ארז נחמד מדי, הנבחרת צריכה "רודן ספורטיבי" כמו בלאט
לדייויד, במעמדו, השחקנים יקשיבו ויעשו בדיוק מה שהוא אומר. זו תהיה סוג של כפרה על כך שהאיגוד פסל אותו בעבר בשל היעדר תעודת מאמן. נבחרת ישראל חייבת לחשב מסלול מחדש כי יש עוד לאן להידרדר
כבר עכשיו ברור שנבחרת ישראל תצטרך לשנות כיוון. ביורובאסקט הוכח שלמרות ההישג של העתודה, הכדורסל הישראלי הולך אחורה. נבחרות שבעבר היינו מנצחים עוד לפני שהמשחק התחיל (כמו פינלנד ואוקראינה) עלו לשלב שמינית הגמר ואנחנו נשארים בבית. הבעיה היא שורשית, על כן יש לנקוט בצעדים הבאים:
1. צמצום משמעותי של מספר הזרים – 5 זרים (או 6, כאשר אחד מהם ישמש רק למשחקים באירופה), זה המקסימום שכל קבוצה צריכה. תגיע נקודה שבה לאנשים בארץ יימאס מהכדורסל המקומי והם יצביעו ברגליים, ואף יפסיקו לקנות כרטיסים ומינויים. מנקודת מבטם של השחקנים, הם אינם מקבלים את ההזדמנות הראויה להם. איך אפשר להרגיש שייך לקבוצה כמו הפועל ירושלים, מכבי ת"א ואפילו הפועל אילת, כשאתה מקושש דקות משחק – ועוד אחרי זה לתרום תרומה משמעותית לנבחרת הלאומית? אין קסמים, בסוף רואים הכל.
(צילום: ראובן שורץ)
2. ישראלים צריכים לצאת לחו"ל – רק כספי ומקל מייצגים קבוצות שאינן ישראליות. איך אפשרי הדבר? האם אין מספיק ישראלים שבשלים לליגות ממוצעות באירופה, כמו גרמניה, רוסיה וצרפת? כבר היו בעבר, כולל רבים מבין שחקני הסגל הנוכחי. כמו שחתול נזרק מהדלת וחוזר מהחלון, שחקן צריך למצוא כל מקום שמכדררים בו כדי לשחק ולהיות ראוי להיות שחקן הנבחרת. יש הרבה פוטנציאל, ובמקום שיישב על הספסל בארץ, עדיף שיפתח בהרכב בחו"ל. הדברים אמורים בעיקר לגבי שון דוסון, שמתחיל להיות גדול על הליגה אבל, לא עומד עדיין בסטנדרטים של קבוצות NBA.
3. חילופי מאמנים – למרות שזו רק חלק מהבעיה, אסור שארז אדלשטיין ימשיך בתפקידו. הסיבה היא מאזן הנבחרת בטורניר, ניצחון בודד ו-4 הפסדים, כולם בתבוסות מהדהדות. לגבי השאלה מי יירש את מקומו, צריך לחשוב ברצינות על דייויד בלאט. מעבר לניסיון הרב במכבי ת"א, בנבחרת רוסיה, במספר קבוצות אירופיות וכמובן בקליבלנד של לברון ג'יימס, זו תהיה סוג של כפרה על כך שהאיגוד פסל אותו בעבר, בשל היעדר תעודת מאמן. איש מקצוע כזה לא צריך חתיכת נייר בשביל לעשות את העבודה ולהחדיר בשחקנים משמעת אמיתית. אדלשטיין היה נחמד מדי וישראל צריכה "רודן ספורטיבי". על אף שאוברדוביץ' שם מאמנים ישראלים בכיס הקטן, לבלאט יקשיבו ויעשו בדיוק מה שהוא אומר. נכון, הוא מאמן את דרושפאקה בטורקיה, אבל לאור המרחק המינימלי אין כל בעיה שאחד מעוזריו (בשאיפה שיהיו שם קטש או דני פרנקו) יבצע מעקב שוטף ובלאט יבוא לקראת משחקי הכנה וטורנירים.
4. חילופי שחקנים – אליהו, הלפרין ועוד כמה כבר חצו את ה־30. אפשר לשאול, האם הם עדיין מתאימים פיזית לשחק בנבחרת? בלי קשר, המוזמנים החדשים אמורים להיות צעירים מוכשרים ושחקנים בגיל ביניים. כדאי לחשוב ברצינות על שילוב שני בוגרי נבחרת העתודה של הקיץ החולף. לאור היכולת הטובה שהציגו, שווה להשקיע בהם.
5. משחקי הכנה נגד נבחרות מהטופ העולמי – ייתכן שמה שהיה בעוכרי הנבחרת הם משחקים נגד יריבות קלות מדי. נכון, הם ינצחו פחות נגד יוון, איטליה וצרפת, אבל יטעמו מהדבר האמיתי הרבה לפני שהוא קורה. נבחרת חלשה או בינונית אינה אינדיקטור לכלום. יש לקוות שבאיגוד הכדורסל יתחילו ביישום המסקנות, ככל שיתקרבו אל פתיחת טורניר מוקדמות אליפות העולם בעוד 3 חודשים. צריך שינוי ומהר, אחרת הירידה ברמה תימשך ותכאב מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
בלאט
צילום: EPA
מומלצים
