הזוגות שעבורם בגידה אינה סוף הסיפור
חרף התחושות הקשות המלוות את הבגידה, רוב בני הזוג יצליחו להמשיך הלאה ולהתגבר עליה. כיצד ניתן להסביר זאת? ד"ר רונית כהן זמורה על משבר המחויבות הזוגית
בגידות בבני זוג מתרחשות בהיקפים גבוהים בהרבה משנדמה לנו, אולם מרביתן אינן מסתימות בגירושים או פרידה. חרף התחושות הקשות המלוות את הבגידה, רוב בני הזוג מצליחים להמשיך הלאה. כיצד ניתן להסביר זאת? ובכן, מסקרים שונים עולה כי 20% מקרב הזוגות נוטים להבין בני זוג שבגדו. זה קורה רק כאשר הם עצמם אינם מרוצים מהזוגיות, ובמצבים אלו, הבגידה היא טבעית ומתבקשת. בשאר המקרים הבגידות אינן מוצדקות.
כמו כן, מסקרים ומחקרים בנושא עולה כי זוגות מבוגרים סובלניים יותר לבגידה מאשר צעירים. בני זוג בוגרים, החיים שנים רבות בזוגיות, הינם סלחנים יותר מאחר שכל אחד מבני הזוג מבין שאפשר להיות מאושר עם בן הזוג למרות הבגידה, בזכות כל החוויות שהם צברו במהלך החיים. תובנה זאת נרקמת כמובן עם הגיל, ובתהליך שבו כל אחד מבני הזוג חש ביטחון בעצמו וביטחון בזוגיות. הם מבינים שבכל מערכת יחסים קיימים שיגרה שוחקת, שעמום ודעיכה, עובדה המקלה עליהם להבין את הנסיבות והמניעים לבגידה.
לעומת זאת, זוגות צעירים שלהם אין עבר עשיר משותף, בדרך כלל יהיו פחות סלחניים במקרה של בגידה, משום שחסרים להם הכלים להתמודדות. כוונתי היא שכאשר המערכת הזוגית אינה יציבה דיה, בני הזוג יתקשו לצלוח את משבר הבגידה. הבדל נוסף בהתייחסות לבגידה בין זוגות ותיקים לזוגות צעירים נובע מהשלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים.
בקרב זוגות ותיקים הבגידה מתרחשת בדרך כלל בשלב "משבר המחויבות הזוגית". שלב זה מהווה מעין התמרדות שנייה של האדם (ההתמרדות הראשונה מתרחשת בגיל ההתבגרות), בה בני הזוג מעמידים סימני שאלה רבים לגבי ערכיהם, העדפותיהם והאם הם יוכלו להמשיך את קשריהם. הם מסיימים שלב זה "במיזוג מחדש", שבו הם מגבשים ערכים חדשים שמתאימים לשינויים האישיים והזוגיים. לעומת זאת, זוגות צעירים הנמצאים בתחילת הדרך, הינם בשלב "מאבק הכוחות", שלב שבו שני בני הזוג נלחמים על עצמיותם ונבדלותם במסגרת הזוגית. אם הם צולחים שלב זה, הזוגיות שלהם שורדת.
באופן כללי אפשר להגיד שהמושג "זוגיות" שינה את פניו במהלך ההיסטוריה. תחילה היתה זו זוגיות שנוצרה למען ההולדה וההמשכיות, אחר כך התפתחה הזוגיות למערכת יחסים לא שוויונית, שבה לגבר זכויות יתר על האישה התלויה בו, וכיום מערכת היחסים הזוגית כבר נראית אחרת לגמרי. ניתן לראות בה שוויוניות רבה והיא באה למלא צרכים מגוונים, כך שקשה עד בלתי אפשרי לבן זוג אחד להצליח למלא את כולם.
התפתחות זו ושינוי זה הביאו את הפסיכולוגית אסתר פרל לפתח מודל המציג התייחסות חדשה לבגידה. לדידה, אין מנוס מלהגדיר מחדש את המושג מונוגמיה, ויש להחליפו במושג "מונוגמיות חדשות". המונח "המונוגמיות החדשות" מכיר בכך שהזוגיות המודרנית אינה יכולה למלא את כול צרכיהם של בני הזוג. היא מחייבת מחשבה מחדש על הבלעדיות, כאשר כל זוג מגדיר את הייחודיות של הקשר, כמו חוזה בלתי כתוב ובו סיכומים הדדיים על מה מותר ומה אסור לכלול בזוגיות שלהם.
בני הזוג יכולים להחליט שהמערכת הזוגית שלהם תכלול אהבה, מחויבות רגשית וחברות, אך לא בהכרח תשמור על בלעדיות מינית. הסכם כזה פותח פתח לאפשרות בדיקה של כל זוג עם עצמו באשר למשמעות האישית של בגידה ונאמנות למערכת היחסים, כך שלא כל בגידה יש בה כדי לזעזע את המערכת. לפי אסתר פרל, בגידה יכולה להיות כוח אנרגטי המוביל ליצירת דברים חדשים, ואינה רק מקור לכאב. היא מבטאת את הצורך שלנו בחופש, אוטונומיה ושינוי.
לעיתים היא מתרחשת מתוך הרצון לעזוב את מי שהפכנו להיות, ולאו דווקא את בן הזוג. היא מהווה מעין ניסוי שבו הרומן מאפשר לבוגד להחליט אם להישאר במערכת הזוגית או להיפרד. בגידה עלולה לטלטל את היחסים ולסכן אותם, כך שלא ניתן להתעלם ממנה ולא ניתן להמשיך במתכונת היחסים שהתנהלה קודם לכן - היא מחייבת שינוי במערכת הזוגית והגעה ל"הסכם חדש", ובכך היא פותחת אפשרויות לגדילה אישית וזוגית.
כמו כן, יש בה את היכולת להחיות את הזוגיות ולייצב אותה. לאחר הבגידה יש צורך להסיט את השיח מאשמה להבנה של הצרכים במערכת היחסים. דרישה זו מצריכה עבודה זוגית מאומצת, המסירה את המסכות ונותנת מענה לשאלות הבאות:
1. האנטומיה של הרומן - על כל אחד מבני הזוג להבין מה הבגידה מספרת עליו ומהי משמעות הרומן עבורו.
2. דיאלוג זוגי - יש לחקור ולהעמיק מה הבגידה מספרת על הדינמיקה הזוגית ככלל, וכיצד זו הגיעה למשבר.
3. עיבוד האובדן והכנה לחוזה חדש - יש להתמקד בצליחת המשבר ויצירה של הזדמנות לחוזה זוגי חדש.
4. חזון חדש - עבור כל אחד מבני הזוג להגדיר איזו מערכת יחסים הוא או היא היו רוצים לקיים.
תשובות כנות לשאלות שלעיל, עשויות להביא לתובנה כיצד לשמור על הזוגיות. ניתן לענות עליהן דרך המשל הבא: זוגות נוטים להתייחס ליחסיהם בתחילת הדרך כאילו מצאו קופסה מלאה בשוקולדים, אותה הם מניחים במרכז הסלון. הם סבורים כי לכל אורך חייהם יוכלו ליהנות ממנה מבלי להוסיף מאומה. ברם, המציאות היא אחרת. עם תחילת הזוגיות מקבלים "חפיסת שוקולדים ריקה", ולאורך חיי הזוגיות יש לדאוג למלא אותה שוב ושוב בשוקולדים וכן לגוון בטעמים חדשים.
לכן, טוב יעשה זוג אשר רוצה לשמר ולטפח את הזוגיות לאורך שנים, אם יקיים שיחות הערכה על מנת לבדוק את שביעות הרצון של כל אחד מבני הזוג מהמצב. בדיקה זו מאפשרת להיות ערים לתחושות של כל אחד מהם בנוגע לקשר הזוגי. קיום שוטף של שיחות אלו יביא את הזוג למערכת יחסים פתוחה מבחינה תקשורתית, שבה הם יהיו מסוגלים ליצוק את מאווייהם ותשוקותיהם לתוך המסגרת הזוגית, ולא לחפש רומנים מזדמנים.
ד"ר רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
