מה קורה לבדיקת ה MRI שעברת? כנראה לא הרבה
העומס בבתי החולים והיעדר כמות מספקת של רדיולוגים גורמים לכך שפענוח של בדיקות דימות עלול להתעכב ולסכן את החולים שלא יקבלו אבחנה וטיפול מתאים בזמן. האם יש פתרון מעשי?
כל אחד שעובר בדיקת MRI שואל את עצמו מה עולה עם הבדיקה שלו לאחר שסיים אותה. הצפייה היא כי הפענוח יעשה מיד עם היציאה מחדר הבדיקה. אולם בארץ במקרים רבים הצילומים אינם מפוענחים אף שבועיים ושלושה בשל מחסור ברדיולוגים- הרופאים המומחים בפענוח בדיקות אלה.
דמיינו מה עלול לקרות בתקופה זו. איחור באבחנה של סרטן יכול לגרום לאבחון מאוחר. החרדה בה מצוי הנבדק הממתין בקוצר רוח לתשובה היא בלתי נסבלת גם כן.
תחום הדימות נמצא בלב תשומת הלב מצד משרד הבריאות שהתבטאה בתוספת מאד משמעותית של מכשירי MRI פרי מאמציו הברוכים של השר ליצמן. אולם בנוסף לכך הייתה עלייה גם במכשירי ה-CT ובמספר הבדיקות הכולל המבוצע בארץ.
תוספת זו של מכשירים נועדה לתקן מחסור רב שנים באמצעי דימות מתקדמים שיצרו תורים ארוכים לביצוע הבדיקות. במקביל וכתוצאה מן העומסים בחדרי מיון ובמחלקות אשפוז, נעשה שימוש גובר בבדיקות דימות ובעיקר CT. שיעור העלייה בשימוש בבדיקות דימות במיון היא של כ-15% מדי שנה.
מחסור של כ-200 רדיולוגים בארץ
כל בדיקות הדימות מפוענחות על ידי מומחים ברדיולוגיה אבחנתית. המדובר ברופאים שאחרי סיום לימודיהם התמחו 5 שנים בתחום ונבחנו בבחינות מפרכות שלאחריהן הם מוסמכים לפענח בדיקות לבדם באופן עצמאי. בארץ יש כ-450 רדיולוגים מומחים ולהערכת הר"י ואיגוד הרדיולוגים חסרים כ 200 רדיולוגים בארץ.
הדיוק בפענוח הוא קריטי שכן פענוח שגוי יכול לגרום לאיחור באבחון סרטן או לחלופין לאבחן מטופל כחולה במחלה קשה כשהוא בריא למעשה. מקרה אמיר פיי גוטמן ז"ל אפשרי גם ברדיולוגיה, ובעבר היו מקרים בהם אבחון מוטעה של סרטן גרם לטיפול מיותר בכימותרפיה.
אם בעבר בדיקת CT הייתה בת 100 צילומים היום לא נדיר למצוא בדיקות בהן יש 2000 צילומים. אמנם זו בדיקה אחת אך עם פי 20 צילומים לפענוח. בבתי החולים העומס הגדול של בדיקות מתקדמות והעדר כמות מספקת של רדיולוגים גרם לפענוח חלקי בלבד של צילומים. בקהילה ובשירות האמבולטורי נוצרו עיכובים מאד משמעותיים בזמן מתן תשובות. מדובר בעיכובים של עד חודש ימים.
לבתי החולים ולמכונים המבצעים בדיקות דימות יש אינטרס לבצע כמה שיותר בדיקות שכן הכנסתם נגזרת מכך. המחסור ברדיולוגים לא נלקח בחשבון בתכנון שיבוץ הנבדקים. התמונה בה פס הייצור עובד מהר יותר ויותר עד קריסתו של הפועל העובד בסצינה הזכורה מסרטו של צ'רלי צ'פלין "זמנים מודרניים" מתרחשת גם 80 שנה אחר כך בעולם המודרני.
על סמך נתוני המועצה המדעית של הר"י בשנת 2016 החלו התמחות ברדיולוגיה אבחנתית 39 מתמחים וסיימו התמחות 28 מתמחים. בשנים 2018-2020 צפי הסיום של מתמחים הוא 24-35 מדי שנה בלבד.
המדובר במקצוע בו גיל הפרישה הוא גבוה וישנם רדיולוגים רבים שעובדים בשל המצוקה הקיימת עד גיל 75 ואף מעבר לכך. רדיולוגים עולים חדשים לא נוספים ברובם לכוח העבודה בארץ שכן הם עובדים בטלרדיולוגיה (פענוח מרחוק) לחו"ל וביחוד לארה"ב.
אנו סבורים כי יש מקום ל-70 מתמחים מדי שנה במקצוע. תוך פרק זמן של כ 5 שנים יעלה מספר הרדיולוגים ב-150 רדיולוגים ובכך נוכל לפתור ולו בצורה חלקית את המצוקה הקיימת הגורמת לפגיעה באיכות השירות הניתן ובפגיעה אפשרית בחולים.
אנו מבקשים כי יינתן תקצוב ייחודי לתחום זה על מנת לשפר את השירות התת מיטבי הניתן עכשיו בארץ. הרדיולוגים הם עוגן קריטי לטיפול ואבחון מיטבי ברפואה. המשבר שתואר הוא בתשתית הרפואית של מערכת הבריאות הציבורית ויש להתייחס אליו בכובד ראש ובמהרה.
הכותבים:
פרופ. יעקב סוסנה- יו"ר איגוד הרדיולוגים, פרופ. נתן פלד- יו"ר המועצה הלאומית לדימות
לפנייה לכתב/ת 
