להעביר את משחקי הנבחרת לטרנר
11 אלף צופים יורגשו הרבה יותר באצטדיון של 16 אלף מקומות, והקהל האדיר של באר־שבע בטוח ייתן את הנשמה ויעודד. בנוסף, בהתאחדות חייבים להקים ארגון אוהדים
ללא קשר להתנהגות המחפירה של הקהל בסמי עופר במשחק נגד מקדוניה וללא קשר להתנהגות המבישה של הקפטן לשעבר ערן זהבי, נראה כי הגיע הזמן לעבור לאצטדיונים קטנים יותר ולהנגיש את הנבחרת לכולם במשחקים מול היריבות הבינונית והקטנות.
דווקא עכשיו, ודווקא כאשר האמון בנבחרת הוא בשיא השפל, משחקים מול קבוצות קטנות כמו מקדוניה, אלבניה וליכטנשטיין, שלא יגרמו לקהל לנהור בהמוניו ולעמוד שעתיים בפקקים, זה הזמן להחליט לארח בטרנר, נתניה או המושבה. כאשר יש 11 אלף צופים באצטדיון של 30 אלף, מעבר לעובדה שהיריבה לא אטרקטיבית, זה שקול למשחק בגביע הטוטו. חוסר האווירה מקשה עוד יותר על השחקנים להיכנס לטירוף. יכולת אין, זה ברור, אבל תארו לכם 11 אלף צופים באצטדיון של 16 אלף צופים כמו בטרנר, עם קהל באר שבעי שלא רגיל לארח משחקי נבחרת וייתן את הנשמה.
(צילום: שי מוגילבסקי)
תמיד אומרים כי הקהל בטרנר מביא נקודות, שהקהל בטדי הוא השחקן ה 12. ובכן, אין לי ספק שמשחק מול יריבה לא אטרקטיבית באצטדיון טרנר, לדוגמה, יוציא מהשחקנים יותר. אם לא יכולת אז לפחות מאמץ. כשהסתכלתי על העידוד של הקהל הליטאי במשחקי הכדורסל קינאתי. מסודר, מאורגן, צבוע בצבעי הלאום. בארץ הקהל של הנבחרת לא מאורגן ולא מאוגד, אלא מדי פעם צועק "אל אל ישראל" או "מלחמה". אין שירים, אין אביזרי עידוד, וזה הזמן אולי בהתאחדות לנסות גם לטפל בזה, ליזום הקמה של ארגון אוהדים, לממן אביזרי עידוד. אני לא אומר שזה יביא אותנו לטורניר גדול, בטוח שלא, אבל לפחות יצמצם תופעות של שריקות בוז וחוסר עידוד.
לפנייה לכתב/ת 
אוהדי באר שבע
צילום: אורן אהרוני
מומלצים
