בדקו בעצמכם: אילו מפעלים מזהמים פועלים לידכם
במשרד להגנת הסביבה פרסמו קישור לאתר ובו המידע על 570 מפעלים מזהמים. ויש גם נתונים מועדדים. לפי נתוני המשרד, ב-2016 חלה ירידה של 54% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר במפרץ חיפה
כמה מזהמים נפלטים מהמפעלים בסביבה שלכם? מה מדד הזיהום בסביבתכם? המשרד להגנת הסביבה פרסם (יום א') את מרשם הפליטות של המפעלים בישראל (מפל"ס), הכולל מידע מקיף אודות פליטות מזהמים לאוויר, לים, לקרקע ולמקורות מים. את כל המידע ניתן לראות בקישור הבא (http://bit.ly/2xUeM0L).
במשרד להגנת הסביבה הסבירו כי המפל"ס משמש כלי מרכזי לזיהוי מגמות של פליטות מזהמים והעברת פסולת בישראל. המשרד נעזר במפל"ס כאמצעי מסייע לפעילות פיקוח, לקבלת החלטות ולקביעת מדיניות. במקביל, משמש המפל"ס להגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל: הוא מנגיש מידע לציבור על פליטות מזהמים (לאוויר, לים, לנחל, לקרקע) והעברות פסולת מכל המפעלים הגדולים. בנוסף, מאחר שמבנה המרשם דומה בין מדינות ה-OECD, מתאפשרת בקלות השוואה בין המדינות.
פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים המדווחים למפל"ס פחתה ב-8% בשנת 2016 וב-43% במצטבר משנת 2012. זאת, עקב הגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ויישום דרישות המשרד להפחתת פליטות בתעשייה.
ויש חדשות טובות. המפל"ס מציג הפחתות משמעותיות בשיעורים של 17%-48% בפליטת חומרים מזהמים לאוויר בין 2012 ל-2016, כתוצאה מדרישות המשרד להגנת הסביבה בהיתרי הפליטה של המפעלים, וכן כתוצאה מהגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ובתעשייה. למרות הנתונים המעודדים, הפליטות של תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית לנפש בישראל עדיין גבוהות מהפליטות במדינות האיחוד האירופי. במשרד להגנת סביבה אמרו כי המקור המרכזי לפליטות מזהמים אלו לאוויר נותר תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ובאשקלון, שעדיין חלק מיחידות הייצור בהן פועלות ללא מתקנים מתקדמים להפחתת מזהמים.
בנוסף, במפרץ חיפה התרחשה הפחתה משמעותית בפליטות בשנת 2016: הפחתה של 54% בפליטת חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים לאוויר וכן הפחתה של 18% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים, וב-45% במצטבר מאז 2012. נתונים אלו מאששים את נתוני דוח סיכום שנת 2016 של התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אויר במפרץ חיפה, על הפחתה משמעותית של 22% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים ביחס לשנת 2014. יש לציין כי התוכנית הלאומית כוללת יותר מפעלים מאלו המחויבים לדווח למפל"ס (כגון חוות מכלי דלק).
בניגוד להפחתות המשמעותיות, אחד מהפרמטרים שבהם נרשמה דווקא עלייה של 5% בשנת 2016 הוא פליטות חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן לאוויר (NMVOCs). בחישוב נתון זה נוטרלו שינויים מתודולוגיים בחישוב הפליטות של מט"שים ומתקני קומפוסט, וכן דיווחי אסדות הגז של נובל אנרג'י מפני שהן נמצאות במרחב הימי. במשרד אמרו כי אחת הסיבות לעלייה היא תוספת פליטה חריגה שהתרחשה בתחילת שנת 2016 במפעל רותם אמפרט נגב, של כ-500 טון נוספים מעבר לפליטה השגרתית השנתית העומדת על 1,100 טון. הפליטה החריגה התרחשה בעת שדרוג מתקנים לצורך הפחתת פליטות. המשרד יזמן את המפעל לשימוע עקב הפליטה החריגה.
בדו"ח יש גם ביקורת על חברת נובל אנרג'י וקידוח הגז. בעקבות הבהרות שדרש המשרד להגנת הסביבה מחברת נובל אנרג'י מדיטרניאן, במסגרת הטיפול בהיתר הפליטה של אסדת תמר, ביצעה החברה מדידות חדשות שבעקבותיהן עודכנו השנה דיווחי הפליטות מאסדות הגז הטבעי, המצויות במרחק 22 ק"מ מחופי ישראל.
כמויות הפליטה המעודכנות של חומרים אורגניים נדיפים, לרבות חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים - אמרו במשרד להגנת הסביבה - גבוהות פי 30 מהכמויות שדווחו בשנים קודמות ומגיעות לכ-1,200 טון חומרים אורגניים נדיפים וכ-53 טון חומרים מסרטנים. מקור הפליטה המרכזי הוא בתהליך סילוק שאריות מים מהגז הטבעי באסדת תמר.
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, סיכם: "אנחנו במשרד להגנת הסביבה מכירים בצורך לשקיפות הנתונים לציבור הרחב ולתקשורת. המפלס הוא כלי חשוב לנו למעקב, קביעת מדיניות וקבלת החלטות - אבל הוא גם הזדמנות לארגונים סביבתיים ולציבור הרחב לקבל נגישות לכל הנתונים שברשות המשרד. אנו בטוחים שהשקיפות היא כלי חשוב להגברת שותפות הציבור במאבק הסביבתי. גם בעתיד נמשיך לנקוט במדיניות של שיתוף ציבור וכלי התקשורת בכל האמצעים שעומדים לרשותנו, לאחר שהנתונים נבדקו באופן מקצועי".