פלא של אישה אחת: השנה הטובה של גל גדות
בגיל 32, עם חרב פלדה, אישיות כובשת וחיוך שמרוח על מסכים ושלטי חוצות בכל העולם, גל גדות היא כבר מזמן הרבה יותר מהגאווה הישראלית ששיחקה אותה בהוליווד. אז כיצד נכנסה הנערה היפה מראש העין לחליפה הקטנטנה של וונדר וומן והגשימה את החלום האמריקני? זו הייתה השנה הטובה שלה
2009 הייתה שנה נהדרת לנוכחות הישראלית בשואוביז האמריקני. עומרי כספי היה לשחקן הכדורסל הראשון מתוצרת כחול-לבן בליגת ה-NBA, וקצת לפני כן הגיחה גל גדות לראשונה בהוליווד כשהופיעה ב"מהיר ועצבני", הרביעי בסדרת סרטי האקשן המצליחה.
הקיץ, שמונה שנים אחרי, השניים עדיין בארצות הברית וכובשים עוד פסגה - כספי באלופה גולדן סטייט, גדות ביקום המורחב של DC קומיקס. ובעוד שהוא מצטרף לקבוצתו החדשה כדי לשבת על הספסל בצל כוכביה, גדות - בעצמה שחקנית כדורסל בדימוס - עושה זאת בגדול בקדמת הבמה עם התפקיד הראשי ב"וונדר וומן". הוא התבסס כזנב לאריות, היא כראש ללביאות.
מכיוון שבראש השנה נהוג לברך שנהיה לראש ולא זנב, היום ברור שאפשר להכריז על כך שסיפור ההצלחה של גדות עצום, חסר תקדים ומשמעותי יותר. כספי אולי יביס אותה באחד על אחד במגרש השכונתי, אבל תכלס המגרש השכונתי כבר קטן עליה. גם ישראל. אולי אפילו ארצות הברית. גדות של היום היא כוכבת קולנוע בינלאומית. עזבו כדורסל, היא כובשת שערים. תמונותיה זורחות במגזינים הנחשבים ביותר - מ"אנטרטיימנט וויקלי" ועד "רולינג סטון", ודמותה מופיעה על שלטי חוצות בלוס אנג'לס, לונדון, תל אביב וטוקיו.
זה לקח לא מעט זמן לגדות להגיע למעמדה הנוכחי. כטאלנטית אלמונית מארץ זרה, נדרשו ממנה עבודה קשה, ביטחון עצמי והמון סבלנות והתמדה על מנת לתחזק את הקריירה לאורך שמונה שנים. זה השתלם לבסוף - ממש לפי ספר הקלישאות של החלום האמריקני. בגיל 32 הילדה הרזה והיפה מראש העין הפכה פתאום לכוכבת אמיתית. הגל הפך לצונאמי ב-2017, ועליו היא גולשת כל הדרך מההולילנד להוליווד. מהסיקור האינסופי, הפרובינציאלי לעיתים, של התקשורת הישראלית, היא נוסקת אל ראש סדר היום של השיח התרבותי בארצות הברית. לטובה ולרעה, החיים שלה כבר לא יהיו אותו הדבר.
הכיסוי התקשורתי בישראל תמיד פרגן לגדות והעמיד אותה על ראש שמחתנו, אולם בארצות הברית היא נשארה אלמונית ממש עד ליציאת "וונדר וומן" לאקרנים הקיץ. אומרים שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, ומשם - בניו יורק לדוגמה - אפשר היה להתפעל מכרזות הענק שקידמו את הסרט בטיימס סקוור, והציגו לראווה את וונדר וומן החדשה, אלא ששמה נעדר מהן לחלוטין. אולפני האחים וורנר הדגישו בקמפיין שלהם את דמותה הבדיונית של גיבורת העל, והתעלמו כמעט לחלוטין מהשחקנית שמאחוריה. אבל דברים שראו אז, לא רואים עכשיו. ההצלחה המסחררת של הסרט בקופות, הציפה גם את המותג גל גדות. בקמפיין העתידי לקראת "וונדר וומן 2" בעוד ארבע שנים השם שלה כבר יופיע בכל מקום.
כך הפכה וונדר וומן לוורנר וומן. האולפנים אומנם השקיעו פחות בסרט (תקציבו מוערך בכמאה מיליון דולר בלבד), אך תלו תקוות נואשות בגיבורת העל החדשה שלהם, וגם בשחקנית שנבחרה לגלם אותה. על פי הדיווחים, גדות קיבלה שכר נמוך למדי - 300 אלף דולר עבור כל סרט בהשתתפותה ("באטמן נגד סופרמן", "וונדר וומן" ו"ליגת הצדק" העתידי), אולם האולפנים העניקו לה מעטפת מגוננת במיוחד, וסיפקו לרשותה את כל התנאים להצלחה. חליפת גיבורת העל נתפרה מראש לפי מידותיה הדקות של גדות, והצוות המסייע נדרש להתאים עצמו אליה. הבמאית ג'נקינס והשחקנים סביבה שימשו כקבוצת תמיכה עבור הנימפה ההוליוודית.
וכך הפכה גיבורת העל בכחול-אדום-לבן ואנגלית צחה בגרסה הטלוויזיונית של קרטר למהגרת אקזוטית מעבר לים בגרסה העדכנית של גדות. בהתאם לרוח הפוליטיקלי קורקט בארצות הברית, ומגבלות הלשון של השחקנית הראשית, הדמות עוצבה מחדש כזרה, יהיה אשר יהיה המוצא שלה. כדי שלא תהיה זרה גם בין האמזונות בסרט, שחקניות ותיקות כמו רובין רייט וקוני נילסן התבקשו ליישר קו ולסגל לעצמן מבטא ישראלי. זה עבד למרות שבפיהן הוא נשמע קצת יותר מדי מזרח אירופי - לא שהאוזן האמריקנית רגישה מספיק כדי להבדיל.
הבעיה היא שאת השורשים הישראלים של גדות אי אפשר לטשטש בפוסט-פרודקשן והיא עצמה מעולם לא התכחשה אליהם. בעולם המסוכסך והעוין שלנו - דומה לזה שוונדר וומן נאבקת בו בסרט - צצו ברנשים נבזיים שהאשימו אותה בפגיעה בטוהר הגזע הלבן של הגיבורה האמריקנית. מנגד, בצד השני של העולם כמה מדינות ערביות אסרו על הקרנת "וונדר וומן" בבתי הקולנוע לאכזבת המעריצים המקומיים, זאת לאחר שסימנו את השחקנית הראשית כ"ציונית נלהבת התומכת בצה"ל". ממשלת לבנון הייתה הראשונה לעשות כותרות ברחבי הגלובוס, ולהחרים את שובר הקופות. נזכיר רק שכמה חודשים לפני כן הופצה בביירות, צור וטריפולי "השכנים של ג'ונס" בה מגלמת גדות סוכנת מוסד לשעבר, לא פחות.
נו שוין, ההחרמות הללו לא השפיעו כלל על ההצלחה המסחררת של "וונדר וומן" השנה. הסרט גרף כ-409.5 מיליון דולר בבתי הקולנוע בארצות הברית, מה שדירג אותו כשני בטבלת שוברי הקופות של 2017, וחמישי בין להיטי גיבורי העל של כל הזמנים (בסך הכל מדורג הסרט כשישי במדרג העולמי עם 813.2 מיליון דולר). אבל יותר מהמזומנים שהזרים לכיסם המתרוקן של האחים וורנר, הוא הזריק מרץ ואופטימיות בחטיבת התוכן של האולפנים. גדות, שבינתיים הספיקה להביא לעולם את בתה השנייה מאיה, הפיחה חיים חדשים גם בדמותה של הדמות הבלתי ממומשת עד כה על המסך הגדול. בכך אף הניעה מהלך של העצמה נשית בקרב הצופים והצופות, וגם בקרב היוצרות שבקהל. "וונדר וומן" נתפס כהישג פמיניסטי (סרט הלייב-אקשן המצליח ביותר אי פעם שנוצר על ידי אישה), ועל הטיקט הזה מבססים הוורנרים את קמפיין אוסקר לסרט הטוב ביותר ולבמאית הטובה ביותר.
גדות לא תהיה מועמדת לאוסקר. יש לה עוד הרבה לאן להתפתח כשחקנית, אבל כבר היום היא הצליחה למתג את עצמה ככוכבת האקשן הלוהטת ביותר בהוליווד. המלהקים, ויותר מכך המעריצים, כבר לא מכירים אותה כ"ההיא שמגלמת את וונדר וומן החדשה", אלא כגל גדות בכבודה, ובעיקר בעצמה. המעמד החדש צופן לה המון אתגרים לא פשוטים, אבל הקשה שביניהם צפוי בהמשך דרכה הקולנועית. גדות עברה אמנם את המבחן בהצלחה יוצאת דופן והפכה למותג מוכר, אך המבחן הבא עשוי להיות יותר מסובך: להשיל מעליה את דמות גיבורת העל האיקונית איתה היא מזוהה, ולהתפתח בכיוונים אחרים ומגוונים יותר - כאלו שיאריכו את חיי המדף של גל גדות הרבה אחרי תאריך התפוגה של וונדר וומן שעלול להגיע עוד שנתיים-שלוש.
