היכולות הרכות החשובות עבור הסטודנטים
התואר הוא ריצה למרחקים ארוכים הדורש תיחזוק עצמי ומילוי מצברים. שמירה על הבריאות ועצירות קטנות לעשיית דברים מהנים, שיאזנו בין משמעות לבין הנאה יוצרים רגשות חיוביים
כשאנחנו חושבים על לימודים אקדמיים ועל ההצלחה האקדמית שאנחנו מאחלים לעצמנו בפתח השנה החדשה, מטבע הדברים אנחנו חושבים בעיקר על...... ובכן, דברים אקדמיים... כמו ציונים, הצלחה במבחנים, כישרון, שכל, איי-קיו, זיכרון טוב ודברים דומים. אבל האמת היא שלמרות שיכולות אלה הן אכן חשובות - הן לא מספיקות, ותרומתן להצלחה פחותה ממה שחושבים. היכולות החשובות יותר להצלחה בלימודים, לקריירה שאחרי, וגם ליכולת ליהנות מהדרך, הן יכולות האינטליגנציה הרגשית, הנקראות גם היכולות הרכות.
בוודאי שאלתם את עצמכם לאורך הדרך (שאלה ששאל ראובן בר-און, אחד החוקרים המובילים בתחום), מדוע יש אנשים עם איי-קיו גבוה שלא מצליחים בחיים ולעומתם אנשים בעלי איי-קיו ממוצע שמצליחים מאוד? מה שתורם לכך הוא סט היכולות הרגשיות והחברתיות שעוזר לאדם להתמודד באפקטיביות עם דרישות הסביבה ומתוך כך להצליח בעולם האקדמי ועולם העבודה המאתגר של המאה ה-21, בכל מקצוע ובכל רמה.
זהו סט היכולות שפרופסור מקללנד, פסיכולוג ארגוני, טען עוד ב-1973 שצריכות להיות חלק מסט היכולות שלפיהן בוחרים עובדים ומנהלים. ואכן, ארגונים רבים מחפשים, מקדמים ומפתחים עובדים בעלי יכולות אינטליגנציה רגשית גבוהות והן מהוות את הצעת הערך הייחודית שלכם בעולם העבודה לאחר סיום הלימודים.
אז מה כוללות היכולות האלה וכיצד הן יכולות להשפיע על ההצלחה בלימודים האקדמיים?
ראשית, אחד הדברים הראשונים שכניסה למוסד האקדמי דורשת הוא הסתגלות - לקמפוס החדש (ואולי גם לאזור מגורים חדש), לנושאי ותחומי לימוד ודרכי הוראה שונים מאלה של בית הספר התיכון, ולמרצים שונים שלכל אחד דרישות שונות ושמתחלפים כל שנה (חסל סדר המחנכת שמלווה אותנו שלוש שנים).
כל אלה דורשים גמישות, יכולת מיכולות האינטליגנציה הרגשית שחשובה גם בהמשך הדרך במאה ה-21, התזזיתית והמשתנה בקצב שלא היה כדוגמתו בעבר. קן רובינסון, מומחה לחדשנות, אמר שאין לנו מושג איך יראה העולם בעוד חמש שנים, אבל מה שבטוח הוא שהוא יראה שונה ממה שהוא כיום. בתנאים כאלה - היכולת להסתגל לשינויים ולהאמין ביכולתנו להתמודד עם השינוי, ליזום שינויים ולחשוב באופן גמיש ויצירתי, היא קריטית להצלחה בעולם משתנה.
בימים הראשונים ללימודים תחושו התרגשות, לחץ או ציפייה, גאווה או חשש, או כולם יחד. תמשיכו לחוות רגשות שונים לאורך כל שנות הלימודים, והחיים בכלל (אם חשבתם על זה קודם או לא). היכולת לזהות את רגשותינו ולהבין כיצד הם משפיעים על קבלת ההחלטות וההתנהלות שלנו (מול מרצים, מול סטודנטים אחרים, בהקשר ללימודים ולבחינות ובכל סיטואציה), תעזור לנו לנהל את רגשותינו, לא להיות אימפולסיביים ולקחת אחריות על רגשותינו ותגובותינו.
מחקר המרשמלו המפורסם, שבו ילדים התבקשו להתאפק מלאכול מרשמלו אחד ובתמורה לקבל שני מרשמלו הראה כי אלו שחיכו למרשמלו השני הצליחו יותר בלימודים, כולל בלימודים האקדמיים בהמשך הדרך ובחיים בכלל. למה? כי הם גם ידעו לעמוד בפיתוי ללכת של ללכת לים או לסרט לפני בחינה, ולהקדיש זמן ללימודים, וכשנתקלו בקושי, הם חשבו מה ניתן לעשות, במקום להתייאש או להאשים אחרים, ולפנות לעזרה בעת הצורך.
חשוב לזכור שלימודים אקדמיים הם מרוץ לאורך זמן (שלוש שנים לפחות). התמדה והשקעת מאמץ לאורך זמן, תוך שמירה על עניין ואנרגיות גבוהות - יכולת הנקראת בלשון המקצועית גריט (Grit) - חשובה מאוד להצלחה בתואר. היא מערבת גם את היכולת לשמור על אופטימיות, ולראות בקשיים משהו זמני, בתחום ספציפי ובטווח היכולת שלנו, ולא משהו קבוע הכולל את כל המקצועות והתחומים ושאנחנו חסרי אונים לגביו.
היכולת להיות בעלי דפוס חשיבה מתפתח היא היכולת להאמין שאנשים מתפתחים באופן מתמיד. זה לא ש"או שיש להם את זה, או שלא" - אלא שאנשים משפרים את היכולות החשובות להם. דפוס החשיבה המתפתח גורם לאנשים לצאת מאזור הנוחות, להעז, ולא לחשוש מאי-הצלחה. כי בינינו, כישלון הוא חלק מהחיים (גם אם עד כה לא חוויתם את זה ובתיכון הצטיינתם), ומה שחשוב הוא לשאול מה למדתי מהקושי ולהתקדם הלאה מבלי לתת לזה לייאש אותנו לאורך זמן. זוהי אחת היכולות החשובות בדרך להצלחה בתואר.
ואם מדברים על רגשות חיוביים, אחד הטיפים החשובים ביותר הוא להשקיע במהלך הלימודים גם ברווחה האישית. התואר הוא ריצה למרחקים ארוכים הדורש תיחזוק עצמי ומילוי מצברים. שמירה על הבריאות ועצירות קטנות לעשיית דברים מהנים, שיאזנו בין משמעות לבין הנאה יוצרים רגשות חיוביים. בניגוד למה שהאמינו בעבר, רגשות חיוביים גורמים לנו להיות פתוחים ללמידה, יצירתיים ומצליחים יותר. אחד הדברים המעלים רגשות חיוביים במידה הרבה ביותר הן מערכות היחסים שלנו. המחקר הארוך ביותר בעולם שנערך באוניברסיטת ייל מצא, כי רמות האושר והבריאות שלנו נקבעות במידה רבה על ידי מערכת היחסים שלנו.
על האושר, כמו על הלימודים, על הקריירה והחיים בכלל, יש לקחת אחריות מלאה ולהיות פרואקטיביים לגביהם - לתכנן ולהוביל אותם ולא רק להגיב בזמן שדברים קורים.
ד"ר ניבה דולב, מרצה וחוקרת, המחלקה ללימודים רב-תחומיים, המכללה האקדמית כנרת