. בעיה ושמה פדרו: לדעתי, הפועל טעו כשהחתימו את גלבאן. הוא מחייב שיטת משחק שבנויה סביבו, והוא לא מקבל את זה מאיוניר. הוא לא יכול לשחק בשום תפקיד שאיננו ה"ערן לוי". הוא כבד וסטטי מדי לרדוף אחרי שחקנים, גם אם אלה קשרים אחוריים מהלאומית שיוצאים קדימה מהמרכז, והצפיפות שמסביבו לא מאפשרת לו להתבטא גם התקפית. מה שהוא יכול לעשות כרגע זה להיות סופר-סאב מהספסל, אבל בשביל זה לא משלמים לשחקן רכש את השכר הגבוה בקבוצה. זה לוקסוס גדול מדי גם עבור הקבוצה עם התקציב הגבוה ביותר בלאומית.