"אמא מתה מזיהום בבי"ח - אני נלחמת שלכם זה לא יקרה"

צפו בפיתוח שנלחם בזיהומים בבתי החולים:

לפני כשנתיים נפלה אימה של רחל לייקובץ' (61), חיה ברונשטיין ז"ל, ונשלחה לבית חולים לבצע צילום רנטגן. הפציעה של האם התגלתה כלא חמורה, אך חיה לא שרדה את הביקור בבית החולים. האם בת ה-87 נדבקה בזיהום חמור בעקבות זריקה לדילול דם שקיבלה, ולמרבה הצער, לאחר מאבק עיקש של מספר שבועות היא נפטרה.

מאז המקרה הפכה לייקוביץ' את המאבק בזיהומים בבתי חולים למשימת חייה. "16 איש מתים בישראל בכל יום מזיהומים בבתי חולים. מבקר המדינה קובע ש-75% מהמקרים הללו היו יכולים להימנע. להיכנס לבית חולים זו רולטה רוסית", היא מצהירה.

עוד בנושא:

נתון מצמרר: 5,000 מתים כל שנה מזיהומים בבתי החולים

בדרך לאשפוז? מדריך השרדות בבית החולים

לפני מותה של אימה שימשה לייקוביץ' כמנהלת בכירה בתחום ההיי טק – היא התמחתה בהובלת פרויקטים בהיקפים לאומיים עבור חברות כגון "אמדוקס" ו"נס טכנולוגיות". את הידע הרב שצברה בתחום היא מיישמת במאבקה בתופעת הזיהומים בבתי חולים בארץ.

"בשבועות בהם אימי נלחמה בזיהום לא זזתי ממיטה", משחזרת לייקוביץ', "ראיתי איך המחלקה שבה אושפזה מתנהלת וחשכו עיניי. הזדעזעתי מהמצב ההיגייני בשירותים. בשלב מסוים הכניסו את אימא שלי לבידוד. בבידוד היה שלט שתלו על המיטה שלה שעליו נכתב 'בידוד ידיים'. זה רחוק מאוד מבידוד אמיתי. הליכים פולשניים כמו החדרת צינור הנשמה לא נעשים במקומות סטריליים. עבור חלק מהמאושפזים מדובר בגזר דין מוות. כל המחלקה הייתה זיהום אחד גדול".

"מקרי המוות הם רק קצה הקרחון"(צילום: shutterstock)

"אפשר להציל 10 ישראלים כל יום"

לאחר השבעה על אימה החלה המנהלת הבכירה לחקור את הנושא שגרם למותה. "ככל שהעמקתי בסוגיה הבנתי עד כמה המצב קריטי. מבקר המדינה מציין בדו"ח שפרסם לפני כמה חודשים שבכל שנה מתים בארץ בין 4,000 ל-6,000 אנשים שנדבקו מזיהומים בבתי חולים, וזה רק קצה הקרחון. רק לפני כמה שבועות פורסם על זיהום חמור שהתגלה במחלקת הפגים של 'מעייני הישועה'. מישהו בציבור יודע מה מצבם של אותם פגים? מישהו בציבור יודע אם אחד הפגים נפגע בצורה בלתי הפיכה? אף אחד לא מדבר על זה".

"מבקר המדינה מציין בדו"ח שפרסם ש-75 אחוזים ממקרי המוות שנגרמו כתוצאה מזיהום היו יכולים להימנע", מוסיפה לייקובץ' ומתארת. "זה אומר שכל יום אפשר להציל עשרה ישראלים שמתים בבתי חולים. אני ראיתי את המחדלים הללו במו עיניי ולא יכולתי להישאר אדישה לזה".

יחד עם בעלה הקימה לייקוביץ' את עמותת "רפואה בטוחה" ששמה לעצמה למטרה להיאבק בתופעה. "גיליתי שתופעת הזיהומים אינה ייחודית לבית חולים ספציפי. מדובר בתופעה ארצית. אנשים הולכים כמו צאן לטבח.

בישראל נהרגים בשנה בין 300 ל-400 איש בתאונות דרכים. לאחרונה החליטה הממשלה על תוספת תקציבית של 4 מיליארד שקלים למאבק בתאונות הדרכים. התקציב למניעת זיהומים הוא 50 מיליון שקלים בשנה. זה שווה לתקציב השנתי לשימור המורשת של רחבעם זאבי ז"ל. אלו פרופורציות לא הגיוניות. הנושא הזה כלל לא עולה על סדר היום. עם ישראל שכח לדרוש טיפול רפואי ראוי, ולא כזה שהורג אותנו. אסור לנו להשלים עם מציאות כזו".

"שיח ציבורי יציל חיי אדם"

עמותת "רפואה בטוחה" נאבקת בתופעת הזיהומים בשני מישורים – הגברת המודעות לרעה החולה בקרב הציבור וניסיון להביא לשינוי מדיניות בקרב נבחרי הציבור. כעת פונה העמותה לציבור כדי לממן את פעולתה. "לאחר מותה של אימי היה ברשותי סכום קטן יחסית. החלטתי להקדיש אותו למטרה הזו. אני לא פילנתרופית. לצערי אין לי את היכולת לממן את הפעילות שלנו. אמשיך לפעול בנושא גם ללא מימון. זו סוגיה שלא מצויה מספיק על סדר היום. בחדשות מדווחים בכל יום כמה אנשים נהרגו בתאונות הדרכים. למה שלא ידווחו כמה אנשים מתו היום מזיהומים בבתי חולים? שיח ציבורי בנושא יכול להציל חיי אדם. ממש כך".

מדוע שהציבור יממן פעילות שאמורה להיות מתוקצבת מכספי המיסים שכולנו משלמים?

"משרד הבריאות מטפל בבעיה במסגרת יכולתו, אבל צריך לעשות הרבה יותר. יש הרבה דברים במדינה שחייבים לעשות שלא נעשים. אנחנו מדינה צעירה מוקפת אויבים. דברים נדחקים לשולי סדר היום. אנחנו שואפים להיות עזר כנגדו של משרד הבריאות. אני מוכנה לעשות הרבה ויתורים כדי שלא אצטרך לחשוב האם אשרוד את הביקור בבית חולים. חייבים לשנות את המציאות הזו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "זיהום נרכש בבית החולים הוא סיבוך שכיח, הפוגע ב 5-10 אחוזים מכלל המאושפזים ומהווה את סיבת המוות של אלפי מאושפזים בכל שנה. בישראל, בעקבות התערבויות ממוקדות הושגה ירידה משמעותית במספר הזיהומים, לדוגמא מספר מקרי אלח הדם הקשורים לצנתר מרכזי ביחידות טיפול נמרץ צנח ב 50% מאז 2012. 

"בתי החולים בישראל פועלים באופן רציף למנוע רכישת זיהומים על ידי הקצאת משאבים כלכליים ומשאבי כח אדם ותשומת לב ניהולית. במסגרת זו ניתן למנות את הצוות הרפואי הייעודי של מומחים במחלות זיהומיות ואת היחידה המקומית למניעת זיהומים הפועלים 24/7 על מנת להלחם בתופעה. למרות כל האמור לעיל עדיין קיימים בארץ חסמים משמעותיים למניעת זיהומים. 

"המשרד משקיע 50 מליון שקלים בשנה לצורך הפעלת תוכנית לאומית בתחום, סכום שממוקסם בין היתר במודל תמרוץ. במסגרת התוכנית הלאומית מוקצה תקציב ייעודי לתוספת אחיות מניעת זיהומים, השקת קמפיין לצוותים הרפואיים ולציבור הרחב, פיתוח כלי מיחשוב, פיתוח תוכניות הדרכה ושימוש מושכל באנטיביוטיקה וסכום של 30 מליון שקלים ישירות למודל תמרוץ.

"מודל התמרוץ למניעת זיהומים, משמש ככלי מדיניות ממוקד, המיועד להפנות תשומת לב ניהולית בבתי החולים ולהסטת משאבים פנימיים על מנת לטפל בנקודות חולשה שיובילו לתשואה גבוהה במניעת זיהומים. גמישות המודל מאפשר המשך תמרוץ עד להשגת המטרות, ואז מעבר למטרות נוספות. בדרך זו ניתן להשיג שיפור רוחבי הולך ומתגבר בהשקעה קבועה. מודל זה מופעל משנת 2016 ומטרותיו משתנות מדי שנה. המודל התמקד בארבעה תחומים: 1. חיזוק הצוות העוסק במניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה והגברת השפעתו 2. הכשרת צוותים ושיפור שיטות העבודה 3. שיפור הניטור והמידע הקיים 4. שיפור תשתיות.

"בתי החולים מתומרצים כלכלית ובשנת 2016 קיבלו בממוצע מיליון שקלים לבית חולים עבור הישגיהם במודל התמרוץ".

קישור לקמפיין מימון ההמונים