בואו נגיד אחת ולתמיד - נמאס לנו!
בואו נצעק שאנחנו בוחרים בדרך אחרת ונקייה. נמחה ונשמיע את קולנו בכל מקום שרק יאפשרו לנו. מפאת אהבתנו לספורט הישראלי ויותר מזה בתור אזרחי מדינת ישראל, שאכפת להם שיגדל פה דור שיחונך על ערכי הספורט, הכבוד ההדדי והאיפוק, דור שיגנה את האלימות ביציעים
תארו לכם שאתם הולכים לרופא עם חום. הרופא מסתכל בזריזות, לא ממש בודק, נותן לכם אקמול ושולח אתכם הביתה. אחרי חודש מגלים מחלה קשה שיכולתם למנוע אם הרופא היה רק בודק אתכם בצורה קפדנית ועשה את כל הבדיקות הנחוצות כדי לאתר את הבעיה וכיצד ניתן לטפל בה בצורה היעילה והטובה ביותר.
ולעניינינו, הדחת ערן זהבי מהנבחרת, מהלך שהיה מתבקש כמובן, הוא רק אקמול. כלומר, פתרנו את הסימפטום אבל רחוקים מאוד מלפתור את הבעיה. וכל עוד לא מטפלים בה היא מתפשטת ומתפשטת עד שבסוף עלולה להרוג אותנו. כשהדג מסריח הוא מסריח מהראש ולא מהזנב. בימים אלו אנו חיים במציאות בה שרת הספורט שלנו נכנסת ומנשקת את המנהל המקצועי של איגוד הכדורסל כאחרונת האוהדים, מניפה את הגביע במקום השחקנים אשר נתנו את דמם על המגרש, וגרוע מכך, לא מממנת מתקנים שהבטיחה לעזור בבנייתם לפני כשנה. בנוסף לכך, השרה מאשימה בכל זה את משרד האוצר שהקטין את רווחי הטוטו בשביל למנוע מאנשים מוחלשים בחברה להמר, מוסד שהוא לא אחר מאשר רשות מיסוי המוטלת על העניים.
ולמרות כל זאת, גם היא לא הבעיה היחידה. לפני יומיים שיחקנו נגד אחת האימפריות הגדולות בעולם הכדורסל - ליטא, אך בהשוואה אלינו ראש איגוד הכדורסל שלהם הוא ארבידאס סאבוניס, מגדולי שחקני הכדורסל האירופים בכל הזמנים. אז נכון, איש בשיעור קומה כשלו לא נמצא במחוזותינו, אך לא חסרים אנשי כדורסל ומביני דבר שיכולים לקחת פיקוד ולנסות להצעיד את הכדורסל קדימה. דוגמה אחת לכך היא איגוד הג'ודו, שהבין את העניין והעמיד בראשו אנשי ג'ודו ותיקים, מאמנים מעוטרים וזוכי מדליות אולימפיות. ההישגים ניכרים בזכיות חוזרות במדליות באליפויות עולם וגראנד סלאמים לאורך השנה.
אנחנו יכולים להמשיך לרטון ולגולל בעיות רבות נוספות, כולל בעיות האלימות בספורט ובחברה, יסודות האתלטיקה שהספורטאים לוקים בהם בחסר, משכורות המאמנים ועוד הרשימה ארוכה. את כל אלו ניתן לפתור בצורה מאוד פשוטה על ידי הצבת אלו שעשו דבר או שניים בעמדות כוח בענפי הספורט השונים בישראל. בדיוק כמו שכולנו מעדיפים אנשי ביטחון בראש המערכת הביטחונית, ואף אחד לא היה נותן לעסקן כזה או אחר לכהן בתפקיד הרמטכ"ל, כך גם בספורט אין סיבה שראשי האיגודים ורוב האנשים שעומדים בעמדות המפתח יהיו עסקנים שהקשר ביניהם ובין ספורט הוא מקרי לחלוטין.
ואתם בטח שואלים את עצמכם איך כל זה קשור לכך שזהבי קורע מעליו את סרט הקפטן ומשליך אותו לרצפה כמו סמרטוט, ובעצם כך עושה צחוק מכולנו. אז הקשר הוא חד משמעי ומתעסק בתרבות הספורט. נכון, מדברים על כך רבות ועובדה שעד עכשיו אף אחד לא עשה מעשה כזה, אבל בואו לא נשכח את פרשיות ההימורים והיצאניות של נבחרת ישראל, ועוד פרשות רבות שיצאו או לא יצאו לתקשורת.
אז בואו נחליט אחת ולתמיד שנמאס לנו, שאנחנו בוחרים בדרך אחרת ונקייה. נמחה ונשמיע את קולנו בכל מקום שרק יאפשרו לנו. מפאת אהבתנו לספורט הישראלי ויותר מזה בתור אזרחי מדינת ישראל, שאכפת להם שיגדל פה דור שיחונך על ערכי הספורט, הכבוד ההדדי והאיפוק, דור שיגנה את האלימות ביציעים. רק כך, נזכה לראות גם תוצר שונה על המגרשים השכונתיים ובסופו של דבר גם באלו המייצגים אותנו כלפי שאר העולם.
לפנייה לכתב/ת 
