מרשרשים, סיפור אהבה
כבר שנים מבטיחים לנו שהוא עוד רגע נעלם - אבל כמות הכסף המזומן בישראל וברוב העולם רק הולכת וגדלה. כמה שטרות מחזיקים אזרחי ישראל בארנק? ואיפה הם מעדיפים להשתמש דווקא במזומן ולא באמצעי תשלום דיגיטליים?
"סוף עידן המזומן", הכריז שער "האקונומיסט". על הכריכה - איורים של דינוזאורים, מעוטרים במטבעות ובגזרי שטרות. בשמיים, מעליהם - מטאור מאיים מתקרב. המשמעות הייתה ברורה: העתיד כבר כאן, ואין בו מקום לכסף "אמיתי", פיזי. המגזין הכלכלי הנחשב, אחד הפופולריים והמשפיעים בעולם, הקציב לשטרות ולמטבעות 15 שנים - שבסופן הם עתידים "להתמוסס לתוך זרם אלקטרוני של אחד ואפס", אם לצטט את מאמר המערכת.
זה היה בפברואר 2007. עשור חלף מאז, ואומנם הדד-ליין שקבע מאמר המערכת של "האקונומיסט" טרם פקע, אבל ספק אם כותביו העלו על דעתם שעשר שנים לאחר הפרסום - כמות המזומן בשווקים העולמיים רק תעלה. המזומן הסתכל למבשריה של נבואת הזעם בעיניים - ונעמד על רגליו האחוריות. היום נראה שהוא דומיננטי לא פחות מבעבר - והוא בטח לא מתכוון ללכת לשום מקום.
ומה שנכון לגבי העולם כולו (כמעט כולו, ועל כך בהמשך) - נכון מאוד לגבי הכלכלה הישראלית. מחזור המטבע בישראל – כלומר סך כל המזומנים שבהם מחזיקים הציבור והבנקים - זינק בעשר השנים הללו ב-162%: מ-29 מיליארד שקלים ל-76 מיליארד. בתחילת 2017 הסתובבו בישראל 534 מיליון שטרות - לעומת 344 מיליון בתחילת 2010.
כיצד מורכב שוק המזומן הישראלי? בכל הנוגע לשטרות, הדירוג של מספרם הכולל זהה לדירוג הערך שלהם: השטר הנפוץ ביותר הוא 200 שקלים - 266 מיליון שטרות, שהם 49% מכלל השטרות במחזור. השטר הכי פחות נפוץ הוא 20 שקלים - יש 40 מיליון שטרות כאלו, והם 11% ממחזור השטרות.
במטבעות המצב מעט שונה: בסך הכול מסתובבים בישראל כ-2.35 מיליארד מטבעות בסכום כולל של 2.2 מיליארד שקל. המטבע הנפוץ ביותר - יותר ממחצית מכלל המטבעות בארץ - הוא של 10 אגורות (1.394 מיליארד מטבעות). אחריו נמצא השקל (541 מיליון), במקום השלישי חצי שקל (176 מיליון), ורק אז 5 שקלים ו-10 שקלים. המטבע הכי פחות שכיח בישראל הוא גם החדש ביותר - 2 שקלים (69 מיליון מטבעות).
אומנם המקור העיקרי למזומנים הוא הבנקים, אך הם מחזיקים רק ב-10% ממחזור המזומן. שאר המרשרשים נמצאים בידי הציבור, שמעביר אותו מיד ליד, מפקיד בבנק ומושך משם. בישראל ישנם כ-5,500 מכשירים אוטומטיים למשיכת מזומן, מהם 2,030 בבעלות הבנקים והשאר שייכים לחברות פרטיות. סכום המשיכה הממוצע ממכשיר בנקאי אוטומטי עומד על 852 שקלים, ומספר המשיכות הממוצע עומד על 14 בשנה.
הדינוזאורים שמסרבים להיכחד
נכון, אפשרויות התשלום הדיגיטליות הולכות ומתרבות ונעשות פשוטות יותר לשימוש - אבל נראה שהדבר לא ממש משפיע על היקף המזומנים, שממשיך לגדול בכעשרה אחוזים בכל שנה. הנתון הזה אולי מעט גבוה, אבל לא ממש חריג ביחס למדינות אחרות: בארצות הברית גדל מחזור המזומנים ב-6% בשנה האחרונה. בקנדה ובאוסטרליה - בכ-7%, ובגוש האירו נרשמו נתונים דומים. קצב גידול מחזור המזומנים במדינות ה-OECD עומד בשנים האחרונות על כ-6%-5% מדי שנה. וכמעט בכל העולם, המזומן עדיין תופס את הנתח הגדול ביותר מתוך מספר העסקאות (הדבר לא נכון לגבי סכומי העסקאות המצטברים - שם המזומן תופס נתח קטן יותר).
אז מהם היתרונות העומדים לרשותו של המזומן? למה להסתובב עם שטרות שיכולים להיגנב בקלות במקום להעביר כרטיס או אפילו לפתוח אפליקציה פשוטה?
הסבר אחד נוגע לביטחון של המזומן: בעידן שבו התקפות סייבר, תוכנות כופרה וגניבות פרטי אשראי הופכות נפוצות ומאיימות יותר ויותר -, אמצעי התשלום המסורתי נהנה מיתרון. הדבר נכון גם במקרים של מלחמה או נסיבות קיצוניות אחרות שמשבשות את הפעילות הפיננסית השוטפת. עוד ניתן לציין את הריבית הנמוכה השוררת בעולם בשנים האחרונות, ומעודדת את משיכת המזומנים מהבנקים.
נוסף לכך - ייתכן מאוד שלציבור פשוט נוח יותר להמשיך להשתמש במזומן ולא לשנות הרגלים ודפוסי התנהגות. סקר שערך בנק ישראל בסוף 2016 העלה כי הציבור נותן ציון גבוה יחסית לנוחות השימוש במזומן - 3.9 מתוך 5: דירוג זהה לזה שניתן לשימוש באפליקציית תשלום, למשל. וכמובן, ישנו גם יתרון הפרטיות: המזומן פשוט אינו מתועד במערכות הסליקה.
אך למרות בעיית התיעוד והיעדר נתונים רשמיים על השימוש במזומן, הבנקים והמוסדות הכלכליים המרכזיים בעולם נוהגים לעקוב אחר הרגלי השימוש בו באמצעות סקרים ובדיקות שונות.
על פי הערכות, נתח העסקאות המתבצעות במזומן ברכישות קמעונאיות בישראל , עומד על יותר משליש. בארצות הברית, נתח העסקאות במזומן דומה ועומד על כ-32%. באירופה השיעורים אף גבוהים יותר - והם נעים בין 42% בפינלנד ל-92% במלטה.
מסקר עדכני של הבנק האירופי המרכזי, שנערך בקרב 65 אלף איש מקרב תושבי גוש האירו, עולה כי קרוב ל-80% מהעסקאות בנקודות המכירה בוצעו במזומן - ובמונחים של ערך היוו העסקאות הללו יותר ממחצית מהסכום הכולל. סקר מקיף שנערך בארצות הברית גילה כי יותר מרבע מתושבי המדינה מבכרים שימוש במזומן.
ואילו עסקאות אנשים מעדיפים לבצע במזומן? נתוני סקר מחלקת המטבע של בנק ישראל מעלים כי בעסקאות של 100 שקלים או פחות - אמצעי התשלום המועדף על רוב האוכלוסייה הוא מזומן.
בכל הנוגע לסוג ההוצאות שבהן הישראלי מעדיף להשתמש במזומן - שם ניתן למצוא (על פי סדר יורד) קניות בשוק, העברת כספים לאדם אחר, תחבורה ציבורית, תשלום לאנשי מקצוע לתחזוקת הבית, קניות בחנויות מכולת ובפיצוציות, תשלום לעובדי משק בית, משלוחי אוכל הביתה, חניה ומסעדות.
הסקרים והנתונים השונים מעידים אפוא שדעיכתו של עידן המזומן איטית בהרבה משחשבנו. אבל למרות כל אלו, האמת היא שרוב המומחים מסכימים שבסופו של דבר יתפסו אמצעי התשלום הדיגיטליים את מקומם של השטרות - גם אם זה ייקח עשור, שניים או חמישה. מיהם הגורמים שמבקשים לעכב את המהפכה הזאת, איפה היא כבר מתרחשת - וכיצד היא תשפיע עלינו? את הסוגיות הללו נבחן בכתבות הבאות בפרויקט.
לפנייה לכתב/ת 
